VULC ¹ Hæ sunt gentes quas Dominus dereliquit, ut erudiret in eis Israëlem, et omnes qui non noverant bella Chananæorum :

WLC ¹ וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־ יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל־ מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן׃

VULC ² ut postea discerent filii eorum certare cum hostibus, et habere consuetudinem præliandi :

WLC ² רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר־ לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם׃

VULC ³ quinque satrapas Philisthinorum, omnemque Chananæum, et Sidonium, atque Hevæum, qui habitabat in monte Libano, de monte Baal Hermon usque ad introitum Emath.

WLC ³ חֲמֵ֣שֶׁת ׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל־ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃

VULC ⁴ Dimisitque eos, ut in ipsis experiretur Israëlem, utrum audiret mandata Domini quæ præceperat patribus eorum per manum Moysi, an non.

WLC ⁴ וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת־ מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה אֶת־ אֲבוֹתָ֖ם בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃

VULC ⁵ Itaque filii Israël habitaverunt in medio Chananæi, et Hethæi, et Amorrhæi, et Pherezæi, et Hevæi, et Jebusæi :

WLC ⁵ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃

VULC ⁶ et duxerunt uxores filias eorum, ipsique filias suas filiis eorum tradiderunt, et servierunt diis eorum.

WLC ⁶ וַיִּקְח֨וּ אֶת־ בְּנוֹתֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־ בְּנוֹתֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־ אֱלֹהֵיהֶֽם׃

VULC ⁷ Feceruntque malum in conspectu Domini, et obliti sunt Dei sui, servientes Baalim et Astaroth.

WLC ⁷ וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֤ל אֶת־ הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וַֽיִּשְׁכְּח֖וּ אֶת־ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־ הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־ הָאֲשֵׁרֽוֹת׃

VULC ⁸ Iratusque contra Israël Dominus, tradidit eos in manus Chusan Rasathaim regis Mesopotamiæ, servieruntque ei octo annis.

WLC ⁸ וַיִּֽחַר־ אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּמְכְּרֵ֗ם בְּיַד֙ כּוּשַׁ֣ן רִשְׁעָתַ֔יִם מֶ֖לֶךְ אֲרַ֣ם נַהֲרָ֑יִם וַיַּעַבְד֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃

VULC ⁹ Et clamaverunt ad Dominum, qui suscitavit eis salvatorem, et liberavit eos, Othoniel videlicet filium Cenez, fratrem Caleb minorem :

WLC ⁹ וַיִּזְעֲק֤וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וַיָּ֨קֶם יְהוָ֥ה מוֹשִׁ֛יעַ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיּֽוֹשִׁיעֵ֑ם אֵ֚ת עָתְנִיאֵ֣ל בֶּן־ קְנַ֔ז אֲחִ֥י כָלֵ֖ב הַקָּטֹ֥ן מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ¹⁰ fuitque in eo spiritus Domini, et judicavit Israël. Egressusque est ad pugnam, et tradidit Dominus in manus ejus Chusan Rasathaim regem Syriæ, et oppressit eum.

WLC ¹⁰ וַתְּהִ֨י עָלָ֥יו רֽוּחַ־ יְהוָה֮ וַיִּשְׁפֹּ֣ט אֶת־ יִשְׂרָאֵל֒ וַיֵּצֵא֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ בְּיָד֔וֹ אֶת־ כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתַ֖יִם מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וַתָּ֣עָז יָד֔וֹ עַ֖ל כּוּשַׁ֥ן רִשְׁעָתָֽיִם׃

VULC ¹¹ Quievitque terra quadraginta annis, et mortuus est Othoniel filius Cenez.

WLC ¹¹ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיָּ֖מָת עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן־ קְנַֽז׃

VULC ¹² Addiderunt autem filii Israël facere malum in conspectu Domini : qui confortavit adversum eos Eglon regem Moab, quia fecerunt malum in conspectu ejus.

WLC ¹² וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶת־ עֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְ־ מוֹאָב֙ עַל־ יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽי־ עָשׂ֥וּ אֶת־ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃

VULC ¹³ Et copulavit ei filios Ammon, et Amalec : abiitque et percussit Israël, atque possedit urbem palmarum.

WLC ¹³ וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶת־ בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־ עִ֥יר הַתְּמָרִֽים׃

VULC ¹⁴ Servieruntque filii Israël Eglon regi Moab decem et octo annis.

WLC ¹⁴ וַיַּעַבְד֤וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־ עֶגְל֣וֹן מֶֽלֶךְ־ מוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃

VULC ¹⁵ Et postea clamaverunt ad Dominum, qui suscitavit eis salvatorem vocabulo Aod, filium Gera, filii Jemini, qui utraque manu pro dextera utebatur. Miseruntque filii Israël per illum munera Eglon regi Moab.

WLC ¹⁵ וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֮ אֶל־ יְהוָה֒ וַיָּקֶם֩ יְהוָ֨ה לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת־ אֵה֤וּד בֶּן־ גֵּרָא֙ בֶּן־ הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד־ יְמִינ֑וֹ וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֤ל בְּיָדוֹ֙ מִנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֥לֶךְ מוֹאָֽב׃

VULC ¹⁶ Qui fecit sibi gladium ancipitem, habentem in medio capulum longitudinis palmæ manus, et accinctus est eo subter sagum in dextro femore.

WLC ¹⁶ וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹת גֹּ֣מֶד אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ׃

VULC ¹⁷ Obtulitque munera Eglon regi Moab. Erat autem Eglon crassus nimis.

WLC ¹⁷ וַיַּקְרֵב֙ אֶת־ הַמִּנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וְעֶגְל֕וֹן אִ֥ישׁ בָּרִ֖יא מְאֹֽד׃

VULC ¹⁸ Cumque obtulisset ei munera, prosecutus est socios, qui cum eo venerant.

WLC ¹⁸ וַֽיְהִי֙ כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְהַקְרִ֖יב אֶת־ הַמִּנְחָ֑ה וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־ הָעָ֔ם נֹשְׂאֵ֖י הַמִּנְחָֽה׃

VULC ¹⁹ Et reversus de Galgalis, ubi erant idola, dixit ad regem : Verbum secretum habeo ad te, o rex. Et ille imperavit silentium : egressisque omnibus qui circa eum erant,

WLC ¹⁹ וְה֣וּא שָׁ֗ב מִן־ הַפְּסִילִים֙ אֲשֶׁ֣ר אֶת־ הַגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֕אמֶר דְּבַר־ סֵ֥תֶר לִ֛י אֵלֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הָ֔ס וַיֵּֽצְאוּ֙ מֵֽעָלָ֔יו כָּל־ הָעֹמְדִ֖ים עָלָֽיו׃

VULC ²⁰ ingressus est Aod ad eum : sedebat autem in æstivo cœnaculo solus : dixitque : Verbum Dei habeo ad te. Qui statim surrexit de throno.

WLC ²⁰ וְאֵה֣וּד ׀ בָּ֣א אֵלָ֗יו וְהֽוּא־ יֹ֠שֵׁב בַּעֲלִיַּ֨ת הַמְּקֵרָ֤ה אֲשֶׁר־ לוֹ֙ לְבַדּ֔וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֵה֔וּד דְּבַר־ אֱלֹהִ֥ים לִ֖י אֵלֶ֑יךָ וַיָּ֖קָם מֵעַ֥ל הַכִּסֵּֽא׃

VULC ²¹ Extenditque Aod sinistram manum, et tulit sicam de dextro femore suo, infixitque eam in ventre ejus

WLC ²¹ וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת־ יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת־ הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ׃

VULC ²² tam valide, ut capulus sequeretur ferrum in vulnere, ac pinguissimo adipe stringeretur. Nec eduxit gladium, sed ita ut percusserat, reliquit in corpore : statimque per secreta naturæ alvi stercora proruperunt.

WLC ²² וַיָּבֹ֨א גַֽם־ הַנִּצָּ֜ב אַחַ֣ר הַלַּ֗הַב וַיִּסְגֹּ֤ר הַחֵ֙לֶב֙ בְּעַ֣ד הַלַּ֔הַב כִּ֣י לֹ֥א שָׁלַ֛ף הַחֶ֖רֶב מִבִּטְנ֑וֹ וַיֵּצֵ֖א הַֽפַּרְשְׁדֹֽנָה׃

VULC ²³ Aod autem clausis diligentissime ostiis cœnaculi, et obfirmatis sera,

WLC ²³ וַיֵּצֵ֥א אֵה֖וּד הַֽמִּסְדְּר֑וֹנָה וַיִּסְגֹּ֞ר דַּלְת֧וֹת הָעַלִיָּ֛ה בַּעֲד֖וֹ וְנָעָֽל׃

VULC ²⁴ per posticum egressus est. Servique regis ingressi viderunt clausas fores cœnaculi, atque dixerunt : Forsitan purgat alvum in æstivo cubiculo.

WLC ²⁴ וְה֤וּא יָצָא֙ וַעֲבָדָ֣יו בָּ֔אוּ וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעֲלִיָּ֖ה נְעֻל֑וֹת וַיֹּ֣אמְר֔וּ אַ֣ךְ מֵסִ֥יךְ ה֛וּא אֶת־ רַגְלָ֖יו בַּחֲדַ֥ר הַמְּקֵרָֽה׃

VULC ²⁵ Expectantesque diu donec erubescerent, et videntes quod nullus aperiret, tulerunt clavem : et aperientes invenerunt dominum suum in terra jacentem mortuum.

WLC ²⁵ וַיָּחִ֣ילוּ עַד־ בּ֔וֹשׁ וְהְנֵּ֛ה אֵינֶ֥נּוּ פֹתֵ֖חַ דַּלְת֣וֹת הָֽעֲלִיָּ֑ה וַיִּקְח֤וּ אֶת־ הַמַּפְתֵּ֙חַ֙ וַיִּפְתָּ֔חוּ וְהִנֵּה֙ אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם נֹפֵ֥ל אַ֖רְצָה מֵֽת׃

VULC ²⁶ Aod autem, dum illi turbarentur, effugit, et pertransiit locum idolorum, unde reversus fuerat. Venitque in Seirath :

WLC ²⁶ וְאֵה֥וּד נִמְלַ֖ט עַ֣ד הִֽתְמַהְמְהָ֑ם וְהוּא֙ עָבַ֣ר אֶת־ הַפְּסִילִ֔ים וַיִּמָּלֵ֖ט הַשְּׂעִירָֽתָה׃

VULC ²⁷ et statim insonuit buccina in monte Ephraim, descenderuntque cum eo filii Israël, ipso in fronte gradiente.

WLC ²⁷ וַיְהִ֣י בְּבוֹא֔וֹ וַיִּתְקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖ר בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיֵּרְד֨וּ עִמּ֧וֹ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל מִן־ הָהָ֖ר וְה֥וּא לִפְנֵיהֶֽם׃

VULC ²⁸ Qui dixit ad eos : Sequimini me : tradidit enim Dominus inimicos nostros Moabitas in manus nostras. Descenderuntque post eum, et occupaverunt vada Jordanis quæ transmittunt in Moab : et non dimiserunt transire quemquam :

WLC ²⁸ וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רִדְפ֣וּ אַחֲרַ֔י כִּֽי־ נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֶת־ אֹיְבֵיכֶ֛ם אֶת־ מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶ֑ם וַיֵּרְד֣וּ אַחֲרָ֗יו וַֽיִּלְכְּד֞וּ אֶת־ מַעְבְּר֤וֹת הַיַּרְדֵּן֙ לְמוֹאָ֔ב וְלֹֽא־ נָתְנ֥וּ אִ֖ישׁ לַעֲבֹֽר׃

VULC ²⁹ sed percusserunt Moabitas in tempore illo, circiter decem millia, omnes robustos et fortes viros. Nullus eorum evadere potuit.

WLC ²⁹ וַיַּכּ֨וּ אֶת־ מוֹאָ֜ב בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא כַּעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ כָּל־ שָׁמֵ֖ן וְכָל־ אִ֣ישׁ חָ֑יִל וְלֹ֥א נִמְלַ֖ט אִֽישׁ׃

VULC ³⁰ Humiliatusque est Moab in die illo sub manu Israël : et quievit terra octoginta annis.

WLC ³⁰ וַתִּכָּנַ֤ע מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תַּ֖חַת יַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ שְׁמוֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃

VULC ³¹ Post hunc fuit Samgar filius Anath, qui percussit de Philisthiim sexcentos viros vomere : et ipse quoque defendit Israël.

WLC ³¹ וְאַחֲרָ֤יו הָיָה֙ שַׁמְגַּ֣ר בֶּן־ עֲנָ֔ת וַיַּ֤ךְ אֶת־ פְּלִשְׁתִּים֙ שֵֽׁשׁ־ מֵא֣וֹת אִ֔ישׁ בְּמַלְמַ֖ד הַבָּקָ֑ר וַיֹּ֥שַׁע גַּם־ ה֖וּא אֶת־ יִשְׂרָאֵֽל׃