VULC ⁶ Propter hoc ecce ego sepiam viam tuam spinis,
et sepiam eam maceria, et semitas suas non inveniet.

WLC ⁶ וְאֶת־ בָּנֶ֖יהָ לֹ֣א אֲרַחֵ֑ם כִּֽי־ בְנֵ֥י זְנוּנִ֖ים הֵֽמָּה׃

VULC ⁷ Et sequetur amatores suos, et non apprehendet eos ;
et quæret eos, et non inveniet :
et dicet : Vadam, et revertar ad virum meum priorem,
quia bene mihi erat tunc magis quam nunc.

WLC ⁷ כִּ֤י זָֽנְתָה֙ אִמָּ֔ם הֹבִ֖ישָׁה הֽוֹרָתָ֑ם כִּ֣י אָמְרָ֗ה אֵלְכָ֞ה אַחֲרֵ֤י מְאַהֲבַי֙ נֹתְנֵ֤י לַחְמִי֙ וּמֵימַ֔י צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י שַׁמְנִ֖י וְשִׁקּוּיָֽי׃

VULC ⁸ Et hæc nescivit, quia ego dedi ei frumentum, et vinum, et oleum,
et argentum multiplicavi ei, et aurum,
quæ fecerunt Baal.

WLC ⁸ לָכֵ֛ן הִנְנִי־ שָׂ֥ךְ אֶת־ דַּרְכֵּ֖ךְ בַּסִּירִ֑ים וְגָֽדַרְתִּי֙ אֶת־ גְּדֵרָ֔הּ וּנְתִיבוֹתֶ֖יהָ לֹ֥א תִמְצָֽא׃

VULC ⁹ Idcirco convertar, et sumam frumentum meum in tempore suo,
et vinum meum in tempore suo.
Et liberabo lanam meam et linum meum,
quæ operiebant ignominiam ejus.

WLC ⁹ וְרִדְּפָ֤ה אֶת־ מְאַהֲבֶ֙יהָ֙ וְלֹֽא־ תַשִּׂ֣יג אֹתָ֔ם וּבִקְשָׁ֖תַם וְלֹ֣א תִמְצָ֑א וְאָמְרָ֗ה אֵלְכָ֤ה וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־ אִישִׁ֣י הָֽרִאשׁ֔וֹן כִּ֣י ט֥וֹב לִ֛י אָ֖ז מֵעָֽתָּה׃

VULC ¹⁰ Et nunc revelabo stultitiam ejus in oculis amatorum ejus ;
et vir non eruet eam de manu mea ;

WLC ¹⁰ וְהִיא֙ לֹ֣א יָֽדְעָ֔ה כִּ֤י אָֽנֹכִי֙ נָתַ֣תִּי לָ֔הּ הַדָּגָ֖ן וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֑ר וְכֶ֨סֶף הִרְבֵּ֥יתִי לָ֛הּ וְזָהָ֖ב עָשׂ֥וּ לַבָּֽעַל׃

VULC ¹¹ et cessare faciam omne gaudium ejus,
solemnitatem ejus, neomeniam ejus, sabbatum ejus,
et omnia festa tempora ejus.

WLC ¹¹ לָכֵ֣ן אָשׁ֔וּב וְלָקַחְתִּ֤י דְגָנִי֙ בְּעִתּ֔וֹ וְתִירוֹשִׁ֖י בְּמֽוֹעֲד֑וֹ וְהִצַּלְתִּי֙ צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י לְכַסּ֖וֹת אֶת־ עֶרְוָתָֽהּ׃

VULC ¹² Et corrumpam vineam ejus, et ficum ejus,
de quibus dixit : Mercedes hæ meæ sunt,
quas dederunt mihi amatores mei ;
et ponam eam in saltum,
et comedet eam bestia agri.

WLC ¹² וְעַתָּ֛ה אֲגַלֶּ֥ה אֶת־ נַבְלֻתָ֖הּ לְעֵינֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאִ֖ישׁ לֹֽא־ יַצִּילֶ֥נָּה מִיָּדִֽי׃

VULC ¹³ Et visitabo super eam dies Baalim,
quibus accendebat incensum,
et ornabatur inaure sua, et monili suo.
Et ibat post amatores suos,
et mei obliviscebatur, dicit Dominus.

WLC ¹³ וְהִשְׁבַּתִּי֙ כָּל־ מְשׂוֹשָׂ֔הּ חַגָּ֖הּ חָדְשָׁ֣הּ וְשַׁבַּתָּ֑הּ וְכֹ֖ל מוֹעֲדָֽהּ׃