VULC ¹ [Pereat Samaria, quoniam ad amaritudinem concitavit Deum suum !
in gladio pereant,
parvuli eorum elidantur,
et fœtæ ejus discindantur !]

WLC ¹ תֶּאְשַׁם֙ שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י מָרְתָ֖ה בֵּֽאלֹהֶ֑יהָ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ עֹלְלֵיהֶ֣ם יְרֻטָּ֔שׁוּ וְהָרִיּוֹתָ֖יו יְבֻקָּֽעוּ׃

VULC ² [Convertere, Israël, ad Dominum Deum tuum,
quoniam corruisti in iniquitate tua.

WLC ² שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ׃

VULC ³ Tollite vobiscum verba,
et convertimini ad Dominum ; et dicite ei :
Omnem aufer iniquitatem, accipe bonum,
et reddemus vitulos labiorum nostrorum.

WLC ³ קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־ יְהוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־ תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃

VULC ⁴ Assur non salvabit nos :
super equum non ascendemus,
nec dicemus ultra, Dii nostri opera manuum nostrarum :
quia ejus, qui in te est, misereberis pupilli.

WLC ⁴ אַשּׁ֣וּר ׀ לֹ֣א יוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־ סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־ נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־ בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם׃

VULC ⁵ Sanabo contritiones eorum ;
diligam eos spontanee :
quia aversus est furor meus ab eis.

WLC ⁵ אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ⁶ Ero quasi ros ;
Israël germinabit sicut lilium,
et erumpet radix ejus ut Libani.

WLC ⁶ אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃

VULC ⁷ Ibunt rami ejus,
et erit quasi oliva gloria ejus,
et odor ejus ut Libani.

WLC ⁷ יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן׃

VULC ⁸ Convertentur sedentes in umbra ejus ;
vivent tritico, et germinabunt quasi vinea ;
memoriale ejus sicut vinum Libani.

WLC ⁸ יָשֻׁ֙בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן׃

VULC ⁹ Ephraim, quid mihi ultra idola ?
Ego exaudiam, et dirigam eum ego ut abietem virentem ;
ex me fructus tuus inventus est.

WLC ⁹ אֶפְרַ֕יִם מַה־ לִּ֥י ע֖וֹד לָֽעֲצַבִּ֑ים אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַֽעֲנָ֔ן מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא׃

VULC ¹⁰ Quis sapiens, et intelliget ista ? intelligens, et sciet hæc ?
quia rectæ viæ Domini,
et justi ambulabunt in eis ;
prævaricatores vero corruent in eis.]

WLC ¹⁰ מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵֽדָעֵ֑ם כִּֽי־ יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י יְהוָ֗ה וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם׃