VULC ¹ [Nunc vastaberis, filia latronis.
Obsidionem posuerunt super nos :
in virga percutient maxillam judicis Israël.]

WLC ¹ וְאַתָּ֞ה בֵּֽית־ לֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם׃

VULC ² [Et tu, Bethlehem Ephrata,
parvulus es in millibus Juda ;
ex te mihi egredietur qui sit dominator in Israël,
et egressus ejus ab initio,
a diebus æternitatis.

WLC ² לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַד־ עֵ֥ת יוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ³ Propter hoc dabit eos usque ad tempus in quo parturiens pariet,
et reliquiæ fratrum ejus convertentur ad filios Israël.

WLC ³ וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽי־ עַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַד־ אַפְסֵי־ אָֽרֶץ׃

VULC ⁴ Et stabit, et pascet in fortitudine Domini,
in sublimitate nominis Domini Dei sui :
et convertentur,
quia nunc magnificabitur usque ad terminos terræ.

WLC ⁴ וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם אַשּׁ֣וּר ׀ כִּֽי־ יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֗נוּ וְכִ֤י יִדְרֹךְ֙ בְּאַרְמְנֹתֵ֔ינוּ וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם׃

VULC ⁵ Et erit iste pax :
cum venerit Assyrius in terram nostram,
et quando calcaverit in domibus nostris,
et suscitabimus super eum septem pastores
et octo primates homines ;

WLC ⁵ וְרָע֞וּ אֶת־ אֶ֤רֶץ אַשּׁוּר֙ בַּחֶ֔רֶב וְאֶת־ אֶ֥רֶץ נִמְרֹ֖ד בִּפְתָחֶ֑יהָ וְהִצִּיל֙ מֵֽאַשּׁ֔וּר כִּֽי־ יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֔נוּ וְכִ֥י יִדְרֹ֖ךְ בִּגְבוּלֵֽנוּ׃

VULC ⁶ et pascent terram Assur in gladio,
et terram Nemrod in lanceis ejus,
et liberabit ab Assur cum venerit in terram nostram,
et cum calcaverit in finibus nostris.

WLC ⁶ וְהָיָ֣ה ׀ שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה כִּרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־ עֵ֑שֶׂב אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃

VULC ⁷ Et erunt reliquiæ Jacob in medio populorum multorum
quasi ros a Domino,
et quasi stillæ super herbam,
quæ non exspectat virum,
et non præstolatur filios hominum.

WLC ⁷ וְהָיָה֩ שְׁאֵרִ֨ית יַעֲקֹ֜ב בַּגּוֹיִ֗ם בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּאַרְיֵה֙ בְּבַהֲמ֣וֹת יַ֔עַר כִּכְפִ֖יר בְּעֶדְרֵי צֹ֑אן אֲשֶׁ֧ר אִם עָבַ֛ר וְרָמַ֥ס וְטָרַ֖ף וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃

VULC ⁸ Et erunt reliquiæ Jacob in gentibus,
in medio populorum multorum,
quasi leo in jumentis silvarum,
et quasi catulus leonis in gregibus pecorum,
qui cum transierit, et conculcaverit, et ceperit,
non est qui eruat.

WLC ⁸ תָּרֹ֥ם יָדְךָ֖ עַל־ צָרֶ֑יךָ וְכָל־ אֹיְבֶ֖יךָ יִכָּרֵֽתוּ׃

VULC ⁹ Exaltabitur manus tua super hostes tuos,
et omnes inimici tui interibunt.

WLC ⁹ וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־ הַהוּא֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה וְהִכְרַתִּ֥י סוּסֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהַאֲבַדְתִּ֖י מַרְכְּבֹתֶֽיךָ׃

VULC ¹⁰ Et erit in die illa, dicit Dominus :
auferam equos tuos de medio tui,
et disperdam quadrigas tuas.

WLC ¹⁰ וְהִכְרַתִּ֖י עָרֵ֣י אַרְצֶ֑ךָ וְהָרַסְתִּ֖י כָּל־ מִבְצָרֶֽיךָ׃

VULC ¹¹ Et perdam civitates terræ tuæ,
et destruam omnes munitiones tuas :
et auferam maleficia de manu tua,
et divinationes non erunt in te :

WLC ¹¹ וְהִכְרַתִּ֥י כְשָׁפִ֖ים מִיָּדֶ֑ךָ וּֽמְעוֹנְנִ֖ים לֹ֥א יִֽהְיוּ־ לָֽךְ׃

VULC ¹² et perire faciam sculptilia tua et statuas tuas de medio tui,
et non adorabis ultra opera manuum tuarum :

WLC ¹² וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְלֹֽא־ תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה ע֖וֹד לְמַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃

VULC ¹³ et evellam lucos tuos de medio tui,
et conteram civitates tuas.

WLC ¹³ וְנָתַשְׁתִּ֥י אֲשֵׁירֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְהִשְׁמַדְתִּ֖י עָרֶֽיךָ׃

VULC ¹⁴ Et faciam, in furore et in indignatione, ultionem
in omnibus gentibus quæ non audierunt.]

WLC ¹⁴ וְעָשִׂ֜יתִי בְּאַ֧ף וּבְחֵמָ֛ה נָקָ֖ם אֶת־ הַגּוֹיִ֑ם אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃