VULC ¹ In diebus illis non erat rex in Israël, et tribus Dan quærebat possessionem sibi, ut habitaret in ea : usque ad illum enim diem inter ceteras tribus sortem non acceperat.

WLC ¹ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבַיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם שֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֞י מְבַקֶּשׁ־ ל֤וֹ נַֽחֲלָה֙ לָשֶׁ֔בֶת כִּי֩ לֹֽא־ נָ֨פְלָה לּ֜וֹ עַד־ הַיּ֥וֹם הַה֛וּא בְּתוֹךְ־ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּנַחֲלָֽה׃

VULC ² Miserunt ergo filii Dan stirpis et familiæ suæ quinque viros fortissimos de Saraa et Esthaol, ut explorarent terram, et diligenter inspicerent : dixeruntque eis : Ite, et considerate terram. Qui cum pergentes venissent in montem Ephraim, et intrassent domum Michæ, requieverunt ibi :

WLC ² וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי־ דָ֣ן ׀ מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣ים מִקְצוֹתָם֩ אֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי־ חַ֜יִל מִצָּרְעָ֣ה וּמֵֽאֶשְׁתָּאֹ֗ל לְרַגֵּ֤ל אֶת־ הָאָ֙רֶץ֙ וּלְחָקְרָ֔הּ וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם לְכ֖וּ חִקְר֣וּ אֶת־ הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֤אוּ הַר־ אֶפְרַ֙יִם֙ עַד־ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם׃

VULC ³ et agnoscentes vocem adolescentis Levitæ, utentesque illius diversorio, dixerunt ad eum : Quis te huc adducit ? quid hic agis ? quam ob causam huc venire voluisti ?

WLC ³ הֵ֚מָּה עִם־ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וְהֵ֣מָּה הִכִּ֔ירוּ אֶת־ ק֥וֹל הַנַּ֖עַר הַלֵּוִ֑י וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֗ם וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ מִֽי־ הֱבִיאֲךָ֣ הֲלֹ֔ם וּמָֽה־ אַתָּ֥ה עֹשֶׂ֛ה בָּזֶ֖ה וּמַה־ לְּךָ֥ פֹֽה׃

VULC ⁴ Qui respondit eis : Hæc et hæc præstitit mihi Michas, et me mercede conduxit, ut sim ei sacerdos.

WLC ⁴ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָאֱהִי־ ל֖וֹ לְכֹהֵֽן׃

VULC ⁵ Rogaverunt autem eum ut consuleret Dominum ut scire possent an prospero itinere pergerent, et res haberet effectum.

WLC ⁵ וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ שְׁאַל־ נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣יחַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ׃

VULC ⁶ Qui respondit eis : Ite in pace : Dominus respicit viam vestram, et iter quo pergitis.

WLC ⁶ וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁל֑וֹם נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ־ בָֽהּ׃

VULC ⁷ Euntes igitur quinque viri venerunt Lais : videruntque populum habitantem in ea absque ullo timore, juxta consuetudinem Sidoniorum, securum et quietum, nullo ei penitus resistente, magnarumque opum, et procul a Sidone atque a cunctis hominibus separatum.

WLC ⁷ וַיֵּלְכוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ לָ֑יְשָׁה וַיִּרְא֣וּ אֶת־ הָעָ֣ם אֲשֶׁר־ בְּקִרְבָּ֣הּ יוֹשֶֽׁבֶת־ לָ֠בֶטַח כְּמִשְׁפַּ֨ט צִדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט ׀ וּבֹטֵ֗חַ וְאֵין־ מַכְלִ֨ים דָּבָ֤ר בָּאָ֙רֶץ֙ יוֹרֵ֣שׁ עֶ֔צֶר וּרְחֹקִ֥ים הֵ֙מָּה֙ מִצִּ֣דֹנִ֔ים וְדָבָ֥ר אֵין־ לָהֶ֖ם עִם־ אָדָֽם׃

VULC ⁸ Reversique ad fratres suos in Saraa et Esthaol, et quid egissent sciscitantibus responderunt :

WLC ⁸ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־ אֲחֵיהֶ֔ם צָרְעָ֖ה וְאֶשְׁתָּאֹ֑ל וַיֹּאמְר֥וּ לָהֶ֛ם אֲחֵיהֶ֖ם מָ֥ה אַתֶּֽם׃

VULC ⁹ Surgite, ascendamus ad eos : vidimus enim terram valde opulentam et uberem. Nolite negligere, nolite cessare : eamus, et possideamus eam : nullus erit labor.

WLC ⁹ וַיֹּאמְר֗וּ ק֚וּמָה וְנַעֲלֶ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם כִּ֤י רָאִ֙ינוּ֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּ֥ה טוֹבָ֖ה מְאֹ֑ד וְאַתֶּ֣ם מַחְשִׁ֔ים אַל־ תֵּעָ֣צְל֔וּ לָלֶ֥כֶת לָבֹ֖א לָרֶ֥שֶׁת אֶת־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ¹⁰ Intrabimus ad securos, in regionem latissimam, tradetque nobis Dominus locum, in quo nullius rei est penuria eorum quæ gignuntur in terra.

WLC ¹⁰ כְּבֹאֲכֶ֞ם תָּבֹ֣אוּ ׀ אֶל־ עַ֣ם בֹּטֵ֗חַ וְהָאָ֙רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם כִּֽי־ נְתָנָ֥הּ אֱלֹהִ֖ים בְּיֶדְכֶ֑ם מָקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־ שָׁ֣ם מַחְס֔וֹר כָּל־ דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ׃

VULC ¹¹ Profecti igitur sunt de cognatione Dan, id est, de Saraa et Esthaol, sexcenti viri accincti armis bellicis,

WLC ¹¹ וַיִּסְע֤וּ מִשָּׁם֙ מִמִּשְׁפַּ֣חַת הַדָּנִ֔י מִצָּרְעָ֖ה וּמֵאֶשְׁתָּאֹ֑ל שֵֽׁשׁ־ מֵא֣וֹת אִ֔ישׁ חָג֖וּר כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה׃

VULC ¹² ascendentesque manserunt in Cariathiarim Judæ : qui locus ex eo tempore Castrorum Dan nomen accepit, et est post tergum Cariathiarim.

WLC ¹² וַֽיַּעֲל֗וּ וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּקִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים בִּֽיהוּדָ֑ה עַל־ כֵּ֡ן קָרְאוּ֩ לַמָּק֨וֹם הַה֜וּא מַחֲנֵה־ דָ֗ן עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הִנֵּ֕ה אַחֲרֵ֖י קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃

VULC ¹³ Inde transierunt in montem Ephraim. Cumque venissent ad domum Michæ,

WLC ¹³ וַיַּעַבְר֥וּ מִשָּׁ֖ם הַר־ אֶפְרָ֑יִם וַיָּבֹ֖אוּ עַד־ בֵּ֥ית מִיכָֽה׃

VULC ¹⁴ dixerunt quinque viri, qui prius missi fuerant ad considerandam terram Lais, ceteris fratribus suis : Nostis quod in domibus istis sit ephod, et theraphim, et sculptile, atque conflatile : videte quid vobis placeat.

WLC ¹⁴ וַֽיַּעֲנ֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּל֮ אֶת־ הָאָ֣רֶץ לַיִשׁ֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־ אֲחֵיהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֗ם כִּ֠י יֵ֣שׁ בַּבָּתִּ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֵפ֣וֹד וּתְרָפִ֔ים וּפֶ֖סֶל וּמַסֵּכָ֑ה וְעַתָּ֖ה דְּע֥וּ מַֽה־ תַּעֲשֽׂוּ׃

VULC ¹⁵ Et cum paululum declinassent, ingressi sunt domum adolescentis Levitæ, qui erat in domo Michæ : salutaveruntque eum verbis pacificis.

WLC ¹⁵ וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֔מָּה וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־ בֵּֽית־ הַנַּ֥עַר הַלֵּוִ֖י בֵּ֣ית מִיכָ֑ה וַיִּשְׁאֲלוּ־ ל֖וֹ לְשָׁלֽוֹם׃

VULC ¹⁶ Sexcenti autem viri ita ut erant armati, stabant ante ostium.

WLC ¹⁶ וְשֵׁשׁ־ מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ חֲגוּרִים֙ כְּלֵ֣י מִלְחַמְתָּ֔ם נִצָּבִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר אֲשֶׁ֖ר מִבְּנֵי־ דָֽן׃

VULC ¹⁷ At illi, qui ingressi fuerant domum juvenis, sculptile, et ephod, et theraphim, atque conflatile tollere nitebantur, et sacerdos stabat ante ostium, sexcentis viris fortissimis haud procul expectantibus.

WLC ¹⁷ וַֽיַּעֲל֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּ֣ל אֶת־ הָאָרֶץ֒ בָּ֣אוּ שָׁ֔מָּה לָקְח֗וּ אֶת־ הַפֶּ֙סֶל֙ וְאֶת־ הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת־ הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־ הַמַּסֵּכָ֑ה וְהַכֹּהֵ֗ן נִצָּב֙ פֶּ֣תַח הַשַּׁ֔עַר וְשֵׁשׁ־ מֵא֣וֹת הָאִ֔ישׁ הֶחָג֖וּר כְּלֵ֥י הַמִּלְחָמָֽה׃

VULC ¹⁸ Tulerunt igitur qui intraverant sculptile, ephod, et idola, atque conflatile. Quibus dixit sacerdos : Quid facitis ?

WLC ¹⁸ וְאֵ֗לֶּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־ פֶּ֣סֶל הָאֵפ֔וֹד וְאֶת־ הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־ הַמַּסֵּכָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַכֹּהֵ֔ן מָ֥ה אַתֶּ֖ם עֹשִֽׂים׃

VULC ¹⁹ Cui responderunt : Tace et pone digitum super os tuum : venique nobiscum, ut habeamus te patrem, ac sacerdotem. Quid tibi melius est, ut sis sacerdos in domo unius viri, an in una tribu et familia in Israël ?

WLC ¹⁹ וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים־ יָדְךָ֤ עַל־ פִּ֙יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה־ לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב ׀ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד א֚וֹ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ²⁰ Quod cum audisset, acquievit sermonibus eorum, et tulit ephod, et idola, ac sculptile, et profectus est cum eis.

WLC ²⁰ וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת־ הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת־ הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת־ הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם׃

VULC ²¹ Qui cum pergerent, et ante se ire fecissent parvulos ac jumenta, et omne quod erat pretiosum,

WLC ²¹ וַיִּפְנ֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַיָּשִׂ֨ימוּ אֶת־ הַטַּ֧ף וְאֶת־ הַמִּקְנֶ֛ה וְאֶת־ הַכְּבוּדָּ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃

VULC ²² et jam a domo Michæ essent procul, viri qui habitabant in ædibus Michæ conclamantes secuti sunt,

WLC ²² הֵ֥מָּה הִרְחִ֖יקוּ מִבֵּ֣ית מִיכָ֑ה וְהָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּבָּתִּים֙ אֲשֶׁר֙ עִם־ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה נִֽזְעֲק֔וּ וַיַּדְבִּ֖יקוּ אֶת־ בְּנֵי־ דָֽן׃

VULC ²³ et post tergum clamare cœperunt. Qui cum respexissent, dixerunt ad Micham : Quid tibi vis ? cur clamas ?

WLC ²³ וַֽיִּקְרְאוּ֙ אֶל־ בְּנֵי־ דָ֔ן וַיַּסֵּ֖בּוּ פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לְמִיכָ֔ה מַה־ לְּךָ֖ כִּ֥י נִזְעָֽקְתָּ׃

VULC ²⁴ Qui respondit : Deos meos, quos mihi feci, tulistis, et sacerdotem, et omnia quæ habeo, et dicitis : Quid tibi est ?

WLC ²⁴ וַיֹּ֡אמֶר אֶת־ אֱלֹהַי֩ אֲשֶׁר־ עָשִׂ֨יתִי לְקַחְתֶּ֧ם וְֽאֶת־ הַכֹּהֵ֛ן וַתֵּלְכ֖וּ וּמַה־ לִּ֣י ע֑וֹד וּמַה־ זֶּ֛ה תֹּאמְר֥וּ אֵלַ֖י מַה־ לָּֽךְ׃

VULC ²⁵ Dixeruntque ei filii Dan : Cave ne ultra loquaris ad nos, et veniant ad te viri animo concitati, et ipse cum omni domo tua pereas.

WLC ²⁵ וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ בְּנֵי־ דָ֔ן אַל־ תַּשְׁמַ֥ע קוֹלְךָ֖ עִמָּ֑נוּ פֶּֽן־ יִפְגְּע֣וּ בָכֶ֗ם אֲנָשִׁים֙ מָ֣רֵי נֶ֔פֶשׁ וְאָסַפְתָּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ וְנֶ֥פֶשׁ בֵּיתֶֽךָ׃

VULC ²⁶ Et sic cœpto itinere perrexerunt. Videns autem Michas quod fortiores se essent, reversus est in domum suam.

WLC ²⁶ וַיֵּלְכ֥וּ בְנֵי־ דָ֖ן לְדַרְכָּ֑ם וַיַּ֣רְא מִיכָ֗ה כִּי־ חֲזָקִ֥ים הֵ֙מָּה֙ מִמֶּ֔נּוּ וַיִּ֖פֶן וַיָּ֥שָׁב אֶל־ בֵּיתֽוֹ׃

VULC ²⁷ Sexcenti autem viri tulerunt sacerdotem, et quæ supra diximus : veneruntque in Lais ad populum quiescentem atque securum, et percusserunt eos in ore gladii : urbemque incendio tradiderunt,

WLC ²⁷ וְהֵ֨מָּה לָקְח֜וּ אֵ֧ת אֲשֶׁר־ עָשָׂ֣ה מִיכָ֗ה וְֽאֶת־ הַכֹּהֵן֮ אֲשֶׁ֣ר הָיָה־ לוֹ֒ וַיָּבֹ֣אוּ עַל־ לַ֗יִשׁ עַל־ עַם֙ שֹׁקֵ֣ט וּבֹטֵ֔חַ וַיַּכּ֥וּ אוֹתָ֖ם לְפִי־ חָ֑רֶב וְאֶת־ הָעִ֖יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵֽשׁ׃

VULC ²⁸ nullo penitus ferente præsidium, eo quod procul habitarent a Sidone, et cum nullo hominum haberent quidquam societatis ac negotii. Erat autem civitas sita in regione Rohob : quam rursum exstruentes habitaverunt in ea,

WLC ²⁸ וְאֵ֨ין מַצִּ֜יל כִּ֧י רְֽחוֹקָה־ הִ֣יא מִצִּיד֗וֹן וְדָבָ֤ר אֵין־ לָהֶם֙ עִם־ אָדָ֔ם וְהִ֕יא בָּעֵ֖מֶק אֲשֶׁ֣ר לְבֵית־ רְח֑וֹב וַיִּבְנ֥וּ אֶת־ הָעִ֖יר וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ׃

VULC ²⁹ vocato nomine civitatis Dan, juxta vocabulum patris sui, quem genuerat Israël, quæ prius Lais dicebatur.

WLC ²⁹ וַיִּקְרְא֤וּ שֵׁם־ הָעִיר֙ דָּ֔ן בְּשֵׁם֙ דָּ֣ן אֲבִיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר יוּלַּ֖ד לְיִשְׂרָאֵ֑ל וְאוּלָ֛ם לַ֥יִשׁ שֵׁם־ הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃

VULC ³⁰ Posueruntque sibi sculptile, et Jonathan filium Gersam filii Moysi ac filios ejus sacerdotes in tribu Dan, usque ad diem captivitatis suæ.

WLC ³⁰ וַיָּקִ֧ימוּ לָהֶ֛ם בְּנֵי־ דָ֖ן אֶת־ הַפָּ֑סֶל וִ֠יהוֹנָתָן בֶּן־ גֵּרְשֹׁ֨ם בֶּן־ מְשֶּׁ֜ה ה֣וּא וּבָנָ֗יו הָי֤וּ כֹהֲנִים֙ לְשֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֔י עַד־ י֖וֹם גְּל֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

VULC ³¹ Mansitque apud eos idolum Michæ omni tempore quo fuit domus Dei in Silo. In diebus illis non erat rex in Israël.

WLC ³¹ וַיָּשִׂ֣ימוּ לָהֶ֔ם אֶת־ פֶּ֥סֶל מִיכָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כָּל־ יְמֵ֛י הֱי֥וֹת בֵּית־ הָאֱלֹהִ֖ים בְּשִׁלֹֽה׃