VULC ¹ Ecce autem Core filius Isaar, filii Caath, filii Levi, et Dathan atque Abiron filii Eliab, Hon quoque filius Pheleth de filiis Ruben,

WLC ¹ וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־ יִצְהָ֥ר בֶּן־ קְהָ֖ת בֶּן־ לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־ פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃

VULC ² surrexerunt contra Moysen, aliique filiorum Israël ducenti quinquaginta viri proceres synagogæ, et qui tempore concilii per nomina vocabantur.

WLC ² וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־ שֵֽׁם׃

VULC ³ Cumque stetissent adversum Moysen et Aaron, dixerunt : Sufficiat vobis, quia omnis multitudo sanctorum est, et in ipsis est Dominus : cur elevamini super populum Domini ?

WLC ³ וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־ מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־ אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־ לָכֶם֒ כִּ֤י כָל־ הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־ קְהַ֥ל יְהוָֽה׃

VULC ⁴ Quod cum audisset Moyses, cecidit pronus in faciem :

WLC ⁴ וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־ פָּנָֽיו׃

VULC ⁵ locutusque ad Core et ad omnem multitudinem : Mane, inquit, notum faciet Dominus qui ad se pertineant, et sanctos applicabit sibi : et quos elegerit, appropinquabunt ei.

WLC ⁵ וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־ קֹ֜רַח וְאֶֽל־ כָּל־ עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהוָ֧ה אֶת־ אֲשֶׁר־ ל֛וֹ וְאֶת־ הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־ בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃

VULC ⁶ Hoc igitur facite : tollat unusquisque thuribula sua, tu Core, et omne concilium tuum :

WLC ⁶ זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־ לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח וְכָל־ עֲדָתֽוֹ׃

VULC ⁷ et hausto cras igne, ponite desuper thymiama coram Domino : et quemcumque elegerit, ipse erit sanctus : multum erigimini filii Levi.

WLC ⁷ וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן ׀ אֵ֡שׁ וְשִׂימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־ יִבְחַ֥ר יְהוָ֖ה ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב־ לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃

VULC ⁸ Dixitque rursum ad Core : Audite, filii Levi :

WLC ⁸ וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־ קֹ֑רַח שִׁמְעוּ־ נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃

VULC ⁹ num parum vobis est quod separavit vos Deus Israël ab omni populo, et junxit sibi, ut serviretis ei in cultu tabernaculi, et staretis coram frequentia populi, et ministraretis ei ?

WLC ⁹ הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם כִּֽי־ הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗ד אֶת־ עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם׃

VULC ¹⁰ idcirco ad se fecit accedere te et omnes fratres tuos filios Levi, ut vobis etiam sacerdotium vindicetis,

WLC ¹⁰ וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת־ כָּל־ אַחֶ֥יךָ בְנֵי־ לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם־ כְּהֻנָּֽה׃

VULC ¹¹ et omnis globus tuus stet contra Dominum ? quid est enim Aaron ut murmuretis contra eum ?

WLC ¹¹ לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכָל־ עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־ יְהוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ ה֔וּא כִּ֥י עָלָֽיו׃

VULC ¹² Misit ergo Moyses ut vocaret Dathan et Abiron filios Eliab. Qui responderunt : Non venimus.

WLC ¹² וַיִּשְׁלַ֣ח מֹשֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א לְדָתָ֥ן וְלַאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃

VULC ¹³ Numquid parum est tibi quod eduxisti nos de terra, quæ lacte et melle manabat, ut occideres in deserto, nisi et dominatus fueris nostri ?

WLC ¹³ הַמְעַ֗ט כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֙נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־ תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ גַּם־ הִשְׂתָּרֵֽר׃

VULC ¹⁴ Revera induxisti nos in terram, quæ fluit rivis lactis et mellis, et dedisti nobis possessiones agrorum et vinearum : an et oculos nostros vis eruere ? non venimus.

WLC ¹⁴ אַ֡ף לֹ֣א אֶל־ אֶרֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן־ לָ֔נוּ נַחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃

VULC ¹⁵ Iratusque Moyses valde, ait ad Dominum : Ne respicias sacrificia eorum : tu scis quod ne asellum quidem umquam acceperim ab eis, nec afflixerim quempiam eorum.

WLC ¹⁵ וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ יְהוָ֔ה אַל־ תֵּ֖פֶן אֶל־ מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃

VULC ¹⁶ Dixitque ad Core : Tu, et omnis congregatio tua, state seorsum coram Domino, et Aaron die crastino separatim.

WLC ¹⁶ וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכָל־ עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר׃

VULC ¹⁷ Tollite singuli thuribula vestra, et ponite super ea incensum, offerentes Domino ducenta quinquaginta thuribula : Aaron quoque teneat thuribulum suum.

WLC ¹⁷ וּקְח֣וּ ׀ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ׃

VULC ¹⁸ Quod cum fecissent, stantibus Moyses et Aaron,

WLC ¹⁸ וַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַֽיַּעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃

VULC ¹⁹ et coacervassent adversum eos omnem multitudinem ad ostium tabernaculi, apparuit cunctis gloria Domini.

WLC ¹⁹ וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־ יְהוָ֖ה אֶל־ כָּל־ הָעֵדָֽה׃

VULC ²⁰ Locutusque Dominus ad Moysen et Aaron, ait :

WLC ²⁰ וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

VULC ²¹ Separamini de medio congregationis hujus, ut eos repente disperdam.

WLC ²¹ הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאַכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃

VULC ²² Qui ceciderunt proni in faciem, atque dixerunt : Fortissime Deus spirituum universæ carnis, num uno peccante, contra omnes ira tua desæviet ?

WLC ²² וַיִּפְּל֤וּ עַל־ פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־ בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כָּל־ הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף׃

VULC ²³ Et ait Dominus ad Moysen :

WLC ²³ וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

VULC ²⁴ Præcipe universo populo ut separetur a tabernaculis Core et Dathan et Abiron.

WLC ²⁴ דַּבֵּ֥ר אֶל־ הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־ קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָֽם׃

VULC ²⁵ Surrexitque Moyses, et abiit ad Dathan et Abiron : et sequentibus eum senioribus Israël,

WLC ²⁵ וַיָּ֣קָם מֹשֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־ דָּתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם וַיֵּלְכ֥וּ אַחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ²⁶ dixit ad turbam : Recedite a tabernaculis hominum impiorum, et nolite tangere quæ ad eos pertinent, ne involvamini in peccatis eorum.

WLC ²⁶ וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־ הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ אָהֳלֵ֨י הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַֽל־ תִּגְּע֖וּ בְּכָל־ אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־ תִּסָּפ֖וּ בְּכָל־ חַטֹּאתָֽם׃

VULC ²⁷ Cumque recessissent a tentoriis eorum per circuitum, Dathan et Abiron egressi stabant in introitu papilionum suorum cum uxoribus et liberis, omnique frequentia.

WLC ²⁷ וַיֵּעָל֗וּ מֵעַ֧ל מִשְׁכַּן־ קֹ֛רֶח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם יָצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח אָֽהֳלֵיהֶ֔ם וּנְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם׃

VULC ²⁸ Et ait Moyses : In hoc scietis quod Dominus miserit me ut facerem universa quæ cernitis, et non ex proprio ea corde protulerim :

WLC ²⁸ וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־ יְהוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כָּל־ הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־ לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃

VULC ²⁹ si consueta hominum morte interierint, et visitaverit eos plaga, qua et ceteri visitari solent, non misit me Dominus :

WLC ²⁹ אִם־ כְּמ֤וֹת כָּל־ הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כָּל־ הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי׃

VULC ³⁰ sin autem novam rem fecerit Dominus, ut aperiens terra os suum deglutiat eos et omnia quæ ad illos pertinent, descenderintque viventes in infernum, scietis quod blasphemaverint Dominum.

WLC ³⁰ וְאִם־ בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־ פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־ כָּל־ אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־ יְהוָֽה׃

VULC ³¹ Confestim igitur ut cessavit loqui, dirupta est terra sub pedibus eorum :

WLC ³¹ וַיְהִי֙ כְּכַלֹּת֔וֹ לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כָּל־ הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם׃

VULC ³² et aperiens os suum, devoravit illos cum tabernaculis suis et universa substantia eorum,

WLC ³² וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־ פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־ בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־ הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת כָּל־ הָרֲכֽוּשׁ׃

VULC ³³ descenderuntque vivi in infernum operti humo, et perierunt de medio multitudinis.

WLC ³³ וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכָל־ אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל׃

VULC ³⁴ At vero omnis Israël, qui stabat per gyrum, fugit ad clamorem pereuntium, dicens : Ne forte et nos terra deglutiat.

WLC ³⁴ וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן־ תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ׃

VULC ³⁵ Sed et ignis egressus a Domino interfecit ducentos quinquaginta viros, qui offerebant incensum.

WLC ³⁵ וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת׃

VULC ³⁶ Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens :

VULC ³⁷ Præcipe Eleazaro filio Aaron sacerdoti ut tollat thuribula quæ jacent in incendio, et ignem huc illucque dispergat : quoniam sanctificata sunt

VULC ³⁸ in mortibus peccatorum : producatque ea in laminas, et affigat altari, eo quod oblatum sit in eis incensum Domino, et sanctificata sint, ut cernant ea pro signo et monimento filii Israël.

VULC ³⁹ Tulit ergo Eleazar sacerdos thuribula ænea, in quibus obtulerant hi quos incendium devoravit, et produxit ea in laminas, affigens altari :

VULC ⁴⁰ ut haberent postea filii Israël, quibus commonerentur ne quis accedat alienigena, et qui non est de semine Aaron ad offerendum incensum Domino, ne patiatur sicut passus est Core, et omnis congregatio ejus, loquente Domino ad Moysen.

VULC ⁴¹ Murmuravit autem omnis multitudo filiorum Israël sequenti die contra Moysen et Aaron, dicens : Vos interfecistis populum Domini.

VULC ⁴² Cumque oriretur seditio, et tumultus incresceret,

VULC ⁴³ Moyses et Aaron fugerunt ad tabernaculum fœderis. Quod, postquam ingressi sunt, operuit nubes, et apparuit gloria Domini.

VULC ⁴⁴ Dixitque Dominus ad Moysen :

VULC ⁴⁵ Recedite de medio hujus multitudinis, etiam nunc delebo eos. Cumque jacerent in terra,

VULC ⁴⁶ dixit Moyses ad Aaron : Tolle thuribulum, et hausto igne de altari, mitte incensum desuper, pergens cito ad populum, ut roges pro eis : jam enim egressa est ira a Domino, et plaga desævit.

VULC ⁴⁷ Quod cum fecisset Aaron, et cucurrisset ad mediam multitudinem, quam jam vastabat incendium, obtulit thymiama :

VULC ⁴⁸ et stans inter mortuos ac viventes, pro populo deprecatus est, et plaga cessavit.

VULC ⁴⁹ Fuerunt autem qui percussi sunt, quatuordecim millia hominum, et septingenti, absque his qui perierant in seditione Core.

VULC ⁵⁰ Reversusque est Aaron ad Moysen ad ostium tabernaculi fœderis postquam quievit interitus.