VULC ¹ Locutus quoque est Dominus ad Moysen, dicens :

WLC ¹ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

VULC ² Loquere ad Aaron et ad filios ejus, ut caveant ab his quæ consecrata sunt filiorum Israël, et non contaminent nomen sanctificatorum mihi, quæ ipsi offerunt. Ego Dominus.

WLC ² דַּבֵּ֨ר אֶֽל־ אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־ בָּנָ֗יו וְיִנָּֽזְרוּ֙ מִקָּדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יְחַלְּל֖וּ אֶת־ שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֨ר הֵ֧ם מַקְדִּשִׁ֛ים לִ֖י אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

VULC ³ Dic ad eos, et ad posteros eorum : Omnis homo qui accesserit de stirpe vestra ad ea quæ consecrata sunt, et quæ obtulerunt filii Israël Domino, in quo est immunditia, peribit coram Domino. Ego sum Dominus.

WLC ³ אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם לְדֹרֹ֨תֵיכֶ֜ם כָּל־ אִ֣ישׁ ׀ אֲשֶׁר־ יִקְרַ֣ב מִכָּל־ זַרְעֲכֶ֗ם אֶל־ הַקֳּדָשִׁים֙ אֲשֶׁ֨ר יַקְדִּ֤ישׁוּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ לַֽיהוָ֔ה וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֧פֶשׁ הַהִ֛וא מִלְּפָנַ֖י אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

VULC ⁴ Homo de semine Aaron, qui fuerit leprosus, aut patiens fluxum seminis, non vescetur de his quæ sanctificata sunt mihi, donec sanetur. Qui tetigerit immundum super mortuo, et ex quo egreditur semen quasi coitus,

WLC ⁴ אִ֣ישׁ אִ֞ישׁ מִזֶּ֣רַע אַהֲרֹ֗ן וְה֤וּא צָר֙וּעַ֙ א֣וֹ זָ֔ב בַּקֳּדָשִׁים֙ לֹ֣א יֹאכַ֔ל עַ֖ד אֲשֶׁ֣ר יִטְהָ֑ר וְהַנֹּגֵ֙עַ֙ בְּכָל־ טְמֵא־ נֶ֔פֶשׁ א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־ תֵּצֵ֥א מִמֶּ֖נּוּ שִׁכְבַת־ זָֽרַע׃

VULC ⁵ et qui tangit reptile, et quodlibet immundum cujus tactus est sordidus,

WLC ⁵ אוֹ־ אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִגַּ֔ע בְּכָל־ שֶׁ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־ ל֑וֹ א֤וֹ בְאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר יִטְמָא־ ל֔וֹ לְכֹ֖ל טֻמְאָתֽוֹ׃

VULC ⁶ immundus erit usque ad vesperum, et non vescetur his quæ sanctificata sunt : sed cum laverit carnem suam aqua,

WLC ⁶ נֶ֚פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע־ בּ֔וֹ וְטָמְאָ֖ה עַד־ הָעָ֑רֶב וְלֹ֤א יֹאכַל֙ מִן־ הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֛י אִם־ רָחַ֥ץ בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּֽיִם׃

VULC ⁷ et occubuerit sol, tunc mundatus vescetur de sanctificatis, quia cibus illius est.

WLC ⁷ וּבָ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְטָהֵ֑ר וְאַחַר֙ יֹאכַ֣ל מִן־ הַקֳּדָשִׁ֔ים כִּ֥י לַחְמ֖וֹ הֽוּא׃

VULC ⁸ Morticinum et captum a bestia non comedent, nec polluentur in eis. Ego sum Dominus.

WLC ⁸ נְבֵלָ֧ה וּטְרֵפָ֛ה לֹ֥א יֹאכַ֖ל לְטָמְאָה־ בָ֑הּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃

VULC ⁹ Custodiant præcepta mea, ut non subjaceant peccato, et moriantur in sanctuario, cum polluerint illud. Ego Dominus qui sanctifico eos.

WLC ⁹ וְשָׁמְר֣וּ אֶת־ מִשְׁמַרְתִּ֗י וְלֹֽא־ יִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא וּמֵ֥תוּ ב֖וֹ כִּ֣י יְחַלְּלֻ֑הוּ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃

VULC ¹⁰ Omnis alienigena non comedet de sanctificatis ; inquilinus sacerdotis et mercenarius non vescentur ex eis.

WLC ¹⁰ וְכָל־ זָ֖ר לֹא־ יֹ֣אכַל קֹ֑דֶשׁ תּוֹשַׁ֥ב כֹּהֵ֛ן וְשָׂכִ֖יר לֹא־ יֹ֥אכַל קֹֽדֶשׁ׃

VULC ¹¹ Quem autem sacerdos emerit, et qui vernaculus domus ejus fuerit, hi comedent ex eis.

WLC ¹¹ וְכֹהֵ֗ן כִּֽי־ יִקְנֶ֥ה נֶ֙פֶשׁ֙ קִנְיַ֣ן כַּסְפּ֔וֹ ה֖וּא יֹ֣אכַל בּ֑וֹ וִילִ֣יד בֵּית֔וֹ הֵ֖ם יֹאכְל֥וּ בְלַחְמֽוֹ׃

VULC ¹² Si filia sacerdotis cuilibet ex populo nupta fuerit, de his quæ sanctificata sunt, et de primitiis non vescetur.

WLC ¹² וּבַת־ כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תִהְיֶ֖ה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר הִ֕וא בִּתְרוּמַ֥ת הַקֳּדָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃

VULC ¹³ Sin autem vidua, vel repudiata, et absque liberis reversa fuerit ad domum patris sui : sicut puella consueverat, aletur cibis patris sui. Omnis alienigena comedendi ex eis non habet potestatem.

WLC ¹³ וּבַת־ כֹּהֵן֩ כִּ֨י תִהְיֶ֜ה אַלְמָנָ֣ה וּגְרוּשָׁ֗ה וְזֶרַע֮ אֵ֣ין לָהּ֒ וְשָׁבָ֞ה אֶל־ בֵּ֤ית אָבִ֙יהָ֙ כִּנְעוּרֶ֔יהָ מִלֶּ֥חֶם אָבִ֖יהָ תֹּאכֵ֑ל וְכָל־ זָ֖ר לֹא־ יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃

VULC ¹⁴ Qui comederit de sanctificatis per ignorantiam, addet quintam partem cum eo quod comedit, et dabit sacerdoti in sanctuarium.

WLC ¹⁴ וְאִ֕ישׁ כִּֽי־ יֹאכַ֥ל קֹ֖דֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְיָסַ֤ף חֲמִֽשִׁיתוֹ֙ עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן לַכֹּהֵ֖ן אֶת־ הַקֹּֽדֶשׁ׃

VULC ¹⁵ Nec contaminabunt sanctificata filiorum Israël, quæ offerunt Domino :

WLC ¹⁵ וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ אֶת־ קָדְשֵׁ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֥ת אֲשֶׁר־ יָרִ֖ימוּ לַיהוָֽה׃

VULC ¹⁶ ne forte sustineant iniquitatem delicti sui, cum sanctificata comederint. Ego Dominus qui sanctifico eos.

WLC ¹⁶ וְהִשִּׂ֤יאוּ אוֹתָם֙ עֲוֺ֣ן אַשְׁמָ֔ה בְּאָכְלָ֖ם אֶת־ קָדְשֵׁיהֶ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃

VULC ¹⁷ Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens :

WLC ¹⁷ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

VULC ¹⁸ Loquere ad Aaron et filios ejus, et ad omnes filios Israël, dicesque ad eos : Homo de domo Israël, et de advenis qui habitant apud vos, qui obtulerit oblationem suam, vel vota solvens, vel sponte offerens, quidquid illud obtulerit in holocaustum Domini,

WLC ¹⁸ דַּבֵּ֨ר אֶֽל־ אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־ בָּנָ֗יו וְאֶל֙ כָּל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־ הַגֵּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֤יב קָרְבָּנוֹ֙ לְכָל־ נִדְרֵיהֶם֙ וּלְכָל־ נִדְבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר־ יַקְרִ֥יבוּ לַיהוָ֖ה לְעֹלָֽה׃

VULC ¹⁹ ut offeratur per vos, masculus immaculatus erit ex bobus, et ovibus, et ex capris :

WLC ¹⁹ לִֽרְצֹנְכֶ֑ם תָּמִ֣ים זָכָ֔ר בַּבָּקָ֕ר בַּכְּשָׂבִ֖ים וּבָֽעִזִּֽים׃

VULC ²⁰ si maculam habuerit, non offeretis, neque erit acceptabile.

WLC ²⁰ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ בּ֥וֹ מ֖וּם לֹ֣א תַקְרִ֑יבוּ כִּי־ לֹ֥א לְרָצ֖וֹן יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

VULC ²¹ Homo qui obtulerit victimam pacificorum Domino, vel vota solvens, vel sponte offerens, tam de bobus quam de ovibus, immaculatum offeret ut acceptabile sit : omnis macula non erit in eo.

WLC ²¹ וְאִ֗ישׁ כִּֽי־ יַקְרִ֤יב זֶֽבַח־ שְׁלָמִים֙ לַיהוָ֔ה לְפַלֵּא־ נֶ֙דֶר֙ א֣וֹ לִנְדָבָ֔ה בַּבָּקָ֖ר א֣וֹ בַצֹּ֑אן תָּמִ֤ים יִֽהְיֶה֙ לְרָצ֔וֹן כָּל־ מ֖וּם לֹ֥א יִהְיֶה־ בּֽוֹ׃

VULC ²² Si cæcum fuerit, si fractum, si cicatricem habens, si papulas, aut scabiem, aut impetiginem : non offeretis ea Domino, nec adolebitis ex eis super altare Domini.

WLC ²² עַוֶּרֶת֩ א֨וֹ שָׁב֜וּר אוֹ־ חָר֣וּץ אֽוֹ־ יַבֶּ֗לֶת א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת לֹא־ תַקְרִ֥יבוּ אֵ֖לֶּה לַיהוָ֑ה וְאִשֶּׁ֗ה לֹא־ תִתְּנ֥וּ מֵהֶ֛ם עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ לַיהוָֽה׃

VULC ²³ Bovem et ovem, aure et cauda amputatis, voluntarie offerre potes, votum autem ex eis solvi non potest.

WLC ²³ וְשׁ֥וֹר וָשֶׂ֖ה שָׂר֣וּעַ וְקָל֑וּט נְדָבָה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֔וֹ וּלְנֵ֖דֶר לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃

VULC ²⁴ Omne animal, quod vel contritis, vel tusis, vel sectis ablatisque testiculis est, non offeretis Domino, et in terra vestra hoc omnino ne faciatis.

WLC ²⁴ וּמָע֤וּךְ וְכָתוּת֙ וְנָת֣וּק וְכָר֔וּת לֹ֥א תַקְרִ֖יבוּ לַֽיהוָ֑ה וּֽבְאַרְצְכֶ֖ם לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

VULC ²⁵ De manu alienigenæ non offeretis panes Deo vestro, et quidquid aliud dare voluerit, quia corrupta, et maculata sunt omnia : non suscipietis ea.

WLC ²⁵ וּמִיַּ֣ד בֶּן־ נֵכָ֗ר לֹ֥א תַקְרִ֛יבוּ אֶת־ לֶ֥חֶם אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִכָּל־ אֵ֑לֶּה כִּ֣י מָשְׁחָתָ֤ם בָּהֶם֙ מ֣וּם בָּ֔ם לֹ֥א יֵרָצ֖וּ לָכֶֽם׃

VULC ²⁶ Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens :

WLC ²⁶ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

VULC ²⁷ Bos, ovis et capra, cum genita fuerint, septem diebus erunt sub ubere matris suæ : die autem octavo, et deinceps, offerri poterunt Domino.

WLC ²⁷ שׁ֣וֹר אוֹ־ כֶ֤שֶׂב אוֹ־ עֵז֙ כִּ֣י יִוָּלֵ֔ד וְהָיָ֛ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תַּ֣חַת אִמּ֑וֹ וּמִיּ֤וֹם הַשְּׁמִינִי֙ וָהָ֔לְאָה יֵרָצֶ֕ה לְקָרְבַּ֥ן אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃

VULC ²⁸ Sive illa bos, sive ovis, non immolabuntur una die cum fœtibus suis.

WLC ²⁸ וְשׁ֖וֹר אוֹ־ שֶׂ֑ה אֹת֣וֹ וְאֶת־ בְּנ֔וֹ לֹ֥א תִשְׁחֲט֖וּ בְּי֥וֹם אֶחָֽד׃

VULC ²⁹ Si immolaveritis hostiam pro gratiarum actione Domino, ut possit esse placabilis,

WLC ²⁹ וְכִֽי־ תִזְבְּח֥וּ זֶֽבַח־ תּוֹדָ֖ה לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּֽחוּ׃

VULC ³⁰ eodem die comedetis eam : non remanebit quidquam in mane alterius diei. Ego Dominus.

WLC ³⁰ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵאָכֵ֔ל לֹֽא־ תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־ בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְהוָֽה׃

VULC ³¹ Custodite mandata mea, et facite ea. Ego Dominus.

WLC ³¹ וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֺתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃

VULC ³² Ne polluatis nomen meum sanctum, ut sanctificer in medio filiorum Israël. Ego Dominus qui sanctifico vos,

WLC ³² וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־ שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃

VULC ³³ et eduxi de terra Ægypti, ut essem vobis in Deum. Ego Dominus.

WLC ³³ הַמּוֹצִ֤יא אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהוָֽה׃