VULC ¹ Accesserunt autem filiæ Salphaad, filii Hepher, filii Galaad, filii Machir, filii Manasse, qui fuit filius Joseph : quarum sunt nomina, Maala, et Noa, et Hegla, et Melcha, et Thersa.

WLC ¹ וַתִּקְרַ֜בְנָה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֗ד בֶּן־ חֵ֤פֶר בֶּן־ גִּלְעָד֙ בֶּן־ מָכִ֣יר בֶּן־ מְנַשֶּׁ֔ה לְמִשְׁפְּחֹ֖ת מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־ יוֹסֵ֑ף וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת בְּנֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה נֹעָ֔ה וְחָגְלָ֥ה וּמִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃

VULC ² Steteruntque coram Moyse et Eleazaro sacerdote et cunctis principibus populi ad ostium tabernaculi fœderis, atque dixerunt :

WLC ² וַֽתַּעֲמֹ֜דְנָה לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה וְלִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֥י הַנְּשִׂיאִ֖ם וְכָל־ הָעֵדָ֑ה פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־ מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃

VULC ³ Pater noster mortuus est in deserto, nec fuit in seditione, quæ concitata est contra Dominum sub Core, sed in peccato suo mortuus est : hic non habuit mares filios. Cur tollitur nomen illius de familia sua, quia non habuit filium ? date nobis possessionem inter cognatos patris nostri.

WLC ³ אָבִינוּ֮ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹא־ הָיָ֜ה בְּת֣וֹךְ הָעֵדָ֗ה הַנּוֹעָדִ֛ים עַל־ יְהוָ֖ה בַּעֲדַת־ קֹ֑רַח כִּֽי־ בְחֶטְא֣וֹ מֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא־ הָ֥יוּ לֽוֹ׃

VULC ⁴ Retulitque Moyses causam earum ad judicium Domini.

WLC ⁴ לָ֣מָּה יִגָּרַ֤ע שֵׁם־ אָבִ֙ינוּ֙ מִתּ֣וֹךְ מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין ל֖וֹ בֵּ֑ן תְּנָה־ לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אָבִֽינוּ׃

VULC ⁵ Qui dixit ad eum :

WLC ⁵ וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־ מִשְׁפָּטָ֖ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

VULC ⁶ Justam rem postulant filiæ Salphaad : da eis possessionem inter cognatos patris sui, et ei in hæreditatem succedant.

WLC ⁶ וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

VULC ⁷ Ad filios autem Israël loqueris hæc :

WLC ⁷ כֵּ֗ן בְּנ֣וֹת צְלָפְחָד֮ דֹּבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֣י אֲבִיהֶ֑ם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת־ נַחֲלַ֥ת אֲבִיהֶ֖ן לָהֶֽן׃

VULC ⁸ Homo cum mortuus fuerit absque filio, ad filiam ejus transibit hæreditas.

WLC ⁸ וְאֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ כִּֽי־ יָמ֗וּת וּבֵן֙ אֵ֣ין ל֔וֹ וְהַֽעֲבַרְתֶּ֥ם אֶת־ נַחֲלָת֖וֹ לְבִתּֽוֹ׃

VULC ⁹ Si filiam non habuerit, habebit successores fratres suos.

WLC ⁹ וְאִם־ אֵ֥ין ל֖וֹ בַּ֑ת וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־ נַחֲלָת֖וֹ לְאֶחָיו׃

VULC ¹⁰ Quod si et fratres non fuerint, dabitis hæreditatem fratribus patris ejus.

WLC ¹⁰ וְאִם־ אֵ֥ין ל֖וֹ אַחִ֑ים וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־ נַחֲלָת֖וֹ לַאֲחֵ֥י אָבִֽיו׃

VULC ¹¹ Sin autem nec patruos habuerit, dabitur hæreditas his qui ei proximi sunt. Eritque hoc filiis Israël sanctum lege perpetua, sicut præcepit Dominus Moysi.

WLC ¹¹ וְאִם־ אֵ֣ין אַחִים֮ לְאָבִיו֒ וּנְתַתֶּ֣ם אֶת־ נַחֲלָת֗וֹ לִשְׁאֵר֞וֹ הַקָּרֹ֥ב אֵלָ֛יו מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ וְיָרַ֣שׁ אֹתָ֑הּ וְֽהָ֨יְתָ֜ה לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְחֻקַּ֣ת מִשְׁפָּ֔ט כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃

VULC ¹² Dixit quoque Dominus ad Moysen : Ascende in montem istum Abarim, et contemplare inde terram, quam daturus sum filiis Israël.

WLC ¹² וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה עֲלֵ֛ה אֶל־ הַ֥ר הָעֲבָרִ֖ים הַזֶּ֑ה וּרְאֵה֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹³ Cumque videris eam, ibis et tu ad populum tuum, sicut ivit frater tuus Aaron :

WLC ¹³ וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־ עַמֶּ֖יךָ גַּם־ אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃

VULC ¹⁴ quia offendistis me in deserto Sin in contradictione multitudinis, nec sanctificare me voluistis coram ea super aquas. Hæ sunt aquæ contradictionis in Cades deserti Sin.

WLC ¹⁴ כַּאֲשֶׁר֩ מְרִיתֶ֨ם פִּ֜י בְּמִדְבַּר־ צִ֗ן בִּמְרִיבַת֙ הָֽעֵדָ֔ה לְהַקְדִּישֵׁ֥נִי בַמַּ֖יִם לְעֵינֵיהֶ֑ם הֵ֛ם מֵֽי־ מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־ צִֽן׃

VULC ¹⁵ Cui respondit Moyses :

WLC ¹⁵ וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶל־ יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

VULC ¹⁶ Provideat Dominus Deus spirituum omnis carnis hominem, qui sit super multitudinem hanc :

WLC ¹⁶ יִפְקֹ֣ד יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־ בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־ הָעֵדָֽה׃

VULC ¹⁷ et possit exire et intrare ante eos, et educere eos vel introducere : ne sit populus Domini sicut oves absque pastore.

WLC ¹⁷ אֲשֶׁר־ יֵצֵ֣א לִפְנֵיהֶ֗ם וַאֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֥ר יוֹצִיאֵ֖ם וַאֲשֶׁ֣ר יְבִיאֵ֑ם וְלֹ֤א תִהְיֶה֙ עֲדַ֣ת יְהוָ֔ה כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־ לָהֶ֖ם רֹעֶֽה׃

VULC ¹⁸ Dixitque Dominus ad eum : Tolle Josue filium Nun, virum in quo est spiritus, et pone manum tuam super eum.

WLC ¹⁸ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה קַח־ לְךָ֙ אֶת־ יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ ר֣וּחַ בּ֑וֹ וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־ יָדְךָ֖ עָלָֽיו׃

VULC ¹⁹ Qui stabit coram Eleazaro sacerdote et omni multitudine :

WLC ¹⁹ וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ אֹת֗וֹ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־ הָעֵדָ֑ה וְצִוִּיתָ֥ה אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם׃

VULC ²⁰ et dabis ei præcepta cunctis videntibus, et partem gloriæ tuæ, ut audiat eum omnis synagoga filiorum Israël.

WLC ²⁰ וְנָתַתָּ֥ה מֵהֽוֹדְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כָּל־ עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ²¹ Pro hoc, si quid agendum erit, Eleazar sacerdos consulet Dominum. Ad verbum ejus egredietur et ingredietur ipse, et omnes filii Israël cum eo, et cetera multitudo.

WLC ²¹ וְלִפְנֵ֨י אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ יַעֲמֹ֔ד וְשָׁ֥אַל ל֛וֹ בְּמִשְׁפַּ֥ט הָאוּרִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־ פִּ֨יו יֵצְא֜וּ וְעַל־ פִּ֣יו יָבֹ֗אוּ ה֛וּא וְכָל־ בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֥ל אִתּ֖וֹ וְכָל־ הָעֵדָֽה׃

VULC ²² Fecit Moyses ut præceperat Dominus : cumque tulisset Josue, statuit eum coram Eleazaro sacerdote et omni frequentia populi.

WLC ²² וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח אֶת־ יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיַּֽעֲמִדֵ֙הוּ֙ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־ הָעֵדָֽה׃

VULC ²³ Et impositis capiti ejus manibus, cuncta replicavit quæ mandaverat Dominus.

WLC ²³ וַיִּסְמֹ֧ךְ אֶת־ יָדָ֛יו עָלָ֖יו וַיְצַוֵּ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃