VULC ¹ Et respondens Job, ait :

WLC ¹ וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

VULC ² [Vere scio quod ita sit,
et quod non justificetur homo compositus Deo.

WLC ² אָ֭מְנָם יָדַ֣עְתִּי כִי־ כֵ֑ן וּמַה־ יִּצְדַּ֖ק אֱנ֣וֹשׁ עִם־ אֵֽל׃

VULC ³ Si voluerit contendere cum eo,
non poterit ei respondere unum pro mille.

WLC ³ אִם־ יַ֭חְפֹּץ לָרִ֣יב עִמּ֑וֹ לֹֽא־ יַ֝עֲנֶ֗נּוּ אַחַ֥ת מִנִּי־ אָֽלֶף׃

VULC ⁴ Sapiens corde est, et fortis robore :
quis restitit ei, et pacem habuit ?

WLC ⁴ חֲכַ֣ם לֵ֭בָב וְאַמִּ֣יץ כֹּ֑חַ מִֽי־ הִקְשָׁ֥ה אֵ֝לָ֗יו וַיִּשְׁלָֽם׃

VULC ⁵ Qui transtulit montes, et nescierunt
hi quos subvertit in furore suo.

WLC ⁵ הַמַּעְתִּ֣יק הָ֭רִים וְלֹ֣א יָדָ֑עוּ אֲשֶׁ֖ר הֲפָכָ֣ם בְּאַפּֽוֹ׃

VULC ⁶ Qui commovet terram de loco suo,
et columnæ ejus concutiuntur.

WLC ⁶ הַמַּרְגִּ֣יז אֶ֭רֶץ מִמְּקוֹמָ֑הּ וְ֝עַמּוּדֶ֗יהָ יִתְפַלָּצֽוּן׃

VULC ⁷ Qui præcipit soli, et non oritur,
et stellas claudit quasi sub signaculo.

WLC ⁷ הָאֹמֵ֣ר לַ֭חֶרֶס וְלֹ֣א יִזְרָ֑ח וּבְעַ֖ד כּוֹכָבִ֣ים יַחְתֹּֽם׃

VULC ⁸ Qui extendit cælos solus,
et graditur super fluctus maris.

WLC ⁸ נֹטֶ֣ה שָׁמַ֣יִם לְבַדּ֑וֹ וְ֝דוֹרֵ֗ךְ עַל־ בָּ֥מֳתֵי יָֽם׃

VULC ⁹ Qui facit Arcturum et Oriona,
et Hyadas et interiora austri.

WLC ⁹ עֹֽשֶׂה־ עָ֭שׁ כְּסִ֥יל וְכִימָ֗ה וְחַדְרֵ֥י תֵמָֽן׃

VULC ¹⁰ Qui facit magna, et incomprehensibilia,
et mirabilia, quorum non est numerus.

WLC ¹⁰ עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת עַד־ אֵ֣ין חֵ֑קֶר וְנִפְלָא֗וֹת עַד־ אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃

VULC ¹¹ Si venerit ad me, non videbo eum ;
si abierit, non intelligam.

WLC ¹¹ הֵ֤ן יַעֲבֹ֣ר עָ֭לַי וְלֹ֣א אֶרְאֶ֑ה וְ֝יַחֲלֹ֗ף וְֽלֹא־ אָבִ֥ין לֽוֹ׃

VULC ¹² Si repente interroget, quis respondebit ei ?
vel quis dicere potest : Cur ita facis ?

WLC ¹² הֵ֣ן יַ֭חְתֹּף מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ מִֽי־ יֹאמַ֥ר אֵ֝לָ֗יו מַֽה־ תַּעֲשֶֽׂה׃

VULC ¹³ Deus, cujus iræ nemo resistere potest,
et sub quo curvantur qui portant orbem.

WLC ¹³ אֱ֭לוֹהַּ לֹא־ יָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ שָׁ֝חֲח֗וּ עֹ֣זְרֵי רָֽהַב׃

VULC ¹⁴ Quantus ergo sum ego, ut respondeam ei,
et loquar verbis meis cum eo ?

WLC ¹⁴ אַ֭ף כִּֽי־ אָנֹכִ֣י אֶֽעֱנֶ֑נּוּ אֶבְחֲרָ֖ה דְבָרַ֣י עִמּֽוֹ׃

VULC ¹⁵ qui etiam si habuero quippiam justum, non respondebo :
sed meum judicem deprecabor.

WLC ¹⁵ אֲשֶׁ֣ר אִם־ צָ֭דַקְתִּי לֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה לִ֝מְשֹׁפְטִ֗י אֶתְחַנָּֽן׃

VULC ¹⁶ Et cum invocantem exaudierit me,
non credo quod audierit vocem meam.

WLC ¹⁶ אִם־ קָרָ֥אתִי וַֽיַּעֲנֵ֑נִי לֹֽא־ אַ֝אֲמִ֗ין כִּֽי־ יַאֲזִ֥ין קוֹלִֽי׃

VULC ¹⁷ In turbine enim conteret me,
et multiplicabit vulnera mea, etiam sine causa.

WLC ¹⁷ אֲשֶׁר־ בִּשְׂעָרָ֥ה יְשׁוּפֵ֑נִי וְהִרְבָּ֖ה פְצָעַ֣י חִנָּֽם׃

VULC ¹⁸ Non concedit requiescere spiritum meum,
et implet me amaritudinibus.

WLC ¹⁸ לֹֽא־ יִ֭תְּנֵנִי הָשֵׁ֣ב רוּחִ֑י כִּ֥י יַ֝שְׂבִּעַ֗נִי מַמְּרֹרִֽים׃

VULC ¹⁹ Si fortitudo quæritur, robustissimus est ;
si æquitas judicii, nemo audet pro me testimonium dicere.

WLC ¹⁹ אִם־ לְכֹ֣חַ אַמִּ֣יץ הִנֵּ֑ה וְאִם־ לְ֝מִשְׁפָּ֗ט מִ֣י יוֹעִידֵֽנִי׃

VULC ²⁰ Si justificare me voluero, os meum condemnabit me ;
si innocentem ostendero, pravum me comprobabit.

WLC ²⁰ אִם־ אֶ֭צְדָּק פִּ֣י יַרְשִׁיעֵ֑נִי תָּֽם־ אָ֝֗נִי וַֽיַּעְקְשֵֽׁנִי׃

VULC ²¹ Etiam si simplex fuero, hoc ipsum ignorabit anima mea,
et tædebit me vitæ meæ.

WLC ²¹ תָּֽם־ אָ֭נִי לֹֽא־ אֵדַ֥ע נַפְשִׁ֗י אֶמְאַ֥ס חַיָּֽי׃

VULC ²² Unum est quod locutus sum :
et innocentem et impium ipse consumit.

WLC ²² אַחַ֗ת הִ֥יא עַל־ כֵּ֥ן אָמַ֑רְתִּי תָּ֥ם וְ֝רָשָׁ֗ע ה֣וּא מְכַלֶּֽה׃

VULC ²³ Si flagellat, occidat semel,
et non de pœnis innocentum rideat.

WLC ²³ אִם־ שׁ֭וֹט יָמִ֣ית פִּתְאֹ֑ם לְמַסַּ֖ת נְקִיִּ֣ם יִלְעָֽג׃

VULC ²⁴ Terra data est in manus impii ;
vultum judicum ejus operit.
Quod si non ille est, quis ergo est ?

WLC ²⁴ אֶ֤רֶץ ׀ נִתְּנָ֬ה בְֽיַד־ רָשָׁ֗ע פְּנֵֽי־ שֹׁפְטֶ֥יהָ יְכַסֶּ֑ה אִם־ לֹ֖א אֵפ֣וֹא מִי־ הֽוּא׃

VULC ²⁵ Dies mei velociores fuerunt cursore ;
fugerunt, et non viderunt bonum.

WLC ²⁵ וְיָמַ֣י קַ֭לּוּ מִנִּי־ רָ֑ץ בָּֽ֝רְח֗וּ לֹא־ רָא֥וּ טוֹבָֽה׃

VULC ²⁶ Pertransierunt quasi naves poma portantes ;
sicut aquila volans ad escam.

WLC ²⁶ חָ֭לְפוּ עִם־ אֳנִיּ֣וֹת אֵבֶ֑ה כְּ֝נֶ֗שֶׁר יָט֥וּשׂ עֲלֵי־ אֹֽכֶל׃

VULC ²⁷ Cum dixero : Nequaquam ita loquar :
commuto faciem meam, et dolore torqueor.

WLC ²⁷ אִם־ אָ֭מְרִי אֶשְׁכְּחָ֣ה שִׂיחִ֑י אֶעֶזְבָ֖ה פָנַ֣י וְאַבְלִֽיגָה׃

VULC ²⁸ Verebar omnia opera mea,
sciens quod non parceres delinquenti.

WLC ²⁸ יָגֹ֥רְתִּי כָל־ עַצְּבֹתָ֑י יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־ לֹ֥א תְנַקֵּֽנִי׃

VULC ²⁹ Si autem et sic impius sum,
quare frustra laboravi ?

WLC ²⁹ אָנֹכִ֥י אֶרְשָׁ֑ע לָמָּה־ זֶּ֝֗ה הֶ֣בֶל אִיגָֽע׃

VULC ³⁰ Si lotus fuero quasi aquis nivis,
et fulserint velut mundissimæ manus meæ,

WLC ³⁰ אִם־ הִתְרָחַ֥צְתִּי שָׁ֑לֶג וַ֝הֲזִכּ֗וֹתִי בְּבֹ֣ר כַּפָּֽי׃

VULC ³¹ tamen sordibus intinges me,
et abominabuntur me vestimenta mea.

WLC ³¹ אָ֭ז בַּשַּׁ֣חַת תִּטְבְּלֵ֑נִי וְ֝תִֽעֲב֗וּנִי שַׂלְמוֹתָֽי׃

VULC ³² Neque enim viro qui similis mei est, respondebo ;
nec qui mecum in judicio ex æquo possit audiri.

WLC ³² כִּי־ לֹא־ אִ֣ישׁ כָּמֹ֣נִי אֶֽעֱנֶ֑נּוּ נָב֥וֹא יַ֝חְדָּ֗ו בַּמִּשְׁפָּֽט׃

VULC ³³ Non est qui utrumque valeat arguere,
et ponere manum suam in ambobus.

WLC ³³ לֹ֣א יֵשׁ־ בֵּינֵ֣ינוּ מוֹכִ֑יחַ יָשֵׁ֖ת יָד֣וֹ עַל־ שְׁנֵֽינוּ׃

VULC ³⁴ Auferat a me virgam suam,
et pavor ejus non me terreat.

WLC ³⁴ יָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י שִׁבְט֑וֹ וְ֝אֵמָת֗וֹ אַֽל־ תְּבַעֲתַֽנִּי׃

VULC ³⁵ Loquar, et non timebo eum ;
neque enim possum metuens respondere.]

WLC ³⁵ אַֽ֭דַבְּרָה וְלֹ֣א אִירָאֶ֑נּוּ כִּ֥י לֹא־ כֵ֥ן אָ֝נֹכִ֗י עִמָּדִֽי׃