VULC ¹ [In gutture tuo sit tuba
quasi aquila super domum Domini,
pro eo quod transgressi sunt fœdus meum,
et legem meam prævaricati sunt.

WLC ¹ אֶל־ חִכְּךָ֣ שֹׁפָ֔ר כַּנֶּ֖שֶׁר עַל־ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה יַ֚עַן עָבְר֣וּ בְרִיתִ֔י וְעַל־ תּוֹרָתִ֖י פָּשָֽׁעוּ׃

VULC ² Me invocabunt : Deus meus,
cognovimus te Israël.

WLC ² לִ֖י יִזְעָ֑קוּ אֱלֹהַ֥י יְֽדַעֲנ֖וּךָ יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ³ Projecit Israël bonum :
inimicus persequetur eum.

WLC ³ זָנַ֥ח יִשְׂרָאֵ֖ל ט֑וֹב אוֹיֵ֖ב יִרְדְּֽפוֹ׃

VULC ⁴ Ipsi regnaverunt, et non ex me ;
principes exstiterunt, et non cognovi :
argentum suum et aurum suum fecerunt sibi idola,
ut interirent.

WLC ⁴ הֵ֤ם הִמְלִיכוּ֙ וְלֹ֣א מִמֶּ֔נִּי הֵשִׂ֖ירוּ וְלֹ֣א יָדָ֑עְתִּי כַּסְפָּ֣ם וּזְהָבָ֗ם עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֲצַבִּ֔ים לְמַ֖עַן יִכָּרֵֽת׃

VULC ⁵ Projectus est vitulus tuus, Samaria ;
iratus est furor meus in eos.
Usquequo non poterunt emundari ?

WLC ⁵ זָנַח֙ עֶגְלֵ֣ךְ שֹֽׁמְר֔וֹן חָרָ֥ה אַפִּ֖י בָּ֑ם עַד־ מָתַ֕י לֹ֥א יוּכְל֖וּ נִקָּיֹֽן׃

VULC ⁶ Quia ex Israël et ipse est :
artifex fecit illum, et non est deus ;
quoniam in aranearum telas erit vitulus Samariæ.

WLC ⁶ כִּ֤י מִיִּשְׂרָאֵל֙ וְה֔וּא חָרָ֣שׁ עָשָׂ֔הוּ וְלֹ֥א אֱלֹהִ֖ים ה֑וּא כִּֽי־ שְׁבָבִ֣ים יִֽהְיֶ֔ה עֵ֖גֶל שֹׁמְרֽוֹן׃

VULC ⁷ Quia ventum seminabunt,
et turbinem metent :
culmus stans non est in eo ;
germen non faciet farinam :
quod etsi fecerit, alieni comedent eam.

WLC ⁷ כִּ֛י ר֥וּחַ יִזְרָ֖עוּ וְסוּפָ֣תָה יִקְצֹ֑רוּ קָמָ֣ה אֵֽין־ ל֗וֹ צֶ֚מַח בְּלִ֣י יַֽעֲשֶׂה־ קֶּ֔מַח אוּלַ֣י יַֽעֲשֶׂ֔ה זָרִ֖ים יִבְלָעֻֽהוּ׃

VULC ⁸ Devoratus est Israël ;
nunc factus est in nationibus quasi vas immundum.

WLC ⁸ נִבְלַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל עַתָּה֙ הָי֣וּ בַגּוֹיִ֔ם כִּכְלִ֖י אֵֽין־ חֵ֥פֶץ בּֽוֹ׃

VULC ⁹ Quia ipsi ascenderunt ad Assur,
onager solitarius sibi ;
Ephraim munera dederunt amatoribus.

WLC ⁹ כִּֽי־ הֵ֙מָּה֙ עָל֣וּ אַשּׁ֔וּר פֶּ֖רֶא בּוֹדֵ֣ד ל֑וֹ אֶפְרַ֖יִם הִתְנ֥וּ אֲהָבִֽים

VULC ¹⁰ Sed et cum mercede conduxerint nationes,
nunc congregabo eos,
et quiescent paulisper ab onere regis et principum.

WLC ¹⁰ גַּ֛ם כִּֽי־ יִתְנ֥וּ בַגּוֹיִ֖ם עַתָּ֣ה אֲקַבְּצֵ֑ם וַיָּחֵ֣לּוּ מְּעָ֔ט מִמַּשָּׂ֖א מֶ֥לֶךְ שָׂרִֽים׃

VULC ¹¹ Quia multiplicavit Ephraim altaria ad peccandum ;
factæ sunt ei aræ in delictum.

WLC ¹¹ כִּֽי־ הִרְבָּ֥ה אֶפְרַ֛יִם מִזְבְּחֹ֖ת לַחֲטֹ֑א הָיוּ־ ל֥וֹ מִזְבְּח֖וֹת לַחֲטֹֽא׃

VULC ¹² Scribam ei multiplices leges meas,
quæ velut alienæ computatæ sunt.

WLC ¹² ל֔וֹ תּֽוֹרָתִ֑י כְּמוֹ־ זָ֖ר נֶחְשָֽׁבוּ׃

VULC ¹³ Hostias offerent,
immolabunt carnes et comedent,
et Dominus non suscipiet eas :
nunc recordabitur iniquitatis eorum,
et visitabit peccata eorum :
ipsi in Ægyptum convertentur.

WLC ¹³ זִבְחֵ֣י הַבְהָבַ֗י יִזְבְּח֤וּ בָשָׂר֙ וַיֹּאכֵ֔לוּ יְהוָ֖ה לֹ֣א רָצָ֑ם עַתָּ֞ה יִזְכֹּ֤ר עֲוֺנָם֙ וְיִפְקֹ֣ד חַטֹּאותָ֔ם הֵ֖מָּה מִצְרַ֥יִם יָשֽׁוּבוּ׃

VULC ¹⁴ Et oblitus est Israël factoris sui,
et ædificavit delubra ;
et Judas multiplicavit urbes munitas ;
et mittam ignem in civitates ejus,
et devorabit ædes illius.]

WLC ¹⁴ וַיִּשְׁכַּ֨ח יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ עֹשֵׂ֗הוּ וַיִּ֙בֶן֙ הֵֽיכָל֔וֹת וִֽיהוּדָ֕ה הִרְבָּ֖ה עָרִ֣ים בְּצֻר֑וֹת וְשִׁלַּחְתִּי־ אֵ֣שׁ בְּעָרָ֔יו וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ׃