VULC ¹ Filii autem Ruben et Gad habebant pecora multa, et erat illis in jumentis infinita substantia. Cumque vidissent Jazer et Galaad aptas animalibus alendis terras,

WLC ¹ וּמִקְנֶ֣ה ׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־ גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־ אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־ אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה׃

VULC ² venerunt ad Moysen, et ad Eleazarum sacerdotem, et principes multitudinis, atque dixerunt :

WLC ² וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־ גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־ מֹשֶׁה֙ וְאֶל־ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־ נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר׃

VULC ³ Ataroth, et Dibon, et Jazer, et Nemra, Hesebon, et Eleale, et Saban, et Nebo, et Beon,

WLC ³ עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃

VULC ⁴ terra, quam percussit Dominus in conspectu filiorum Israël, regio uberrima est ad pastum animalium : et nos servi tui habemus jumenta plurima,

WLC ⁴ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה׃

VULC ⁵ precamurque si invenimus gratiam coram te, ut des nobis famulis tuis eam in possessionem, nec facias nos transire Jordanem.

WLC ⁵ וַיֹּאמְר֗וּ אִם־ מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־ הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־ תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־ הַיַּרְדֵּֽן׃

VULC ⁶ Quibus respondit Moyses : Numquid fratres vestri ibunt ad pugnam, et vos hic sedebitis ?

WLC ⁶ וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי־ גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֙אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה׃

VULC ⁷ cur subvertitis mentes filiorum Israël, ne transire audeant in locum, quem eis daturus est Dominus ?

WLC ⁷ וְלָ֣מָּה אֶת־ לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־ נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהוָֽה׃

VULC ⁸ Nonne ita egerunt patres vestri, quando misi de Cadesbarne ad explorandam terram ?

WLC ⁸ כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם בְּשָׁלְחִ֥י אֹתָ֛ם מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לִרְא֥וֹת אֶת־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ⁹ cumque venissent usque ad Vallem botri, lustrata omni regione, subverterunt cor filiorum Israël, ut non intrarent fines, quos eis Dominus dedit.

WLC ⁹ וַֽיַּעֲל֞וּ עַד־ נַ֣חַל אֶשְׁכּ֗וֹל וַיִּרְאוּ֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ וַיָּנִ֕יאוּ אֶת־ לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבִלְתִּי־ בֹא֙ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־ נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהוָֽה׃

VULC ¹⁰ Qui iratus juravit, dicens :

WLC ¹⁰ וַיִּֽחַר־ אַ֥ף יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּשָּׁבַ֖ע לֵאמֹֽר׃

VULC ¹¹ Si videbunt homines isti, qui ascenderunt ex Ægypto a viginti annis et supra, terram, quam sub juramento pollicitus sum Abraham, Isaac, et Jacob : et noluerunt sequi me,

WLC ¹¹ אִם־ יִרְא֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים הָעֹלִ֣ים מִמִּצְרַ֗יִם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה אֵ֚ת הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב כִּ֥י לֹא־ מִלְא֖וּ אַחֲרָֽי׃

VULC ¹² præter Caleb filium Jephone Cenezæum, et Josue filium Nun : isti impleverunt voluntatem meam.

WLC ¹² בִּלְתִּ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־ יְפֻנֶּה֙ הַקְּנִזִּ֔י וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־ נ֑וּן כִּ֥י מִלְא֖וּ אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃

VULC ¹³ Iratusque Dominus adversum Israël, circumduxit eum per desertum quadraginta annis, donec consumeretur universa generatio, quæ fecerat malum in conspectu ejus.

WLC ¹³ וַיִּֽחַר־ אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְנִעֵם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה עַד־ תֹּם֙ כָּל־ הַדּ֔וֹר הָעֹשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃

VULC ¹⁴ Et ecce, inquit, vos surrexistis pro patribus vestris, incrementa et alumni hominum peccatorum, ut augeretis furorem Domini contra Israël.

WLC ¹⁴ וְהִנֵּ֣ה קַמְתֶּ֗ם תַּ֚חַת אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם תַּרְבּ֖וּת אֲנָשִׁ֣ים חַטָּאִ֑ים לִסְפּ֣וֹת ע֗וֹד עַ֛ל חֲר֥וֹן אַף־ יְהוָ֖ה אֶל־ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹⁵ Quod si nolueritis sequi eum, in solitudine populum derelinquet, et vos causa eritis necis omnium.

WLC ¹⁵ כִּ֤י תְשׁוּבֻן֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וְיָסַ֣ף ע֔וֹד לְהַנִּיח֖וֹ בַּמִּדְבָּ֑ר וְשִֽׁחַתֶּ֖ם לְכָל־ הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃

VULC ¹⁶ At illi prope accedentes, dixerunt : Caulas ovium fabricabimus, et stabula jumentorum, parvulis quoque nostris urbes munitas :

WLC ¹⁶ וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַ֣יֹּאמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃

VULC ¹⁷ nos autem ipsi armati et accincti pergemus ad prælium ante filios Israël, donec introducamus eos ad loca sua. Parvuli nostri, et quidquid habere possumus, erunt in urbibus muratis, propter habitatorum insidias.

WLC ¹⁷ וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־ הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־ מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֙נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃

VULC ¹⁸ Non revertemur in domos nostras, usque dum possideant filii Israël hæreditatem suam :

WLC ¹⁸ לֹ֥א נָשׁ֖וּב אֶל־ בָּתֵּ֑ינוּ עַ֗ד הִתְנַחֵל֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלָתֽוֹ׃

VULC ¹⁹ nec quidquam quæremus trans Jordanem, quia jam habemus nostram possessionem in orientali ejus plaga.

WLC ¹⁹ כִּ֣י לֹ֤א נִנְחַל֙ אִתָּ֔ם מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן וָהָ֑לְאָה כִּ֣י בָ֤אָה נַחֲלָתֵ֙נוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ מֵעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃

VULC ²⁰ Quibus Moyses ait : Si facitis quod promittitis, expediti pergite coram Domino ad pugnam :

WLC ²⁰ וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־ תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־ תֵּחָֽלְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה׃

VULC ²¹ et omnis vir bellator armatus Jordanem transeat, donec subvertat Dominus inimicos suos,

WLC ²¹ וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כָּל־ חָל֛וּץ אֶת־ הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַ֧ד הוֹרִישׁ֛וֹ אֶת־ אֹיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו׃

VULC ²² et subjiciatur ei omnis terra : tunc eritis inculpabiles apud Dominum et apud Israël, et obtinebitis regiones, quas vultis, coram Domino.

WLC ²² וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ים מֵיְהוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָיְתָה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

VULC ²³ Sin autem quod dicitis, non feceritis, nulli dubium est quin peccetis in Deum : et scitote quoniam peccatum vestrum apprehendet vos.

WLC ²³ וְאִם־ לֹ֤א תַעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם׃

VULC ²⁴ Ædificate ergo urbes parvulis vestris, et caulas, et stabula ovibus ac jumentis : et quod polliciti estis, implete.

WLC ²⁴ בְּנֽוּ־ לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃

VULC ²⁵ Dixeruntque filii Gad et Ruben ad Moysen : Servi tui sumus : faciemus quod jubet dominus noster.

WLC ²⁵ וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־ גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־ מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃

VULC ²⁶ Parvulos nostros, et mulieres, et pecora, ac jumenta relinquemus in urbibus Galaad :

WLC ²⁶ טַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכָל־ בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־ שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד׃

VULC ²⁷ nos autem famuli tui omnes expediti pergemus ad bellum, sicut tu, domine, loqueris.

WLC ²⁷ וַעֲבָדֶ֨יךָ יַֽעַבְר֜וּ כָּל־ חֲל֥וּץ צָבָ֛א לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י דֹּבֵֽר׃

VULC ²⁸ Præcepit ergo Moyses Eleazaro sacerdoti, et Josue filio Nun, et principibus familiarum per tribus Israël, et dixit ad eos :

WLC ²⁸ וַיְצַ֤ו לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אֵ֚ת אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֵ֖ת יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֑וּן וְאֶת־ רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ²⁹ Si transierint filii Gad et filii Ruben vobiscum Jordanem omnes armati ad bellum coram Domino, et vobis fuerit terra subjecta, date eis Galaad in possessionem.

WLC ²⁹ וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־ יַעַבְר֣וּ בְנֵי־ גָ֣ד וּבְנֵי־ רְאוּבֵ֣ן ׀ אִ֠תְּכֶם אֶֽת־ הַיַּרְדֵּ֞ן כָּל־ חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־ אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַאֲחֻזָּֽה׃

VULC ³⁰ Sin autem noluerint transire armati vobiscum in terram Chanaan, inter vos habitandi accipiant loca.

WLC ³⁰ וְאִם־ לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃

VULC ³¹ Responderuntque filii Gad et filii Ruben : Sicut locutus est Dominus servis suis, ita faciemus :

WLC ³¹ וַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־ גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־ עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃

VULC ³² ipsi armati pergemus coram Domino in terram Chanaan, et possessionem jam suscepisse nos confitemur trans Jordanem.

WLC ³² נַ֣חְנוּ נַעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֙נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃

VULC ³³ Dedit itaque Moyses filiis Gad et Ruben, et dimidiæ tribui Manasse filii Joseph, regnum Sehon regis Amorrhæi, et regnum Og regis Basan, et terram eorum cum urbibus suis per circuitum.

WLC ³³ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם ׀ מֹשֶׁ֡ה לִבְנֵי־ גָד֩ וְלִבְנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן וְלַחֲצִ֣י ׀ שֵׁ֣בֶט ׀ מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־ יוֹסֵ֗ף אֶת־ מַמְלֶ֙כֶת֙ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י וְאֶת־ מַמְלֶ֔כֶת ע֖וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן הָאָ֗רֶץ לְעָרֶ֙יהָ֙ בִּגְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶץ סָבִֽיב׃

VULC ³⁴ Igitur exstruxerunt filii Gad, Dibon, et Ataroth, et Aroër,

WLC ³⁴ וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־ גָ֔ד אֶת־ דִּיבֹ֖ן וְאֶת־ עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר׃

VULC ³⁵ et Etroth, et Sophan, et Jazer, et Jegbaa,

WLC ³⁵ וְאֶת־ עַטְרֹ֥ת שׁוֹפָ֛ן וְאֶת־ יַעְזֵ֖ר וְיָגְבֳּהָֽה׃

VULC ³⁶ et Bethnemra, et Betharan, urbes munitas, et caulas pecoribus suis.

WLC ³⁶ וְאֶת־ בֵּ֥ית נִמְרָ֖ה וְאֶת־ בֵּ֣ית הָרָ֑ן עָרֵ֥י מִבְצָ֖ר וְגִדְרֹ֥ת צֹֽאן׃

VULC ³⁷ Filii vero Ruben ædificaverunt Hesebon, et Eleale, et Cariathaim,

WLC ³⁷ וּבְנֵ֤י רְאוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־ חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶת־ אֶלְעָלֵ֑א וְאֵ֖ת קִרְיָתָֽיִם׃

VULC ³⁸ et Nabo, et Baalmeon versis nominibus, Sabama quoque : imponentes vocabula urbibus, quas exstruxerunt.

WLC ³⁸ וְאֶת־ נְב֞וֹ וְאֶת־ בַּ֧עַל מְע֛וֹן מֽוּסַבֹּ֥ת שֵׁ֖ם וְאֶת־ שִׂבְמָ֑ה וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁמֹ֔ת אֶת־ שְׁמ֥וֹת הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּנֽוּ׃

VULC ³⁹ Porro filii Machir filii Manasse, perrexerunt in Galaad, et vastaverunt eam interfecto Amorrhæo habitatore ejus.

WLC ³⁹ וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־ מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־ הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־ בָּֽהּ׃

VULC ⁴⁰ Dedit ergo Moyses terram Galaad Machir filio Manasse, qui habitavit in ea.

WLC ⁴⁰ וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־ הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־ מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ׃

VULC ⁴¹ Jair autem filius Manasse abiit, et occupavit vicos ejus, quos appellavit Havoth Jair, id est, Villas Jair.

WLC ⁴¹ וְיָאִ֤יר בֶּן־ מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־ חַוֺּתֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֺּ֥ת יָאִֽיר׃

VULC ⁴² Nobe quoque perrexit, et apprehendit Chanath cum viculis suis : vocavitque eam ex nomine suo Nobe.

WLC ⁴² וְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֥ד אֶת־ קְנָ֖ת וְאֶת־ בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח בִּשְׁמֽוֹ׃