VULC ¹ Narravitque Moyses filiis Israël omnia quæ ei Dominus imperarat.

WLC ¹ וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃

VULC ² Et locutus est ad principes tribuum filiorum Israël : Iste est sermo quem præcepit Dominus :

WLC ² וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־ רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃

VULC ³ Si quis virorum votum Domino voverit, aut se constrinxerit juramento : non faciet irritum verbum suum, sed omne quod promisit, implebit.

WLC ³ אִישׁ֩ כִּֽי־ יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֽוֹ־ הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־ נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־ הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃

VULC ⁴ Mulier si quippiam voverit, et se constrinxerit juramento, quæ est in domo patris sui, et in ætate adhuc puellari : si cognoverit pater votum quod pollicita est, et juramentum quo obligavit animam suam, et tacuerit, voti rea erit :

WLC ⁴ וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־ תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַיהוָ֑ה וְאָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ׃

VULC ⁵ quidquid pollicita est, et juravit, opere complebit.

WLC ⁵ וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־ נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־ נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כָּל־ נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־ אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־ אָסְרָ֥ה עַל־ נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃

VULC ⁶ Sin autem statim ut audierit, contradixerit pater : et vota et juramenta ejus irrita erunt, nec obnoxia tenebitur sponsioni, eo quod contradixerit pater.

WLC ⁶ וְאִם־ הֵנִ֨יא אָבִ֣יהָ אֹתָהּ֮ בְּי֣וֹם שָׁמְעוֹ֒ כָּל־ נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛יהָ אֲשֶׁר־ אָסְרָ֥ה עַל־ נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם וַֽיהוָה֙ יִֽסְלַח־ לָ֔הּ כִּי־ הֵנִ֥יא אָבִ֖יהָ אֹתָֽהּ׃

VULC ⁷ Si maritum habuerit, et voverit aliquid, et semel de ore ejus verbum egrediens animam ejus obligaverit juramento :

WLC ⁷ וְאִם־ הָי֤וֹ תִֽהְיֶה֙ לְאִ֔ישׁ וּנְדָרֶ֖יהָ עָלֶ֑יהָ א֚וֹ מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר אָסְרָ֖ה עַל־ נַפְשָֽׁהּ׃

VULC ⁸ quo die audierit vir, et non contradixerit, voti rea erit, reddetque quodcumque promiserat.

WLC ⁸ וְשָׁמַ֥ע אִישָׁ֛הּ בְּי֥וֹם שָׁמְע֖וֹ וְהֶחֱרִ֣ישׁ לָ֑הּ וְקָ֣מוּ נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛הָ אֲשֶׁר־ אָסְרָ֥ה עַל־ נַפְשָׁ֖הּ יָקֻֽמוּ׃

VULC ⁹ Sin autem audiens statim contradixerit, et irritas fecerit pollicitationes ejus, verbaque quibus obstrinxerat animam suam, propitius erit ei Dominus.

WLC ⁹ וְ֠אִם בְּי֨וֹם שְׁמֹ֣עַ אִישָׁהּ֮ יָנִ֣יא אוֹתָהּ֒ וְהֵפֵ֗ר אֶת־ נִדְרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יהָ וְאֵת֙ מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר אָסְרָ֖ה עַל־ נַפְשָׁ֑הּ וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־ לָֽהּ׃

VULC ¹⁰ Vidua et repudiata quidquid voverint, reddent.

WLC ¹⁰ וְנֵ֥דֶר אַלְמָנָ֖ה וּגְרוּשָׁ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ אָסְרָ֥ה עַל־ נַפְשָׁ֖הּ יָק֥וּם עָלֶֽיהָ׃

VULC ¹¹ Uxor in domo viri cum se voto constrinxerit et juramento,

WLC ¹¹ וְאִם־ בֵּ֥ית אִישָׁ֖הּ נָדָ֑רָה אֽוֹ־ אָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר עַל־ נַפְשָׁ֖הּ בִּשְׁבֻעָֽה׃

VULC ¹² si audierit vir, et tacuerit, nec contradixerit sponsioni, reddet quodcumque promiserat.

WLC ¹² וְשָׁמַ֤ע אִישָׁהּ֙ וְהֶחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ לֹ֥א הֵנִ֖יא אֹתָ֑הּ וְקָ֙מוּ֙ כָּל־ נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־ אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־ אָסְרָ֥ה עַל־ נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃

VULC ¹³ Sin autem extemplo contradixerit, non tenebitur promissionis rea : quia maritus contradixit, et Dominus ei propitius erit.

WLC ¹³ וְאִם־ הָפֵר֩ יָפֵ֨ר אֹתָ֥ם ׀ אִישָׁהּ֮ בְּי֣וֹם שָׁמְעוֹ֒ כָּל־ מוֹצָ֨א שְׂפָתֶ֧יהָ לִנְדָרֶ֛יהָ וּלְאִסַּ֥ר נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם אִישָׁ֣הּ הֲפֵרָ֔ם וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־ לָֽהּ׃

VULC ¹⁴ Si voverit, et juramento se constrinxerit, ut per jejunium, vel ceterarum rerum abstinentiam affligat animam suam, in arbitrio viri erit ut faciat, sive non faciat.

WLC ¹⁴ כָּל־ נֵ֛דֶר וְכָל־ שְׁבֻעַ֥ת אִסָּ֖ר לְעַנֹּ֣ת נָ֑פֶשׁ אִישָׁ֥הּ יְקִימֶ֖נּוּ וְאִישָׁ֥הּ יְפֵרֶֽנּוּ׃

VULC ¹⁵ Quod si audiens vir tacuerit, et in alteram diem distulerit sententiam, quidquid voverat atque promiserat, reddet : quia statim ut audivit, tacuit.

WLC ¹⁵ וְאִם־ הַחֲרֵשׁ֩ יַחֲרִ֨ישׁ לָ֥הּ אִישָׁהּ֮ מִיּ֣וֹם אֶל־ יוֹם֒ וְהֵקִים֙ אֶת־ כָּל־ נְדָרֶ֔יהָ א֥וֹ אֶת־ כָּל־ אֱסָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֑יהָ הֵקִ֣ים אֹתָ֔ם כִּי־ הֶחֱרִ֥שׁ לָ֖הּ בְּי֥וֹם שָׁמְעֽוֹ׃

VULC ¹⁶ Sin autem contradixerit postquam rescivit, portabit ipse iniquitatem ejus.

WLC ¹⁶ וְאִם־ הָפֵ֥ר יָפֵ֛ר אֹתָ֖ם אַחֲרֵ֣י שָׁמְע֑וֹ וְנָשָׂ֖א אֶת־ עֲוֺנָֽהּ׃

VULC ¹⁷ Istæ sunt leges, quas constituit Dominus Moysi inter virum et uxorem, inter patrem et filiam, quæ in puellari adhuc ætate est, vel quæ manet in parentis domo.

WLC ¹⁷ אֵ֣לֶּה הַֽחֻקִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־ מֹשֶׁ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִשְׁתּ֑וֹ בֵּֽין־ אָ֣ב לְבִתּ֔וֹ בִּנְעֻרֶ֖יהָ בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃