VULC ⁷ Quod cum nuntiatum esset Joatham, ivit, et stetit in vertice montis Garizim : elevataque voce, clamavit, et dixit : Audite me, viri Sichem ; ita audiat vos Deus.

WLC ⁷ וַיַּגִּ֣דוּ לְיוֹתָ֗ם וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּרֹ֣אשׁ הַר־ גְּרִזִ֔ים וַיִּשָּׂ֥א קוֹל֖וֹ וַיִּקְרָ֑א וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם וְיִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם אֱלֹהִֽים׃

VULC ⁸ Ierunt ligna, ut ungerent super se regem : dixeruntque olivæ : Impera nobis.

WLC ⁸ הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת עָלֵֽינוּ׃

VULC ⁹ Quæ respondit : Numquid possum deserere pinguedinem meam, qua et dii utuntur et homines, et venire ut inter ligna promovear ?

WLC ⁹ וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת־ דִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁר־ בִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־ הָעֵצִֽים׃

VULC ¹⁰ Dixeruntque ligna ad arborem ficum : Veni, et super nos regnum accipe.

WLC ¹⁰ וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִי־ אַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ׃

VULC ¹¹ Quæ respondit eis : Numquid possum deserere dulcedinem meam, fructusque suavissimos, et ire ut inter cetera ligna promovear ?

WLC ¹¹ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת־ מָתְקִ֔י וְאֶת־ תְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־ הָעֵצִֽים׃

VULC ¹² Locutaque sunt ligna ad vitem : Veni, et impera nobis.

WLC ¹² וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִי־ אַ֖תְּ עָלֵֽינוּ׃

VULC ¹³ Quæ respondit eis : Numquid possum deserere vinum meum, quod lætificat Deum et homines, et inter ligna cetera promoveri ?

WLC ¹³ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת־ תִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־ הָעֵצִֽים׃

VULC ¹⁴ Dixeruntque omnia ligna ad rhamnum : Veni, et impera super nos.

WLC ¹⁴ וַיֹּאמְר֥וּ כָל־ הָעֵצִ֖ים אֶל־ הָאָטָ֑ד לֵ֥ךְ אַתָּ֖ה מְלָךְ־ עָלֵֽינוּ׃

VULC ¹⁵ Quæ respondit eis : Si vere me regem vobis constituitis, venite, et sub umbra mea requiescite : si autem non vultis, egrediatur ignis de rhamno, et devoret cedros Libani.

WLC ¹⁵ וַיֹּ֣אמֶר הָאָטָד֮ אֶל־ הָעֵצִים֒ אִ֡ם בֶּאֱמֶ֣ת אַתֶּם֩ מֹשְׁחִ֨ים אֹתִ֤י לְמֶ֙לֶךְ֙ עֲלֵיכֶ֔ם בֹּ֖אוּ חֲס֣וּ בְצִלִּ֑י וְאִם־ אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִן־ הָ֣אָטָ֔ד וְתֹאכַ֖ל אֶת־ אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן׃