VULC ¹ [Audite hoc, sacerdotes,
et attendite, domus Israël,
et domus regis, auscultate :
quia vobis judicium est,
quoniam laqueus facti estis speculationi,
et rete expansum super Thabor.

WLC ¹ שִׁמְעוּ־ זֹ֨את הַכֹּהֲנִ֜ים וְהַקְשִׁ֣יבוּ ׀ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּבֵ֤ית הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַאֲזִ֔ינוּ כִּ֥י לָכֶ֖ם הַמִּשְׁפָּ֑ט כִּֽי־ פַח֙ הֱיִיתֶ֣ם לְמִצְפָּ֔ה וְרֶ֖שֶׁת פְּרוּשָׂ֥ה עַל־ תָּבֽוֹר׃

VULC ² Et victimas declinastis in profundum ;
et ego eruditor omnium eorum.

WLC ² וְשַׁחֲטָ֥ה שֵׂטִ֖ים הֶעְמִ֑יקוּ וַאֲנִ֖י מוּסָ֥ר לְכֻלָּֽם׃

VULC ³ Ego scio Ephraim,
et Israël non est absconditus a me :
quia nunc fornicatus est Ephraim ;
contaminatus est Israël.

WLC ³ אֲנִי֙ יָדַ֣עְתִּי אֶפְרַ֔יִם וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹֽא־ נִכְחַ֣ד מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י עַתָּה֙ הִזְנֵ֣יתָ אֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ⁴ Non dabunt cogitationes suas ut revertantur ad Deum suum,
quia spiritus fornicationum in medio eorum,
et Dominum non cognoverunt.

WLC ⁴ לֹ֤א יִתְּנוּ֙ מַ֣עַלְלֵיהֶ֔ם לָשׁ֖וּב אֶל־ אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְאֶת־ יְהוָ֖ה לֹ֥א יָדָֽעוּ׃

VULC ⁵ Et respondebit arrogantia Israël in facie ejus,
et Israël et Ephraim ruent in iniquitate sua :
ruet etiam Judas cum eis.

WLC ⁵ וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֣ל וְאֶפְרַ֗יִם יִכָּֽשְׁלוּ֙ בַּעֲוֺנָ֔ם כָּשַׁ֥ל גַּם־ יְהוּדָ֖ה עִמָּֽם׃

VULC ⁶ In gregibus suis et in armentis suis vadent ad quærendum Dominum,
et non invenient :
ablatus est ab eis.

WLC ⁶ בְּצֹאנָ֣ם וּבִבְקָרָ֗ם יֵֽלְכ֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־ יְהוָ֖ה וְלֹ֣א יִמְצָ֑אוּ חָלַ֖ץ מֵהֶֽם׃

VULC ⁷ In Dominum prævaricati sunt,
quia filios alienos genuerunt :
nunc devorabit eos mensis, cum partibus suis.

WLC ⁷ בַּיהוָ֣ה בָּגָ֔דוּ כִּֽי־ בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָ֑דוּ עַתָּ֛ה יֹאכְלֵ֥ם חֹ֖דֶשׁ אֶת־ חֶלְקֵיהֶֽם׃

VULC ⁸ Clangite buccina in Gabaa,
tuba in Rama ;
ululate in Bethaven,
post tergum tuum, Benjamin.

WLC ⁸ תִּקְע֤וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹצְרָ֖ה בָּרָמָ֑ה הָרִ֙יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין׃

VULC ⁹ Ephraim in desolatione erit in die correptionis ;
in tribubus Israël ostendi fidem.

WLC ⁹ אֶפְרַ֙יִם֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה בְּי֖וֹם תּֽוֹכֵחָ֑ה בְּשִׁבְטֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הוֹדַ֖עְתִּי נֶאֱמָנָֽה׃

VULC ¹⁰ Facti sunt principes Juda quasi assumentes terminum ;
super eos effundam quasi aquam iram meam.

WLC ¹⁰ הָיוּ֙ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה כְּמַסִּיגֵ֖י גְּב֑וּל עֲלֵיהֶ֕ם אֶשְׁפּ֥וֹךְ כַּמַּ֖יִם עֶבְרָתִֽי׃

VULC ¹¹ Calumniam patiens est Ephraim, fractus judicio,
quoniam cœpit abire post sordes.

WLC ¹¹ עָשׁ֥וּק אֶפְרַ֖יִם רְצ֣וּץ מִשְׁפָּ֑ט כִּ֣י הוֹאִ֔יל הָלַ֖ךְ אַחֲרֵי־ צָֽו׃

VULC ¹² Et ego quasi tinea Ephraim,
et quasi putredo domui Juda.

WLC ¹² וַאֲנִ֥י כָעָ֖שׁ לְאֶפְרָ֑יִם וְכָרָקָ֖ב לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃

VULC ¹³ Et vidit Ephraim languorem suum,
et Juda vinculum suum ;
et abiit Ephraim ad Assur,
et misit ad regem ultorem :
et ipse non poterit sanare vos,
nec solvere poterit a vobis vinculum.

WLC ¹³ וַיַּ֨רְא אֶפְרַ֜יִם אֶת־ חָלְי֗וֹ וִֽיהוּדָה֙ אֶת־ מְזֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ אֶפְרַ֙יִם֙ אֶל־ אַשּׁ֔וּר וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־ מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב וְה֗וּא לֹ֤א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א לָכֶ֔ם וְלֹֽא־ יִגְהֶ֥ה מִכֶּ֖ם מָזֽוֹר׃

VULC ¹⁴ Quoniam ego quasi leæna Ephraim,
et quasi catulus leonis domui Juda.
Ego, ego capiam, et vadam ;
tollam, et non est qui eruat.

WLC ¹⁴ כִּ֣י אָנֹכִ֤י כַשַּׁ֙חַל֙ לְאֶפְרַ֔יִם וְכַכְּפִ֖יר לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲנִ֨י אֲנִ֤י אֶטְרֹף֙ וְאֵלֵ֔ךְ אֶשָּׂ֖א וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃

VULC ¹⁵ Vadens revertar ad locum meum,
donec deficiatis, et quæratis faciem meam.]

WLC ¹⁵ אֵלֵ֤ךְ אָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־ מְקוֹמִ֔י עַ֥ד אֲשֶֽׁר־ יֶאְשְׁמ֖וּ וּבִקְשׁ֣וּ פָנָ֑י בַּצַּ֥ר לָהֶ֖ם יְשַׁחֲרֻֽנְנִי׃