VULC ¹ Post mortem Josue, consuluerunt filii Israël Dominum, dicentes : Quis ascendet ante nos contra Chananæum, et erit dux belli ?

WLC ¹ וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־ לָּ֧נוּ אֶל־ הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ׃

VULC ² Dixitque Dominus : Judas ascendet : ecce tradidi terram in manus ejus.

WLC ² וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶת־ הָאָ֖רֶץ בְּיָדֽוֹ׃

VULC ³ Et ait Judas Simeoni fratri suo : Ascende mecum in sortem meam, et pugna contra Chananæum, ut et ego pergam tecum in sortem tuam. Et abiit cum eo Simeon.

WLC ³ וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם־ אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃

VULC ⁴ Ascenditque Judas, et tradidit Dominus Chananæum ac Pherezæum in manus eorum : et percusserunt in Bezec decem millia virorum.

WLC ⁴ וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־ הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ׃

VULC ⁵ Inveneruntque Adonibezec in Bezec, et pugnaverunt contra eum, ac percusserunt Chananæum et Pherezæum.

WLC ⁵ וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת־ אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ בּ֑וֹ וַיַּכּ֕וּ אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֖י וְאֶת־ הַפְּרִזִּֽי׃

VULC ⁶ Fugit autem Adonibezec : quem persecuti comprehenderunt, cæsis summitatibus manuum ejus ac pedum.

WLC ⁶ וַיָּ֙נָס֙ אֲדֹ֣נִי בֶ֔זֶק וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרָ֑יו וַיֹּאחֲז֣וּ אֹת֔וֹ וַֽיְקַצְּצ֔וּ אֶת־ בְּהֹנ֥וֹת יָדָ֖יו וְרַגְלָֽיו׃

VULC ⁷ Dixitque Adonibezec : Septuaginta reges amputatis manuum ac pedum summitatibus colligebant sub mensa mea ciborum reliquias : sicut feci, ita reddidit mihi Deus. Adduxeruntque eum in Jerusalem, et ibi mortuus est.

WLC ⁷ וַיֹּ֣אמֶר אֲדֹֽנִי־ בֶ֗זֶק שִׁבְעִ֣ים ׀ מְלָכִ֡ים בְּֽהֹנוֹת֩ יְדֵיהֶ֨ם וְרַגְלֵיהֶ֜ם מְקֻצָּצִ֗ים הָי֤וּ מְלַקְּטִים֙ תַּ֣חַת שֻׁלְחָנִ֔י כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי כֵּ֥ן שִׁלַּם־ לִ֖י אֱלֹהִ֑ים וַיְבִיאֻ֥הוּ יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃

VULC ⁸ Oppugnantes ergo filii Juda Jerusalem, ceperunt eam, et percusserunt in ore gladii, tradentes cunctam incendio civitatem.

WLC ⁸ וַיִּלָּחֲמ֤וּ בְנֵֽי־ יְהוּדָה֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיִּלְכְּד֣וּ אוֹתָ֔הּ וַיַּכּ֖וּהָ לְפִי־ חָ֑רֶב וְאֶת־ הָעִ֖יר שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ׃

VULC ⁹ Et postea descendentes pugnaverunt contra Chananæum, qui habitabat in montanis, et ad meridiem, et in campestribus.

WLC ⁹ וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יוֹשֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽה׃

VULC ¹⁰ Pergensque Judas contra Chananæum, qui habitabat in Hebron (cujus nomen fuit antiquitus Cariath Arbe), percussit Sesai, et Ahiman, et Tholmai :

WLC ¹⁰ וַיֵּ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה אֶל־ הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּחֶבְר֔וֹן וְשֵׁם־ חֶבְר֥וֹן לְפָנִ֖ים קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֑ע וַיַּכּ֛וּ אֶת־ שֵׁשַׁ֥י וְאֶת־ אֲחִימַ֖ן וְאֶת־ תַּלְמָֽי׃

VULC ¹¹ atque inde profectus abiit ad habitatores Dabir, cujus nomen vetus erat Cariath Sepher, id est, civitas litterarum.

WLC ¹¹ וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל־ יוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם־ דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־ סֵֽפֶר׃

VULC ¹² Dixitque Caleb : Qui percusserit Cariath Sepher, et vastaverit eam, dabo ei Axam filiam meam uxorem.

WLC ¹² וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר־ יַכֶּ֥ה אֶת־ קִרְיַת־ סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת־ עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה׃

VULC ¹³ Cumque cepisset eam Othoniel filius Cenez frater Caleb minor, dedit ei Axam filiam suam conjugem.

WLC ¹³ וַֽיִּלְכְּדָהּ֙ עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־ קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֣ן מִמֶּ֑נּוּ וַיִּתֶּן־ ל֛וֹ אֶת־ עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

VULC ¹⁴ Quam pergentem in itinere monuit vir suus ut peteret a patre suo agrum. Quæ cum suspirasset sedens in asino, dixit ei Caleb : Quid habes ?

WLC ¹⁴ וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁא֤וֹל מֵֽאֵת־ אָבִ֙יהָ֙ הַשָּׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר־ לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־ לָּֽךְ׃

VULC ¹⁵ At illa respondit : Da mihi benedictionem, quia terram arentem dedisti mihi : da et irriguam aquis. Dedit ergo ei Caleb irriguum superius, et irriguum inferius.

WLC ¹⁵ וַתֹּ֨אמֶר ל֜וֹ הָֽבָה־ לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־ לָ֣הּ כָּלֵ֗ב אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּ֔ית וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּֽית׃

VULC ¹⁶ Filii autem Cinæi cognati Moysi ascenderunt de civitate palmarum cum filiis Juda, in desertum sortis ejus, quod est ad meridiem Arad, et habitaverunt cum eo.

WLC ¹⁶ וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת־ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑ד וַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת־ הָעָֽם׃

VULC ¹⁷ Abiit autem Judas cum Simeone fratre suo, et percusserunt simul Chananæum qui habitabat in Sephaath, et interfecerunt eum. Vocatumque est nomen urbis, Horma, id est, anathema.

WLC ¹⁷ וַיֵּ֤לֶךְ יְהוּדָה֙ אֶת־ שִׁמְע֣וֹן אָחִ֔יו וַיַּכּ֕וּ אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב צְפַ֑ת וַיַּחֲרִ֣ימוּ אוֹתָ֔הּ וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שֵׁם־ הָעִ֖יר חָרְמָֽה׃

VULC ¹⁸ Cepitque Judas Gazam cum finibus suis, et Ascalonem, atque Accaron cum terminis suis.

WLC ¹⁸ וַיִּלְכֹּ֤ד יְהוּדָה֙ אֶת־ עַזָּ֣ה וְאֶת־ גְּבוּלָ֔הּ וְאֶֽת־ אַשְׁקְל֖וֹן וְאֶת־ גְּבוּלָ֑הּ וְאֶת־ עֶקְר֖וֹן וְאֶת־ גְּבוּלָֽהּ׃

VULC ¹⁹ Fuitque Dominus cum Juda, et montana possedit : nec potuit delere habitatores vallis, quia falcatis curribus abundabant.

WLC ¹⁹ וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶתּ־ יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖רֶשׁ אֶת־ הָהָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א לְהוֹרִישׁ֙ אֶת־ יֹשְׁבֵ֣י הָעֵ֔מֶק כִּי־ רֶ֥כֶב בַּרְזֶ֖ל לָהֶֽם׃

VULC ²⁰ Dederuntque Caleb Hebron, sicut dixerat Moyses, qui delevit ex ea tres filios Enac.

WLC ²⁰ וַיִּתְּנ֤וּ לְכָלֵב֙ אֶת־ חֶבְר֔וֹן כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיּ֣וֹרֶשׁ מִשָּׁ֔ם אֶת־ שְׁלֹשָׁ֖ה בְּנֵ֥י הָעֲנָֽק׃

VULC ²¹ Jebusæum autem habitatorem Jerusalem non deleverunt filii Benjamin : habitavitque Jebusæus cum filiis Benjamin in Jerusalem, usque in præsentem diem.

WLC ²¹ וְאֶת־ הַיְבוּסִי֙ יֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹ֥א הוֹרִ֖ישׁוּ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־ בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

VULC ²² Domus quoque Joseph ascendit in Bethel, fuitque Dominus cum eis.

WLC ²² וַיַּעֲל֧וּ בֵית־ יוֹסֵ֛ף גַּם־ הֵ֖ם בֵּֽית־ אֵ֑ל וַֽיהוָ֖ה עִמָּֽם׃

VULC ²³ Nam cum obsiderent urbem, quæ prius Luza vocabatur,

WLC ²³ וַיָּתִ֥ירוּ בֵית־ יוֹסֵ֖ף בְּבֵֽית־ אֵ֑ל וְשֵׁם־ הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז׃

VULC ²⁴ viderunt hominem egredientem de civitate, dixeruntque ad eum : Ostende nobis introitum civitatis, et faciemus tecum misericordiam.

WLC ²⁴ וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִן־ הָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת־ מְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶד׃

VULC ²⁵ Qui cum ostendisset eis, percusserunt urbem in ore gladii : hominem autem illum, et omnem cognationem ejus, dimiserunt.

WLC ²⁵ וַיַּרְאֵם֙ אֶת־ מְב֣וֹא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶת־ הָעִ֖יר לְפִי־ חָ֑רֶב וְאֶת־ הָאִ֥ישׁ וְאֶת־ כָּל־ מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ שִׁלֵּֽחוּ׃

VULC ²⁶ Qui dimissus, abiit in terram Hetthim, et ædificavit ibi civitatem, vocavitque eam Luzam : quæ ita appellatur usque in præsentem diem.

WLC ²⁶ וַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

VULC ²⁷ Manasses quoque non delevit Bethsan, et Thanac cum viculis suis, et habitatores Dor, et Jeblaam, et Mageddo cum viculis suis, cœpitque Chananæus habitare cum eis.

WLC ²⁷ וְלֹא־ הוֹרִ֣ישׁ מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־ בֵּית־ שְׁאָ֣ן וְאֶת־ בְּנוֹתֶיהָ֮ וְאֶת־ תַּעְנַ֣ךְ וְאֶת־ בְּנֹתֶיהָ֒ וְאֶת־ ד֜וֹר וְאֶת־ בְּנוֹתֶ֗יהָ וְאֶת־ יוֹשְׁבֵ֤י יִבְלְעָם֙ וְאֶת־ בְּנֹתֶ֔יהָ וְאֶת־ יוֹשְׁבֵ֥י מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־ בְּנוֹתֶ֑יהָ וַיּ֙וֹאֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃

VULC ²⁸ Postquam autem confortatus est Israël, fecit eos tributarios, et delere noluit.

WLC ²⁸ וַֽיְהִי֙ כִּֽי־ חָזַ֣ק יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּ֥שֶׂם אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהוֹרֵ֖ישׁ לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃

VULC ²⁹ Ephraim etiam non interfecit Chananæum, qui habitabat in Gazer, sed habitavit cum eo.

WLC ²⁹ וְאֶפְרַ֙יִם֙ לֹ֣א הוֹרִ֔ישׁ אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֧שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ בְּגָֽזֶר׃

VULC ³⁰ Zabulon non delevit habitatores Cetron, et Naalol : sed habitavit Chananæus in medio ejus, factusque est ei tributarius.

WLC ³⁰ זְבוּלֻ֗ן לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־ יוֹשְׁבֵ֣י קִטְר֔וֹן וְאֶת־ יוֹשְׁבֵ֖י נַהֲלֹ֑ל וַיֵּ֤שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִי֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַיִּֽהְי֖וּ לָמַֽס׃

VULC ³¹ Aser quoque non delevit habitatores Accho, et Sidonis, Ahalab, et Achazib, et Helba, et Aphec, et Rohob :

WLC ³¹ אָשֵׁ֗ר לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־ יֹשְׁבֵ֣י עַכּ֔וֹ וְאֶת־ יוֹשְׁבֵ֖י צִיד֑וֹן וְאֶת־ אַחְלָ֤ב וְאֶת־ אַכְזִיב֙ וְאֶת־ חֶלְבָּ֔ה וְאֶת־ אֲפִ֖יק וְאֶת־ רְחֹֽב׃

VULC ³² habitavitque in medio Chananæi habitatoris illius terræ, nec interfecit eum.

WLC ³² וַיֵּ֙שֶׁב֙ הָאָ֣שֵׁרִ֔י בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּ֖י לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃

VULC ³³ Nephthali quoque non delevit habitatores Bethsames, et Bethanath : et habitavit inter Chananæum habitatorem terræ, fueruntque ei Bethsamitæ et Bethanitæ tributarii.

WLC ³³ נַפְתָּלִ֗י לֹֽא־ הוֹרִ֞ישׁ אֶת־ יֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־ שֶׁ֙מֶשׁ֙ וְאֶת־ יֹשְׁבֵ֣י בֵית־ עֲנָ֔ת וַיֵּ֕שֶׁב בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ וְיֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־ שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּבֵ֣ית עֲנָ֔ת הָי֥וּ לָהֶ֖ם לָמַֽס׃

VULC ³⁴ Arctavitque Amorrhæus filios Dan in monte, nec dedit eis locum ut ad planiora descenderent :

WLC ³⁴ וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶת־ בְּנֵי־ דָ֖ן הָהָ֑רָה כִּי־ לֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶק׃

VULC ³⁵ habitavitque in monte Hares, quod interpretatur testaceo, in Ajalon et Salebim. Et aggravata est manus domus Joseph, factusque est ei tributarius.

WLC ³⁵ וַיּ֤וֹאֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַר־ חֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּית־ יוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס׃

VULC ³⁶ Fuit autem terminus Amorrhæi ab ascensu Scorpionis, petra, et superiora loca.

WLC ³⁶ וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה׃

VULC ¹ Ascenditque angelus Domini de Galgalis ad Locum flentium, et ait : Eduxi vos de Ægypto, et introduxi in terram, pro qua juravi patribus vestris : et pollicitus sum ut non facerem irritum pactum meum vobiscum in sempiternum,

WLC ¹ וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ־ יְהוָ֛ה מִן־ הַגִּלְגָּ֖ל אֶל־ הַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽא־ אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃

VULC ² ita dumtaxat ut non feriretis fœdus cum habitatoribus terræ hujus, sed aras eorum subverteretis : et noluistis audire vocem meam : cur hoc fecistis ?

WLC ² וְאַתֶּ֗ם לֹֽא־ תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽא־ שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַה־ זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם׃

VULC ³ Quam ob rem nolui delere eos a facie vestra : ut habeatis hostes, et dii eorum sint vobis in ruinam.

WLC ³ וְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽא־ אֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ׃

VULC ⁴ Cumque loqueretur angelus Domini hæc verba ad omnes filios Israël, elevaverunt ipsi vocem suam, et fleverunt.

WLC ⁴ וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־ כָּל־ בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת־ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃

VULC ⁵ Et vocatum est nomen loci illius, Locus flentium, sive lacrimarum : immolaveruntque ibi hostias Domino.

WLC ⁵ וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁם־ הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּ־ שָׁ֖ם לַֽיהוָֽה׃

VULC ⁶ Dimisit ergo Josue populum, et abierunt filii Israël unusquisque in possessionem suam, ut obtinerent eam :

WLC ⁶ וַיְשַׁלַּ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־ הָעָ֑ם וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ לָרֶ֥שֶׁת אֶת־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ⁷ servieruntque Domino cunctis diebus ejus, et seniorum, qui longo post eum vixerunt tempore, et noverant omnia opera Domini quæ fecerat cum Israël.

WLC ⁷ וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶת־ יְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל ׀ יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשׁ֔וּעַ אֲשֶׁ֣ר רָא֗וּ אֵ֣ת כָּל־ מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁸ Mortuus est autem Josue filius Nun, famulus Domini, centum et decem annorum,

WLC ⁸ וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־ נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן־ מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃

VULC ⁹ et sepelierunt eum in finibus possessionis suæ in Thamnathsare in monte Ephraim, a septentrionali plaga montis Gaas.

WLC ⁹ וַיִּקְבְּר֤וּ אוֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־ חֶ֖רֶס בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־ גָּֽעַשׁ׃

VULC ¹⁰ Omnisque illa generatio congregata est ad patres suos : et surrexerunt alii, qui non noverant Dominum, et opera quæ fecerat cum Israël.

WLC ¹⁰ וְגַם֙ כָּל־ הַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶל־ אֲבוֹתָ֑יו וַיָּקָם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־ יָֽדְעוּ֙ אֶת־ יְהוָ֔ה וְגַם֙ אֶת־ הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹¹ Feceruntque filii Israël malum in conspectu Domini, et servierunt Baalim.

WLC ¹¹ וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־ הַבְּעָלִֽים׃

VULC ¹² Ac dimiserunt Dominum Deum patrum suorum, qui eduxerat eos de terra Ægypti, et secuti sunt deos alienos, deosque populorum, qui habitabant in circuitu eorum, et adoraverunt eos : et ad iracundiam concitaverunt Dominum,

WLC ¹² וַיַּעַזְב֞וּ אֶת־ יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם הַמּוֹצִ֣יא אוֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וַיֵּלְכ֞וּ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים מֵאֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם וַיַּכְעִ֖סוּ אֶת־ יְהוָֽה׃

VULC ¹³ dimittentes eum, et servientes Baal et Astaroth.

WLC ¹³ וַיַּעַזְב֖וּ אֶת־ יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֥וּ לַבַּ֖עַל וְלָעַשְׁתָּרֽוֹת׃

VULC ¹⁴ Iratusque Dominus contra Israël, tradidit eos in manus diripientium : qui ceperunt eos, et vendiderunt hostibus qui habitabant per gyrum : nec potuerunt resistere adversariis suis,

WLC ¹⁴ וַיִּֽחַר־ אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד־ שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹֽא־ יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁵ sed quocumque pergere voluissent, manus Domini super eos erat, sicut locutus est, et juravit eis, et vehementer afflicti sunt.

WLC ¹⁵ בְּכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד־ יְהוָה֙ הָיְתָה־ בָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד׃

VULC ¹⁶ Suscitavitque Dominus judices, qui liberarent eos de vastantium manibus : sed nec eos audire voluerunt,

WLC ¹⁶ וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁷ fornicantes cum diis alienis, et adorantes eos. Cito deseruerunt viam, per quam ingressi fuerant patres eorum : et audientes mandata Domini, omnia fecere contraria.

WLC ¹⁷ וְגַ֤ם אֶל־ שֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־ הַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֺת־ יְהוָ֖ה לֹא־ עָ֥שׂוּ כֵֽן׃

VULC ¹⁸ Cumque Dominus judices suscitaret, in diebus eorum flectebatur misericordia, et audiebat afflictorum gemitus, et liberabat eos de cæde vastantium.

WLC ¹⁸ וְכִֽי־ הֵקִ֨ים יְהוָ֥ה ׀ לָהֶם֮ שֹֽׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִם־ הַשֹּׁפֵ֔ט וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט כִּֽי־ יִנָּחֵ֤ם יְהוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁹ Postquam autem mortuus esset judex, revertebantur, et multo faciebant pejora quam fecerant patres eorum, sequentes deos alienos, servientes eis, et adorantes illos. Non dimiserunt adinventiones suas, et viam durissimam per quam ambulare consueverunt.

WLC ¹⁹ וְהָיָ֣ה ׀ בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה׃

VULC ²⁰ Iratusque est furor Domini in Israël, et ait : Quia irritum fecit gens ista pactum meum, quod pepigeram cum patribus eorum, et vocem meam audire contempsit :

WLC ²⁰ וַיִּֽחַר־ אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶת־ בְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת־ אֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽי׃

VULC ²¹ et ego non delebo gentes, quas dimisit Josue, et mortuus est :

WLC ²¹ גַּם־ אֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִן־ הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁר־ עָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת׃

VULC ²² ut in ipsis experiar Israël, utrum custodiant viam Domini, et ambulent in ea, sicut custodierunt patres eorum, an non.

WLC ²² לְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶת־ דֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִם־ לֹֽא׃

VULC ²³ Dimisit ergo Dominus omnes nationes has, et cito subvertere noluit, nec tradidit in manus Josue.

WLC ²³ וַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶת־ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַד־ יְהוֹשֻֽׁעַ׃

VULC ¹ Hæ sunt gentes quas Dominus dereliquit, ut erudiret in eis Israëlem, et omnes qui non noverant bella Chananæorum :

WLC ¹ וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־ יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל־ מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן׃

VULC ² ut postea discerent filii eorum certare cum hostibus, et habere consuetudinem præliandi :

WLC ² רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר־ לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם׃

VULC ³ quinque satrapas Philisthinorum, omnemque Chananæum, et Sidonium, atque Hevæum, qui habitabat in monte Libano, de monte Baal Hermon usque ad introitum Emath.

WLC ³ חֲמֵ֣שֶׁת ׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל־ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃

VULC ⁴ Dimisitque eos, ut in ipsis experiretur Israëlem, utrum audiret mandata Domini quæ præceperat patribus eorum per manum Moysi, an non.

WLC ⁴ וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת־ מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה אֶת־ אֲבוֹתָ֖ם בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃

VULC ⁵ Itaque filii Israël habitaverunt in medio Chananæi, et Hethæi, et Amorrhæi, et Pherezæi, et Hevæi, et Jebusæi :

WLC ⁵ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃

VULC ⁶ et duxerunt uxores filias eorum, ipsique filias suas filiis eorum tradiderunt, et servierunt diis eorum.

WLC ⁶ וַיִּקְח֨וּ אֶת־ בְּנוֹתֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־ בְּנוֹתֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־ אֱלֹהֵיהֶֽם׃

VULC ⁷ Feceruntque malum in conspectu Domini, et obliti sunt Dei sui, servientes Baalim et Astaroth.

WLC ⁷ וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־ הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת־ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־ הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־ הָאֲשֵׁרֽוֹת׃

VULC ⁸ Iratusque contra Israël Dominus, tradidit eos in manus Chusan Rasathaim regis Mesopotamiæ, servieruntque ei octo annis.

WLC ⁸ וַיִּֽחַר־ אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּמְכְּרֵ֗ם בְּיַד֙ כּוּשַׁ֣ן רִשְׁעָתַ֔יִם מֶ֖לֶךְ אֲרַ֣ם נַהֲרָ֑יִם וַיַּעַבְד֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃

VULC ⁹ Et clamaverunt ad Dominum, qui suscitavit eis salvatorem, et liberavit eos, Othoniel videlicet filium Cenez, fratrem Caleb minorem :

WLC ⁹ וַיִּזְעֲק֤וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וַיָּ֨קֶם יְהוָ֥ה מוֹשִׁ֛יעַ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיּֽוֹשִׁיעֵ֑ם אֵ֚ת עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־ קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֥ן מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ¹⁰ fuitque in eo spiritus Domini, et judicavit Israël. Egressusque est ad pugnam, et tradidit Dominus in manus ejus Chusan Rasathaim regem Syriæ, et oppressit eum.

WLC ¹⁰ וַתְּהִ֨י עָלָ֥יו רֽוּחַ־ יְהוָה֮ וַיִּשְׁפֹּ֣ט אֶת־ יִשְׂרָאֵל֒ וַיֵּצֵא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ בְּיָד֔וֹ אֶת־ כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַתָּ֣עָז יָד֔וֹ עַ֖ל כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתָֽיִם׃

VULC ¹¹ Quievitque terra quadraginta annis, et mortuus est Othoniel filius Cenez.

WLC ¹¹ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־ קְנַֽז׃

VULC ¹² Addiderunt autem filii Israël facere malum in conspectu Domini : qui confortavit adversum eos Eglon regem Moab, quia fecerunt malum in conspectu ejus.

WLC ¹² וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶת־ עֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְ־ מוֹאָב֙ עַל־ יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽי־ עָשׂ֥וּ אֶת־ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃

VULC ¹³ Et copulavit ei filios Ammon, et Amalec : abiitque et percussit Israël, atque possedit urbem palmarum.

WLC ¹³ וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶת־ בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־ עִ֥יר הַתְּמָרִֽים׃

VULC ¹⁴ Servieruntque filii Israël Eglon regi Moab decem et octo annis.

WLC ¹⁴ וַיַּעַבְד֤וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־ עֶגְל֣וֹן מֶֽלֶךְ־ מוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃

VULC ¹⁵ Et postea clamaverunt ad Dominum, qui suscitavit eis salvatorem vocabulo Aod, filium Gera, filii Jemini, qui utraque manu pro dextera utebatur. Miseruntque filii Israël per illum munera Eglon regi Moab.

WLC ¹⁵ וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֮ אֶל־ יְהוָה֒ וַיָּקֶם֩ יְהוָ֨ה לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת־ אֵה֤וּד בֶּן־ גֵּרָא֙ בֶּן־ הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד־ יְמִינ֑וֹ וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֤ל בְּיָדוֹ֙ מִנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֥לֶךְ מוֹאָֽב׃

VULC ¹⁶ Qui fecit sibi gladium ancipitem, habentem in medio capulum longitudinis palmæ manus, et accinctus est eo subter sagum in dextro femore.

WLC ¹⁶ וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹת גֹּ֣מֶד אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ׃

VULC ¹⁷ Obtulitque munera Eglon regi Moab. Erat autem Eglon crassus nimis.

WLC ¹⁷ וַיַּקְרֵב֙ אֶת־ הַמִּנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וְעֶגְל֕וֹן אִ֥ישׁ בָּרִ֖יא מְאֹֽד׃

VULC ¹⁸ Cumque obtulisset ei munera, prosecutus est socios, qui cum eo venerant.

WLC ¹⁸ וַֽיְהִי֙ כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְהַקְרִ֖יב אֶת־ הַמִּנְחָ֑ה וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־ הָעָ֔ם נֹשְׂאֵ֖י הַמִּנְחָֽה׃

VULC ¹⁹ Et reversus de Galgalis, ubi erant idola, dixit ad regem : Verbum secretum habeo ad te, o rex. Et ille imperavit silentium : egressisque omnibus qui circa eum erant,

WLC ¹⁹ וְה֣וּא שָׁ֗ב מִן־ הַפְּסִילִים֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־ הַגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֕אמֶר דְּבַר־ סֵ֥תֶר לִ֛י אֵלֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הָ֔ס וַיֵּֽצְאוּ֙ מֵֽעָלָ֔יו כָּל־ הָעֹמְדִ֖ים עָלָֽיו׃

VULC ²⁰ ingressus est Aod ad eum : sedebat autem in æstivo cœnaculo solus : dixitque : Verbum Dei habeo ad te. Qui statim surrexit de throno.

WLC ²⁰ וְאֵה֣וּד ׀ בָּ֣א אֵלָ֗יו וְהֽוּא־ יֹ֠שֵׁב בַּעֲלִיַּ֨ת הַמְּקֵרָ֤ה אֲשֶׁר־ לוֹ֙ לְבַדּ֔וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֵה֔וּד דְּבַר־ אֱלֹהִ֥ים לִ֖י אֵלֶ֑יךָ וַיָּ֖קָם מֵעַ֥ל הַכִּסֵּֽא׃

VULC ²¹ Extenditque Aod sinistram manum, et tulit sicam de dextro femore suo, infixitque eam in ventre ejus

WLC ²¹ וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת־ יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת־ הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ׃

VULC ²² tam valide, ut capulus sequeretur ferrum in vulnere, ac pinguissimo adipe stringeretur. Nec eduxit gladium, sed ita ut percusserat, reliquit in corpore : statimque per secreta naturæ alvi stercora proruperunt.

WLC ²² וַיָּבֹ֨א גַֽם־ הַנִּצָּ֜ב אַחַ֣ר הַלַּ֗הַב וַיִּסְגֹּ֤ר הַחֵ֙לֶב֙ בְּעַ֣ד הַלַּ֔הַב כִּ֣י לֹ֥א שָׁלַ֛ף הַחֶ֖רֶב מִבִּטְנ֑וֹ וַיֵּצֵ֖א הַֽפַּרְשְׁדֹֽנָה׃

VULC ²³ Aod autem clausis diligentissime ostiis cœnaculi, et obfirmatis sera,

WLC ²³ וַיֵּצֵ֥א אֵה֖וּד הַֽמִּסְדְּר֑וֹנָה וַיִּסְגֹּ֞ר דַּלְת֧וֹת הָעַלִיָּ֛ה בַּעֲד֖וֹ וְנָעָֽל׃

VULC ²⁴ per posticum egressus est. Servique regis ingressi viderunt clausas fores cœnaculi, atque dixerunt : Forsitan purgat alvum in æstivo cubiculo.

WLC ²⁴ וְה֤וּא יָצָא֙ וַעֲבָדָ֣יו בָּ֔אוּ וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעֲלִיָּ֖ה נְעֻל֑וֹת וַיֹּ֣אמְר֔וּ אַ֣ךְ מֵסִ֥יךְ ה֛וּא אֶת־ רַגְלָ֖יו בַּחֲדַ֥ר הַמְּקֵרָֽה׃

VULC ²⁵ Expectantesque diu donec erubescerent, et videntes quod nullus aperiret, tulerunt clavem : et aperientes invenerunt dominum suum in terra jacentem mortuum.

WLC ²⁵ וַיָּחִ֣ילוּ עַד־ בּ֔וֹשׁ וְהְנֵּ֛ה אֵינֶ֥נּוּ פֹתֵ֖חַ דַּלְת֣וֹת הָֽעֲלִיָּ֑ה וַיִּקְח֤וּ אֶת־ הַמַּפְתֵּ֙חַ֙ וַיִּפְתָּ֔חוּ וְהִנֵּה֙ אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם נֹפֵ֥ל אַ֖רְצָה מֵֽת׃

VULC ²⁶ Aod autem, dum illi turbarentur, effugit, et pertransiit locum idolorum, unde reversus fuerat. Venitque in Seirath :

WLC ²⁶ וְאֵה֥וּד נִמְלַ֖ט עַ֣ד הִֽתְמַהְמְהָ֑ם וְהוּא֙ עָבַ֣ר אֶת־ הַפְּסִילִ֔ים וַיִּמָּלֵ֖ט הַשְּׂעִירָֽתָה׃

VULC ²⁷ et statim insonuit buccina in monte Ephraim, descenderuntque cum eo filii Israël, ipso in fronte gradiente.

WLC ²⁷ וַיְהִ֣י בְּבוֹא֔וֹ וַיִּתְקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖ר בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיֵּרְד֨וּ עִמּ֧וֹ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל מִן־ הָהָ֖ר וְה֥וּא לִפְנֵיהֶֽם׃

VULC ²⁸ Qui dixit ad eos : Sequimini me : tradidit enim Dominus inimicos nostros Moabitas in manus nostras. Descenderuntque post eum, et occupaverunt vada Jordanis quæ transmittunt in Moab : et non dimiserunt transire quemquam :

WLC ²⁸ וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רִדְפ֣וּ אַחֲרַ֔י כִּֽי־ נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֶת־ אֹיְבֵיכֶ֛ם אֶת־ מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶ֑ם וַיֵּרְד֣וּ אַחֲרָ֗יו וַֽיִּלְכְּד֞וּ אֶת־ מַעְבְּר֤וֹת הַיַּרְדֵּן֙ לְמוֹאָ֔ב וְלֹֽא־ נָתְנ֥וּ אִ֖ישׁ לַעֲבֹֽר׃

VULC ²⁹ sed percusserunt Moabitas in tempore illo, circiter decem millia, omnes robustos et fortes viros. Nullus eorum evadere potuit.

WLC ²⁹ וַיַּכּ֨וּ אֶת־ מוֹאָ֜ב בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא כַּעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ כָּל־ שָׁמֵ֖ן וְכָל־ אִ֣ישׁ חָ֑יִל וְלֹ֥א נִמְלַ֖ט אִֽישׁ׃

VULC ³⁰ Humiliatusque est Moab in die illo sub manu Israël : et quievit terra octoginta annis.

WLC ³⁰ וַתִּכָּנַ֤ע מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תַּ֖חַת יַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ שְׁמוֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃

VULC ³¹ Post hunc fuit Samgar filius Anath, qui percussit de Philisthiim sexcentos viros vomere : et ipse quoque defendit Israël.

WLC ³¹ וְאַחֲרָ֤יו הָיָה֙ שַׁמְגַּ֣ר בֶּן־ עֲנָ֔ת וַיַּ֤ךְ אֶת־ פְּלִשְׁתִּים֙ שֵֽׁשׁ־ מֵא֣וֹת אִ֔ישׁ בְּמַלְמַ֖ד הַבָּקָ֑ר וַיֹּ֥שַׁע גַּם־ ה֖וּא אֶת־ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹ Addideruntque filii Israël facere malum in conspectu Domini post mortem Aod,

WLC ¹ וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽת׃

VULC ² et tradidit illos Dominus in manus Jabin regis Chanaan, qui regnavit in Asor : habuitque ducem exercitus sui nomine Sisaram, ipse autem habitabat in Haroseth gentium.

WLC ² וַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצ֑וֹר וְשַׂר־ צְבָאוֹ֙ סִֽיסְרָ֔א וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בַּחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִֽם׃

VULC ³ Clamaveruntque filii Israël ad Dominum : nongentos enim habebat falcatos currus, et per viginti annos vehementer oppresserat eos.

WLC ³ וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־ יְהוָ֑ה כִּ֠י תְּשַׁ֨ע מֵא֤וֹת רֶֽכֶב־ בַּרְזֶל֙ ל֔וֹ וְ֠הוּא לָחַ֞ץ אֶת־ בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל בְּחָזְקָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃

VULC ⁴ Erat autem Debbora prophetis uxor Lapidoth, quæ judicabat populum in illo tempore.

WLC ⁴ וּדְבוֹרָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּיד֑וֹת הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃

VULC ⁵ Et sedebat sub palma, quæ nomine illius vocabatur, inter Rama et Bethel in monte Ephraim : ascendebantque ad eam filii Israël in omne judicium.

WLC ⁵ וְ֠הִיא יוֹשֶׁ֨בֶת תַּֽחַת־ תֹּ֜מֶר דְּבוֹרָ֗ה בֵּ֧ין הָרָמָ֛ה וּבֵ֥ין בֵּֽית־ אֵ֖ל בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיַּעֲל֥וּ אֵלֶ֛יהָ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַמִּשְׁפָּֽט׃

VULC ⁶ Quæ misit et vocavit Barac filium Abinoëm de Cedes Nephthali : dixitque ad eum : Præcepit tibi Dominus Deus Israël : Vade, et duc exercitum in montem Thabor, tollesque tecum decem millia pugnatorum de filiis Nephthali, et de filiis Zabulon :

WLC ⁶ וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּן־ אֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּב֔וֹר וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּן׃

VULC ⁷ ego autem adducam ad te in loco torrentis Cison, Sisaram principem exercitus Jabin, et currus ejus, atque omnem multitudinem, et tradam eos in manu tua.

WLC ⁷ וּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶל־ נַ֣חַל קִישׁ֗וֹן אֶת־ סִֽיסְרָא֙ שַׂר־ צְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶת־ רִכְבּ֖וֹ וְאֶת־ הֲמוֹנ֑וֹ וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָ׃

VULC ⁸ Dixitque ad eam Barac : Si venis mecum, vadam : si nolueris venire mecum, non pergam.

WLC ⁸ וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ בָּרָ֔ק אִם־ תֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִם־ לֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְ׃

VULC ⁹ Quæ dixit ad eum : Ibo quidem tecum, sed in hac vice victoria non reputabitur tibi, quia in manu mulieris tradetur Sisara. Surrexit itaque Debbora, et perrexit cum Barac in Cedes.

WLC ⁹ וַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַל־ הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַד־ אִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶת־ סִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶך עִם־ בָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁה׃

VULC ¹⁰ Qui, accitis Zabulon et Nephthali, ascendit cum decem millibus pugnatorum, habens Debboram in comitatu suo.

WLC ¹⁰ וַיַּזְעֵ֨ק בָּרָ֜ק אֶת־ זְבוּלֻ֤ן וְאֶת־ נַפְתָּלִי֙ קֶ֔דְשָׁה וַיַּ֣עַל בְּרַגְלָ֔יו עֲשֶׂ֥רֶת אַלְפֵ֖י אִ֑ישׁ וַתַּ֥עַל עִמּ֖וֹ דְּבוֹרָֽה׃

VULC ¹¹ Haber autem Cinæus recesserat quondam a ceteris Cinæis fratribus suis, filiis Hobab cognati Moysi : et tetenderat tabernacula usque ad vallem, quæ vocatur Sennim, et erat juxta Cedes.

WLC ¹¹ וְחֶ֤בֶר הַקֵּינִי֙ נִפְרָ֣ד מִקַּ֔יִן מִבְּנֵ֥י חֹבָ֖ב חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֑ה וַיֵּ֣ט אָהֳל֔וֹ עַד־ אֵל֥וֹן אֲשֶׁ֥ר אֶת־ קֶֽדֶשׁ׃

VULC ¹² Nuntiatumque est Sisaræ quod ascendisset Barac filius Abinoëm in montem Thabor :

WLC ¹² וַיַּגִּ֖דוּ לְסִֽיסְרָ֑א כִּ֥י עָלָ֛ה בָּרָ֥ק בֶּן־ אֲבִינֹ֖עַם הַר־ תָּבֽוֹר׃

VULC ¹³ et congregavit nongentos falcatos currus, et omnem exercitum de Haroseth gentium ad torrentem Cison.

WLC ¹³ וַיַּזְעֵ֨ק סִֽיסְרָ֜א אֶת־ כָּל־ רִכְבּ֗וֹ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ רֶ֣כֶב בַּרְזֶ֔ל וְאֶת־ כָּל־ הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ מֵחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִ֖ם אֶל־ נַ֥חַל קִישֽׁוֹן׃

VULC ¹⁴ Dixitque Debbora ad Barac : Surge, hæc est enim dies, in qua tradidit Dominus Sisaram in manus tuas : en ipse ductor est tuus. Descendit itaque Barac de monte Thabor, et decem millia pugnatorum cum eo.

WLC ¹⁴ וַתֹּאמֶר֩ דְּבֹרָ֨ה אֶל־ בָּרָ֜ק ק֗וּם כִּ֣י זֶ֤ה הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֤ה אֶת־ סִֽיסְרָא֙ בְּיָדֶ֔ךָ הֲלֹ֥א יְהוָ֖ה יָצָ֣א לְפָנֶ֑יךָ וַיֵּ֤רֶד בָּרָק֙ מֵהַ֣ר תָּב֔וֹר וַעֲשֶׂ֧רֶת אֲלָפִ֛ים אִ֖ישׁ אַחֲרָֽיו׃

VULC ¹⁵ Perterruitque Dominus Sisaram, et omnes currus ejus, universamque multitudinem in ore gladii ad conspectum Barac : in tantum, ut Sisara de curru desiliens, pedibus fugeret,

WLC ¹⁵ וַיָּ֣הָם יְ֠הוָה אֶת־ סִֽיסְרָ֨א וְאֶת־ כָּל־ הָרֶ֧כֶב וְאֶת־ כָּל־ הַֽמַּחֲנֶ֛ה לְפִי־ חֶ֖רֶב לִפְנֵ֣י בָרָ֑ק וַיֵּ֧רֶד סִֽיסְרָ֛א מֵעַ֥ל הַמֶּרְכָּבָ֖ה וַיָּ֥נָס בְּרַגְלָֽיו׃

VULC ¹⁶ et Barac persequeretur fugientes currus, et exercitum usque ad Haroseth gentium, et omnis hostium multitudo usque ad internecionem caderet.

WLC ¹⁶ וּבָרָ֗ק רָדַ֞ף אַחֲרֵ֤י הָרֶ֙כֶב֙ וְאַחֲרֵ֣י הַֽמַּחֲנֶ֔ה עַ֖ד חֲרֹ֣שֶׁת הַגּוֹיִ֑ם וַיִּפֹּ֞ל כָּל־ מַחֲנֵ֤ה סִֽיסְרָא֙ לְפִי־ חֶ֔רֶב לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר עַד־ אֶחָֽד׃

VULC ¹⁷ Sisara autem fugiens pervenit ad tentorium Jahel uxoris Haber Cinæi. Erat enim pax inter Jabin regem Asor, et domum Haber Cinæi.

WLC ¹⁷ וְסִֽיסְרָא֙ נָ֣ס בְּרַגְלָ֔יו אֶל־ אֹ֣הֶל יָעֵ֔ל אֵ֖שֶּׁת חֶ֣בֶר הַקֵּינִ֑י כִּ֣י שָׁל֗וֹם בֵּ֚ין יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־ חָצ֔וֹר וּבֵ֕ין בֵּ֖ית חֶ֥בֶר הַקֵּינִֽי׃

VULC ¹⁸ Egressa igitur Jahel in occursum Sisaræ, dixit ad eum : Intra ad me, domine mi : intra, ne timeas. Qui ingressus tabernaculum ejus, et opertus ab ea pallio,

WLC ¹⁸ וַתֵּצֵ֣א יָעֵל֮ לִקְרַ֣את סִֽיסְרָא֒ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו סוּרָ֧ה אֲדֹנִ֛י סוּרָ֥ה אֵלַ֖י אַל־ תִּירָ֑א וַיָּ֤סַר אֵלֶ֙יהָ֙ הָאֹ֔הֱלָה וַתְּכַסֵּ֖הוּ בַּשְּׂמִיכָֽה׃

VULC ¹⁹ dixit ad eam : Da mihi, obsecro, paululum aquæ, quia sitio valde. Quæ aperuit utrem lactis, et dedit ei bibere, et operuit illum.

WLC ¹⁹ וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ הַשְׁקִינִי־ נָ֥א מְעַט־ מַ֖יִם כִּ֣י צָמֵ֑אתִי וַתִּפְתַּ֞ח אֶת־ נֹ֧אוד הֶחָלָ֛ב וַתַּשְׁקֵ֖הוּ וַתְּכַסֵּֽהוּ׃

VULC ²⁰ Dixitque Sisara ad eam : Sta ante ostium tabernaculi : et cum venerit aliquis interrogans te, et dicens : Numquid hic est aliquis ? respondebis : Nullus est.

WLC ²⁰ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ עֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְהָיָה֩ אִם־ אִ֨ישׁ יָב֜וֹא וּשְׁאֵלֵ֗ךְ וְאָמַ֛ר הֲיֵֽשׁ־ פֹּ֥ה אִ֖ישׁ וְאָמַ֥רְתְּ אָֽיִן׃

VULC ²¹ Tulit itaque Jahel uxor Haber clavum tabernaculi, assumens pariter et malleum : et ingressa abscondite et cum silentio, posuit supra tempus capitis ejus clavum, percussumque malleo defixit in cerebrum usque ad terram : qui soporem morti consocians defecit, et mortuus est.

WLC ²¹ וַתִּקַּ֣ח יָעֵ֣ל אֵֽשֶׁת־ חֶ֠בֶר אֶת־ יְתַ֨ד הָאֹ֜הֶל וַתָּ֧שֶׂם אֶת־ הַמַּקֶּ֣בֶת בְּיָדָ֗הּ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ בַּלָּ֔אט וַתִּתְקַ֤ע אֶת־ הַיָּתֵד֙ בְּרַקָּת֔וֹ וַתִּצְנַ֖ח בָּאָ֑רֶץ וְהֽוּא־ נִרְדָּ֥ם וַיָּ֖עַף וַיָּמֹֽת׃

VULC ²² Et ecce Barac sequens Sisaram veniebat : egressaque Jahel in occursum ejus, dixit ei : Veni, et ostendam tibi virum quem quæris. Qui cum intrasset ad eam, vidit Sisaram jacentem mortuum, et clavum infixum in tempore ejus.

WLC ²² וְהִנֵּ֣ה בָרָק֮ רֹדֵ֣ף אֶת־ סִֽיסְרָא֒ וַתֵּצֵ֤א יָעֵל֙ לִקְרָאת֔וֹ וַתֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֣ךְ וְאַרְאֶ֔ךָּ אֶת־ הָאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֑שׁ וַיָּבֹ֣א אֵלֶ֔יהָ וְהִנֵּ֤ה סִֽיסְרָא֙ נֹפֵ֣ל מֵ֔ת וְהַיָּתֵ֖ד בְּרַקָּתֽוֹ׃

VULC ²³ Humiliavit ergo Deus in die illo Jabin regem Chanaan coram filiis Israël :

WLC ²³ וַיַּכְנַ֤ע אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אֵ֖ת יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־ כְּנָ֑עַן לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ²⁴ qui crescebant quotidie, et forti manu opprimebant Jabin regem Chanaan, donec delerent eum.

WLC ²⁴ וַתֵּ֜לֶךְ יַ֤ד בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ הָל֣וֹךְ וְקָשָׁ֔ה עַ֖ל יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־ כְּנָ֑עַן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הִכְרִ֔יתוּ אֵ֖ת יָבִ֥ין מֶֽלֶךְ־ כְּנָֽעַן׃