VULC ¹ Respondens autem Dominus Job de turbine, dixit :

WLC ¹ וַיַּ֖עַן יְהוָ֥ה אֶת־ אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Accinge sicut vir lumbos tuos :
interrogabo te, et indica mihi.

WLC ² הֲ֭רֹב עִם־ שַׁדַּ֣י יִסּ֑וֹר מוֹכִ֖יחַ אֱל֣וֹהַּ יַעֲנֶֽנָּה׃

VULC ³ Numquid irritum facies judicium meum,
et condemnabis me, ut tu justificeris ?

WLC ³ וַיַּ֖עַן אִיּ֥וֹב אֶת־ יְהוָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃

VULC ⁴ Et si habes brachium sicut Deus ?
et si voce simili tonas ?

WLC ⁴ הֵ֣ן קַ֭לֹּתִי מָ֣ה אֲשִׁיבֶ֑ךָּ יָ֝דִ֗י שַׂ֣מְתִּי לְמוֹ־ פִֽי׃

VULC ⁵ Circumda tibi decorem, et in sublime erigere,
et esto gloriosus, et speciosis induere vestibus.

WLC ⁵ אַחַ֣ת דִּ֭בַּרְתִּי וְלֹ֣א אֶֽעֱנֶ֑ה וּ֝שְׁתַּ֗יִם וְלֹ֣א אוֹסִֽיף׃

VULC ⁶ Disperge superbos in furore tuo,
et respiciens omnem arrogantem humilia.

WLC ⁶ וַיַּֽעַן־ יְהוָ֣ה אֶת־ אִ֭יּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

VULC ⁷ Respice cunctos superbos, et confunde eos,
et contere impios in loco suo.

WLC ⁷ אֱזָר־ נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃

VULC ⁸ Absconde eos in pulvere simul,
et facies eorum demerge in foveam.

WLC ⁸ הַ֭אַף תָּפֵ֣ר מִשְׁפָּטִ֑י תַּ֝רְשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן תִּצְדָּֽק׃

VULC ⁹ Et ego confitebor
quod salvare te possit dextera tua.

WLC ⁹ וְאִם־ זְר֖וֹעַ כָּאֵ֥ל ׀ לָ֑ךְ וּ֝בְק֗וֹל כָּמֹ֥הוּ תַרְעֵֽם׃

VULC ¹⁰ Ecce behemoth quem feci tecum,
fœnum quasi bos comedet.

WLC ¹⁰ עֲדֵ֥ה נָ֣א גָֽא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ וְה֖וֹד וְהָדָ֣ר תִּלְבָּֽשׁ׃

VULC ¹¹ Fortitudo ejus in lumbis ejus,
et virtus illius in umbilico ventris ejus.

WLC ¹¹ הָ֭פֵץ עֶבְר֣וֹת אַפֶּ֑ךָ וּרְאֵ֥ה כָל־ גֵּ֝אֶ֗ה וְהַשְׁפִּילֵֽהוּ׃

VULC ¹² Stringit caudam suam quasi cedrum ;
nervi testiculorum ejus perplexi sunt.

WLC ¹² רְאֵ֣ה כָל־ גֵּ֭אֶה הַכְנִיעֵ֑הוּ וַהֲדֹ֖ךְ רְשָׁעִ֣ים תַּחְתָּֽם׃

VULC ¹³ Ossa ejus velut fistulæ æris ;
cartilago illius quasi laminæ ferreæ.

WLC ¹³ טָמְנֵ֣ם בֶּעָפָ֣ר יָ֑חַד פְּ֝נֵיהֶ֗ם חֲבֹ֣שׁ בַּטָּמֽוּן׃

VULC ¹⁴ Ipse est principium viarum Dei :
qui fecit eum applicabit gladium ejus.

WLC ¹⁴ וְגַם־ אֲנִ֥י אוֹדֶ֑ךָּ כִּֽי־ תוֹשִׁ֖עַ לְךָ֣ יְמִינֶֽךָ׃

VULC ¹⁵ Huic montes herbas ferunt :
omnes bestiæ agri ludent ibi.

WLC ¹⁵ הִנֵּה־ נָ֣א בְ֭הֵמוֹת אֲשֶׁר־ עָשִׂ֣יתִי עִמָּ֑ךְ חָ֝צִ֗יר כַּבָּקָ֥ר יֹאכֵֽל׃

VULC ¹⁶ Sub umbra dormit in secreto calami,
et in locis humentibus.

WLC ¹⁶ הִנֵּה־ נָ֣א כֹח֣וֹ בְמָתְנָ֑יו וְ֝אֹנ֗וֹ בִּשְׁרִירֵ֥י בִטְנֽוֹ׃

VULC ¹⁷ Protegunt umbræ umbram ejus :
circumdabunt eum salices torrentis.

WLC ¹⁷ יַחְפֹּ֣ץ זְנָב֣וֹ כְמוֹ־ אָ֑רֶז גִּידֵ֖י יְשֹׂרָֽגוּ׃

VULC ¹⁸ Ecce absorbebit fluvium, et non mirabitur,
et habet fiduciam quod influat Jordanis in os ejus.

WLC ¹⁸ עֲ֭צָמָיו אֲפִיקֵ֣י נְחוּשָׁ֑ה גְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל׃

VULC ¹⁹ In oculis ejus quasi hamo capiet eum,
et in sudibus perforabit nares ejus.

WLC ¹⁹ ה֭וּא רֵאשִׁ֣ית דַּרְכֵי־ אֵ֑ל הָ֝עֹשׂוֹ יַגֵּ֥שׁ חַרְבּֽוֹ׃

VULC ²⁰ An extrahere poteris Leviathan hamo,
et fune ligabis linguam ejus ?

WLC ²⁰ כִּֽי־ ב֭וּל הָרִ֣ים יִשְׂאוּ־ ל֑וֹ וְֽכָל־ חַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה יְשַֽׂחֲקוּ־ שָֽׁם׃

VULC ²¹ Numquid pones circulum in naribus ejus,
aut armilla perforabis maxillam ejus ?

WLC ²¹ תַּֽחַת־ צֶאֱלִ֥ים יִשְׁכָּ֑ב בְּסֵ֖תֶר קָנֶ֣ה וּבִצָּֽה׃

VULC ²² Numquid multiplicabit ad te preces,
aut loquetur tibi mollia ?

WLC ²² יְסֻכֻּ֣הוּ צֶאֱלִ֣ים צִֽלֲל֑וֹ יְ֝סֻבּ֗וּהוּ עַרְבֵי־ נָֽחַל׃

VULC ²³ Numquid feriet tecum pactum,
et accipies eum servum sempiternum ?

WLC ²³ הֵ֤ן יַעֲשֹׁ֣ק נָ֭הָר לֹ֣א יַחְפּ֑וֹז יִבְטַ֓ח ׀ כִּֽי־ יָגִ֖יחַ יַרְדֵּ֣ן אֶל־ פִּֽיהוּ׃

VULC ²⁴ Numquid illudes ei quasi avi,
aut ligabis eum ancillis tuis ?

WLC ²⁴ בְּעֵינָ֥יו יִקָּחֶ֑נּוּ בְּ֝מֽוֹקְשִׁ֗ים יִנְקָב־ אָֽף׃

VULC ²⁵ Concident eum amici ?
divident illum negotiatores ?

WLC ²⁵ תִּמְשֹׁ֣ךְ לִוְיָתָ֣ן בְּחַכָּ֑ה וּ֝בְחֶ֗בֶל תַּשְׁקִ֥יעַ לְשֹׁנֽוֹ׃

VULC ²⁶ Numquid implebis sagenas pelle ejus,
et gurgustium piscium capite illius ?

WLC ²⁶ הֲתָשִׂ֣ים אַגְמ֣וֹן בְּאַפּ֑וֹ וּ֝בְח֗וֹחַ תִּקּ֥וֹב לֶֽחֱיוֹ׃

VULC ²⁷ Pone super eum manum tuam :
memento belli, nec ultra addas loqui.

WLC ²⁷ הֲיַרְבֶּ֣ה אֵ֭לֶיךָ תַּחֲנוּנִ֑ים אִם־ יְדַבֵּ֖ר אֵלֶ֣יךָ רַכּֽוֹת׃

VULC ²⁸ Ecce spes ejus frustrabitur eum,
et videntibus cunctis præcipitabitur.]

WLC ²⁸ הֲיִכְרֹ֣ת בְּרִ֣ית עִמָּ֑ךְ תִּ֝קָּחֶ֗נּוּ לְעֶ֣בֶד עוֹלָֽם׃

WLC ²⁹ הַֽתְשַׂחֶק־ בּ֭וֹ כַּצִּפּ֑וֹר וְ֝תִקְשְׁרֶ֗נּוּ לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃

WLC ³⁰ יִכְר֣וּ עָ֭לָיו חַבָּרִ֑ים יֶ֝חֱצ֗וּהוּ בֵּ֣ין כְּֽנַעֲנִֽים׃

WLC ³¹ הַֽתְמַלֵּ֣א בְשֻׂכּ֣וֹת עוֹר֑וֹ וּבְצִלְצַ֖ל דָּגִ֣ים רֹאשֽׁוֹ׃

WLC ³² שִׂים־ עָלָ֥יו כַּפֶּ֑ךָ זְכֹ֥ר מִ֝לְחָמָ֗ה אַל־ תּוֹסַֽף׃