VULC ¹ [Audite quæ Dominus loquitur :
Surge, contende judicio adversum montes,
et audiant colles vocem tuam.

WLC ¹ שִׁמְעוּ־ נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־ יְהוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־ הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃

VULC ² Audiant montes judicium Domini,
et fortia fundamenta terræ ;
quia judicium Domini cum populo suo,
et cum Israël dijudicabitur.

WLC ² שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־ רִ֣יב יְהוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מֹ֣סְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִם־ עַמּ֔וֹ וְעִם־ יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח׃

VULC ³ Popule meus, quid feci tibi ?
aut quid molestus fui tibi ? Responde mihi.

WLC ³ עַמִּ֛י מֶה־ עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִּֽי׃

VULC ⁴ Quia eduxi te de terra Ægypti,
et de domo servientium liberavi te,
et misi ante faciem tuam Moysen, et Aaron, et Mariam.

WLC ⁴ כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־ מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם׃

VULC ⁵ Popule meus, memento, quæso,
quid cogitaverit Balach, rex Moab,
et quid responderit ei Balaam, filius Beor,
de Setim usque ad Galgalam,
ut cognosceres justitias Domini.

WLC ⁵ עַמִּ֗י זְכָר־ נָא֙ מַה־ יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־ עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־ בְּע֑וֹר מִן־ הַשִּׁטִּים֙ עַד־ הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהוָֽה׃

VULC ⁶ Quid dignum offeram Domino ?
curvabo genu Deo excelso ?
Numquid offeram ei holocautomata et vitulos anniculos ?

WLC ⁶ בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃

VULC ⁷ numquid placari potest Dominus in millibus arietum,
aut in multis millibus hircorum pinguium ?
numquid dabo primogenitum meum pro scelere meo,
fructum ventris mei pro peccato animæ meæ ?

WLC ⁷ הֲיִרְצֶ֤ה יְהוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵי־ שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃

VULC ⁸ Indicabo tibi, o homo, quid sit bonum,
et quid Dominus requirat a te :
utique facere judicium,
et diligere misericordiam,
et sollicitum ambulare cum Deo tuo.

WLC ⁸ הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־ טּ֑וֹב וּמָֽה־ יְהוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־ עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־ אֱלֹהֶֽיךָ׃

VULC ⁹ Vox Domini ad civitatem clamat,
et salus erit timentibus nomen tuum :
audite, tribus, et quis approbabit illud ?

WLC ⁹ ק֤וֹל יְהוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ׃

VULC ¹⁰ Adhuc ignis in domo impii thesauri iniquitatis,
et mensura minor iræ plena.

WLC ¹⁰ ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה׃

VULC ¹¹ Numquid justificabo stateram impiam,
et saccelli pondera dolosa ?

WLC ¹¹ הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה׃

VULC ¹² In quibus divites ejus repleti sunt iniquitate,
et habitantes in ea loquebantur mendacium,
et lingua eorum fraudulenta in ore eorum.

WLC ¹² אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־ שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם׃

VULC ¹³ Et ego ergo cœpi percutere te perditione super peccatis tuis.

WLC ¹³ וְגַם־ אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־ חַטֹּאתֶֽךָ׃

VULC ¹⁴ Tu comedes, et non saturaberis,
et humiliatio tua in medio tui :
et apprehendes, et non salvabis,
et quos salvaveris, in gladium dabo.

WLC ¹⁴ אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן׃

VULC ¹⁵ Tu seminabis, et non metes :
tu calcabis olivam, et non ungeris oleo ;
et mustum, et non bibes vinum.

WLC ¹⁵ אַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְ־ זַ֙יִת֙ וְלֹא־ תָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּה־ יָּֽיִן׃

VULC ¹⁶ Et custodisti præcepta Amri,
et omne opus domus Achab,
et ambulasti in voluntatibus eorum :
ut darem te in perditionem,
et habitantes in ea in sibilum,
et opprobrium populi mei portabitis.]

WLC ¹⁶ וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עָמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־ אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹֽעֲצוֹתָ֑ם לְמַעַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ׃