VULC ¹ Igitur vociferans omnis turba flevit nocte illa,

WLC ¹ וַתִּשָּׂא֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־ קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃

VULC ² et murmurati sunt contra Moysen et Aaron cuncti filii Israël, dicentes :

WLC ² וַיִּלֹּ֙נוּ֙ עַל־ מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־ אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל־ הָעֵדָ֗ה לוּ־ מַ֙תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־ מָֽתְנוּ׃

VULC ³ Utinam mortui essemus in Ægypto : et in hac vasta solitudine utinam pereamus, et non inducat nos Dominus in terram istam, ne cadamus gladio, et uxores ac liberi nostri ducantur captivi. Nonne melius est reverti in Ægyptum ?

WLC ³ וְלָמָ֣ה יְ֠הוָה מֵבִ֨יא אֹתָ֜נוּ אֶל־ הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לִנְפֹּ֣ל בַּחֶ֔רֶב נָשֵׁ֥ינוּ וְטַפֵּ֖נוּ יִהְי֣וּ לָבַ֑ז הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ שׁ֥וּב מִצְרָֽיְמָה׃

VULC ⁴ Dixeruntque alter ad alterum : Constituamus nobis ducem, et revertamur in Ægyptum.

WLC ⁴ וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־ אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה׃

VULC ⁵ Quo audito, Moyses et Aaron ceciderunt proni in terram coram omni multitudine filiorum Israël.

WLC ⁵ וַיִּפֹּ֥ל מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־ פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כָּל־ קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁶ At vero Josue filius Nun et Caleb filius Jephone, qui et ipsi lustraverant terram, sciderunt vestimenta sua,

WLC ⁶ וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן־ יְפֻנֶּ֔ה מִן־ הַתָּרִ֖ים אֶת־ הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם׃

VULC ⁷ et ad omnem multitudinem filiorum Israël locuti sunt : Terra, quam circuivimus, valde bona est.

WLC ⁷ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־ כָּל־ עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד׃

VULC ⁸ Si propitius fuerit Dominus, inducet nos in eam, et tradet humum lacte et melle manantem.

WLC ⁸ אִם־ חָפֵ֥ץ בָּ֙נוּ֙ יְהוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃

VULC ⁹ Nolite rebelles esse contra Dominum : neque timeatis populum terræ hujus, quia sicut panem ita eos possumus devorare. Recessit ab eis omne præsidium : Dominus nobiscum est, nolite metuere.

WLC ⁹ אַ֣ךְ בַּֽיהוָה֮ אַל־ תִּמְרֹדוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־ תִּֽירְאוּ֙ אֶת־ עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־ תִּירָאֻֽם׃

VULC ¹⁰ Cumque clamaret omnis multitudo, et lapidibus eos vellet opprimere, apparuit gloria Domini super tectum fœderis cunctis filiis Israël.

WLC ¹⁰ וַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְהוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶֽל־ כָּל־ בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹¹ Et dixit Dominus ad Moysen : Usquequo detrahet mihi populus iste ? quousque non credent mihi, in omnibus signis quæ feci coram eis ?

WLC ¹¹ וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה עַד־ אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־ אָ֙נָה֙ לֹא־ יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃

VULC ¹² Feriam igitur eos pestilentia, atque consumam : te autem faciam principem super gentem magnam, et fortiorem quam hæc est.

WLC ¹² אַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגוֹי־ גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ¹³ Et ait Moyses ad Dominum : Ut audiant Ægyptii, de quorum medio eduxisti populum istum,

WLC ¹³ וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־ יְהוָ֑ה וְשָׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּֽי־ הֶעֱלִ֧יתָ בְכֹחֲךָ֛ אֶת־ הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבּֽוֹ׃

VULC ¹⁴ et habitatores terræ hujus, qui audierunt quod tu, Domine, in populo isto sis, et facie videaris ad faciem, et nubes tua protegat illos, et in columna nubis præcedas eos per diem, et in columna ignis per noctem :

WLC ¹⁴ וְאָמְר֗וּ אֶל־ יוֹשֵׁב֮ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־ אַתָּ֣ה יְהוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־ עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה ׀ אַתָּ֣ה יְהוָ֗ה וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃

VULC ¹⁵ quod occideris tantam multitudinem quasi unum hominem, et dicant :

WLC ¹⁵ וְהֵמַתָּ֛ה אֶת־ הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־ שָׁמְע֥וּ אֶֽת־ שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר׃

VULC ¹⁶ Non poterat introducere populum in terram pro qua juraverat : idcirco occidit eos in solitudine ?

WLC ¹⁶ מִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־ נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃

VULC ¹⁷ Magnificetur ergo fortitudo Domini sicut jurasti, dicens :

WLC ¹⁷ וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־ נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃

VULC ¹⁸ Dominus patiens et multæ misericordiæ, auferens iniquitatem et scelera, nullumque innoxium derelinquens, qui visitas peccata patrum in filios in tertiam et quartam generationem.

WLC ¹⁸ יְהוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־ חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֺ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֺ֤ן אָבוֹת֙ עַל־ בָּנִ֔ים עַל־ שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־ רִבֵּעִֽים׃

VULC ¹⁹ Dimitte, obsecro, peccatum populi hujus secundum magnitudinem misericordiæ tuæ, sicut propitius fuisti egredientibus de Ægypto usque ad locum istum.

WLC ¹⁹ סְלַֽח־ נָ֗א לַעֲוֺ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־ הֵֽנָּה׃

VULC ²⁰ Dixitque Dominus : Dimisi juxta verbum tuum.

WLC ²⁰ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃

VULC ²¹ Vivo ego : et implebitur gloria Domini universa terra.

WLC ²¹ וְאוּלָ֖ם חַי־ אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־ יְהוָ֖ה אֶת־ כָּל־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ²² Attamen omnes homines qui viderunt majestatem meam, et signa quæ feci in Ægypto et in solitudine, et tentaverunt me jam per decem vices, nec obedierunt voci meæ,

WLC ²² כִּ֣י כָל־ הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־ כְּבֹדִי֙ וְאֶת־ אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־ עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃

VULC ²³ non videbunt terram pro qua juravi patribus eorum, nec quisquam ex illis qui detraxit mihi, intuebitur eam.

WLC ²³ אִם־ יִרְאוּ֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־ מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃

VULC ²⁴ Servum meum Caleb, qui plenus alio spiritu secutus est me, inducam in terram hanc, quam circuivit ; et semen ejus possidebit eam.

WLC ²⁴ וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־ הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־ בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה׃

VULC ²⁵ Quoniam Amalecites et Chananæus habitant in vallibus. Cras movete castra, et revertimini in solitudinem per viam maris Rubri.

WLC ²⁵ וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־ סֽוּף׃

VULC ²⁶ Locutusque est Dominus ad Moysen et Aaron, dicens :

WLC ²⁶ וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

VULC ²⁷ Usquequo multitudo hæc pessima murmurat contra me ? querelas filiorum Israël audivi.

WLC ²⁷ עַד־ מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת־ תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃

VULC ²⁸ Dic ergo eis : Vivo ego, ait Dominus : sicut locuti estis audiente me, sic faciam vobis.

WLC ²⁸ אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־ אָ֙נִי֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה אִם־ לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאָזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃

VULC ²⁹ In solitudine hac jacebunt cadavera vestra. Omnes qui numerati estis a viginti annis et supra, et murmurastis contra me,

WLC ²⁹ בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכָל־ פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכָל־ מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃

VULC ³⁰ non intrabitis terram, super quam levavi manum meam ut habitare vos facerem, præter Caleb filium Jephone, et Josue filium Nun.

WLC ³⁰ אִם־ אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־ יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם־ כָּלֵ֣ב בֶּן־ יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־ נֽוּן׃

VULC ³¹ Parvulos autem vestros, de quibus dixistis quod prædæ hostibus forent, introducam, ut videant terram, quæ vobis displicuit.

WLC ³¹ וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ׃

VULC ³² Vestra cadavera jacebunt in solitudine.

WLC ³² וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃

VULC ³³ Filii vestri erunt vagi in deserto annis quadraginta, et portabunt fornicationem vestram, donec consumantur cadavera patrum in deserto,

WLC ³³ וּ֠בְנֵיכֶם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָשְׂא֖וּ אֶת־ זְנוּתֵיכֶ֑ם עַד־ תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃

VULC ³⁴ juxta numerum quadraginta dierum, quibus considerastis terram : annus pro die imputabitur. Et quadraginta annis recipietis iniquitates vestras, et scietis ultionem meam :

WLC ³⁴ בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־ תַּרְתֶּ֣ם אֶת־ הָאָרֶץ֮ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ י֣וֹם לַשָּׁנָ֞ה י֣וֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת־ עֲוֺנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־ תְּנוּאָתִֽי׃

VULC ³⁵ quoniam sicut locutus sum, ita faciam omni multitudini huic pessimæ, quæ consurrexit adversum me : in solitudine hac deficiet, et morietur.

WLC ³⁵ אֲנִ֣י יְהוָה֮ דִּבַּרְתִּי֒ אִם־ לֹ֣א ׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל־ הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ׃

VULC ³⁶ Igitur omnes viri, quos miserat Moyses ad contemplandam terram, et qui reversi murmurare fecerant contra eum omnem multitudinem, detrahentes terræ quod esset mala,

WLC ³⁶ וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־ שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־ הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ עָלָיו֙ אֶת־ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ³⁷ mortui sunt atque percussi in conspectu Domini.

WLC ³⁷ וַיָּמֻ֙תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מוֹצִאֵ֥י דִבַּת־ הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

VULC ³⁸ Josue autem filius Nun, et Caleb filius Jephone, vixerunt ex omnibus qui perrexerant ad considerandam terram.

WLC ³⁸ וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־ יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־ הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַֽהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ³⁹ Locutusque est Moyses universa verba hæc ad omnes filios Israël, et luxit populus nimis.

WLC ³⁹ וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־ כָּל־ בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽתְאַבְּל֥וּ הָעָ֖ם מְאֹֽד׃

VULC ⁴⁰ Et ecce mane primo surgentes ascenderunt verticem montis, atque dixerunt : Parati sumus ascendere ad locum, de quo Dominus locutus est : quia peccavimus.

WLC ⁴⁰ וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־ רֹאשׁ־ הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־ הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־ אָמַ֥ר יְהוָ֖ה כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃

VULC ⁴¹ Quibus Moyses : Cur, inquit, transgredimini verbum Domini, quod vobis non cedet in prosperum ?

WLC ⁴¹ וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת־ פִּ֣י יְהוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח׃

VULC ⁴² nolite ascendere : non enim est Dominus vobiscum : ne corruatis coram inimicis vestris.

WLC ⁴² אַֽל־ תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃

VULC ⁴³ Amalecites et Chananæus ante vos sunt, quorum gladio corruetis, eo quod nolueritis acquiescere Domino : nec erit Dominus vobiscum.

WLC ⁴³ כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־ עַל־ כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה וְלֹא־ יִהְיֶ֥ה יְהוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃

VULC ⁴⁴ At illi contenebrati ascenderunt in verticem montis. Arca autem testamenti Domini et Moyses non recesserunt de castris.

WLC ⁴⁴ וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־ רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־ יְהוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־ מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃

VULC ⁴⁵ Descenditque Amalecites et Chananæus, qui habitabat in monte : et percutiens eos atque concidens, persecutus est eos usque Horma.

WLC ⁴⁵ וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד־ הַֽחָרְמָֽה׃