VULC ¹ Onus Ninive. Liber visionis Nahum Elcesæi.

WLC ¹ מַשָּׂ֖א נִֽינְוֵ֑ה סֵ֧פֶר חֲז֛וֹן נַח֖וּם הָאֶלְקֹשִֽׁי׃

VULC ² [Deus æmulator, et ulciscens Dominus :
ulciscens Dominus, et habens furorem :
ulciscens Dominus in hostes suos,
et irascens ipse inimicis suis.

WLC ² אֵ֣ל קַנּ֤וֹא וְנֹקֵם֙ יְהוָ֔ה נֹקֵ֥ם יְהוָ֖ה וּבַ֣עַל חֵמָ֑ה נֹקֵ֤ם יְהוָה֙ לְצָרָ֔יו וְנוֹטֵ֥ר ה֖וּא לְאֹיְבָֽיו׃

VULC ³ Dominus patiens, et magnus fortitudine,
et mundans non faciet innocentem.
Dominus in tempestate et turbine viæ ejus,
et nebulæ pulvis pedum ejus.

WLC ³ יְהֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ כֹּ֔חַ וְנַקֵּ֖ה לֹ֣א יְנַקֶּ֑ה יְהוָ֗ה בְּסוּפָ֤ה וּבִשְׂעָרָה֙ דַּרְכּ֔וֹ וְעָנָ֖ן אֲבַ֥ק רַגְלָֽיו׃

VULC ⁴ Increpans mare, et exsiccans illud,
et omnia flumina ad desertum deducens.
Infirmatus est Basan et Carmelus,
et flos Libani elanguit.

WLC ⁴ גּוֹעֵ֤ר בַּיָּם֙ וַֽיַּבְּשֵׁ֔הוּ וְכָל־ הַנְּהָר֖וֹת הֶֽחֱרִ֑יב אֻמְלַ֤ל בָּשָׁן֙ וְכַרְמֶ֔ל וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אֻמְלָֽל׃

VULC ⁵ Montes commoti sunt ab eo,
et colles desolati sunt :
et contremuit terra a facie ejus,
et orbis, et omnes habitantes in eo.

WLC ⁵ הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָע֖וֹת הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּשָּׂ֤א הָאָ֙רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכָל־ יֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃

VULC ⁶ Ante faciem indignationis ejus quis stabit ?
et quis resistet in ira furoris ejus ?
Indignatio ejus effusa est ut ignis,
et petræ dissolutæ sunt ab eo.

WLC ⁶ לִפְנֵ֤י זַעְמוֹ֙ מִ֣י יַֽעֲמ֔וֹד וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ חֲמָתוֹ֙ נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ וְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ⁷ Bonus Dominus,
et confortans in die tribulationis,
et sciens sperantes in se.

WLC ⁷ ט֣וֹב יְהוָ֔ה לְמָע֖וֹז בְּי֣וֹם צָרָ֑ה וְיֹדֵ֖עַ חֹ֥סֵי בֽוֹ׃

VULC ⁸ Et in diluvio prætereunte consummationem faciet loci ejus,
et inimicos ejus persequentur tenebræ.

WLC ⁸ וּבְשֶׁ֣טֶף עֹבֵ֔ר כָּלָ֖ה יַעֲשֶׂ֣ה מְקוֹמָ֑הּ וְאֹיְבָ֖יו יְרַדֶּף־ חֹֽשֶׁךְ׃

VULC ⁹ Quid cogitatis contra Dominum ?
Consummationem ipse faciet :
non consurget duplex tribulatio,

WLC ⁹ מַה־ תְּחַשְּׁבוּן֙ אֶל־ יְהוָ֔ה כָּלָ֖ה ה֣וּא עֹשֶׂ֑ה לֹֽא־ תָק֥וּם פַּעֲמַ֖יִם צָרָֽה׃

VULC ¹⁰ quia sicut spinæ se invicem complectuntur,
sic convivium eorum pariter potantium ;
consumentur quasi stipula ariditate plena.

WLC ¹⁰ כִּ֚י עַד־ סִירִ֣ים סְבֻכִ֔ים וּכְסָבְאָ֖ם סְבוּאִ֑ים אֻ֨כְּל֔וּ כְּקַ֥שׁ יָבֵ֖שׁ מָלֵֽא׃

VULC ¹¹ Ex te exibit cogitans contra Dominum malitiam,
mente pertractans prævaricationem.

WLC ¹¹ מִמֵּ֣ךְ יָצָ֔א חֹשֵׁ֥ב עַל־ יְהוָ֖ה רָעָ֑ה יֹעֵ֖ץ בְּלִיָּֽעַל׃

VULC ¹² Hæc dicit Dominus :
Si perfecti fuerint, et ita plures,
sic quoque attondentur, et pertransibit :
afflixi te, et non affligam te ultra.

WLC ¹² כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אִם־ שְׁלֵמִים֙ וְכֵ֣ן רַבִּ֔ים וְכֵ֥ן נָגֹ֖זּוּ וְעָבָ֑ר וְעִ֨נִּתִ֔ךְ לֹ֥א אֲעַנֵּ֖ךְ עֽוֹד׃

VULC ¹³ Et nunc conteram virgam ejus de dorso tuo,
et vincula tua disrumpam.

WLC ¹³ וְעַתָּ֕ה אֶשְׁבֹּ֥ר מֹטֵ֖הוּ מֵֽעָלָ֑יִךְ וּמוֹסְרֹתַ֖יִךְ אֲנַתֵּֽק׃

VULC ¹⁴ Et præcipiet super te Dominus ;
non seminabitur ex nomine tuo amplius :
de domo Dei tui interficiam sculptile, et conflatile ;
ponam sepulchrum tuum, quia inhonoratus es.

WLC ¹⁴ וְצִוָּ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ יְהוָ֔ה לֹֽא־ יִזָּרַ֥ע מִשִּׁמְךָ֖ ע֑וֹד מִבֵּ֨ית אֱלֹהֶ֜יךָ אַכְרִ֨ית פֶּ֧סֶל וּמַסֵּכָ֛ה אָשִׂ֥ים קִבְרֶ֖ךָ כִּ֥י קַלּֽוֹתָ׃

VULC ¹⁵ Ecce super montes pedes evangelizantis,
et annuntiantis pacem.
Celebra, Juda, festivitates tuas,
et redde vota tua,
quia non adjiciet ultra ut pertranseat in te Belial :
universus interiit.]