VULC ¹ [Filius sapiens lætificat patrem,
filius vero stultus mœstitia est matris suæ.

WLC ¹ מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־ אָ֑ב וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ׃

VULC ² Nil proderunt thesauri impietatis,
justitia vero liberabit a morte.

WLC ² לֹא־ י֭וֹעִילוּ אוֹצְר֣וֹת רֶ֑שַׁע וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃

VULC ³ Non affliget Dominus fame animam justi,
et insidias impiorum subvertet.

WLC ³ לֹֽא־ יַרְעִ֣יב יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ צַדִּ֑יק וְהַוַּ֖ת רְשָׁעִ֣ים יֶהְדֹּֽף׃

VULC ⁴ Egestatem operata est manus remissa ;
manus autem fortium divitias parat.
Qui nititur mendaciis, hic pascit ventos ;
idem autem ipse sequitur aves volantes.

WLC ⁴ רָ֗אשׁ עֹשֶׂ֥ה כַף־ רְמִיָּ֑ה וְיַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר׃

VULC ⁵ Qui congregat in messe, filius sapiens est ;
qui autem stertit æstate, filius confusionis.

WLC ⁵ אֹגֵ֣ר בַּ֭קַּיִץ בֵּ֣ן מַשְׂכִּ֑יל נִרְדָּ֥ם בַּ֝קָּצִ֗יר בֵּ֣ן מֵבִֽישׁ׃

VULC ⁶ Benedictio Domini super caput justi ;
os autem impiorum operit iniquitas.

WLC ⁶ בְּ֭רָכוֹת לְרֹ֣אשׁ צַדִּ֑יק וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְכַסֶּ֥ה חָמָֽס׃

VULC ⁷ Memoria justi cum laudibus,
et nomen impiorum putrescet.

WLC ⁷ זֵ֣כֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה וְשֵׁ֖ם רְשָׁעִ֣ים יִרְקָֽב׃

VULC ⁸ Sapiens corde præcepta suscipit ;
stultus cæditur labiis.

WLC ⁸ חֲכַם־ לֵ֭ב יִקַּ֣ח מִצְוֺ֑ת וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט׃

VULC ⁹ Qui ambulat simpliciter ambulat confidenter ;
qui autem depravat vias suas manifestus erit.

WLC ⁹ הוֹלֵ֣ךְ בַּ֭תֹּם יֵ֣לֶךְ בֶּ֑טַח וּמְעַקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכָ֗יו יִוָּדֵֽעַ׃

VULC ¹⁰ Qui annuit oculo dabit dolorem ;
et stultus labiis verberabitur.]

WLC ¹⁰ קֹ֣רֵֽץ עַ֭יִן יִתֵּ֣ן עַצָּ֑בֶת וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט׃

VULC ¹¹ [Vena vitæ os justi,
et os impiorum operit iniquitatem.

WLC ¹¹ מְק֣וֹר חַ֭יִּים פִּ֣י צַדִּ֑יק וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְכַסֶּ֥ה חָמָֽס׃

VULC ¹² Odium suscitat rixas,
et universa delicta operit caritas.

WLC ¹² שִׂ֭נְאָה תְּעוֹרֵ֣ר מְדָנִ֑ים וְעַ֥ל כָּל־ פְּ֝שָׁעִ֗ים תְּכַסֶּ֥ה אַהֲבָֽה׃

VULC ¹³ In labiis sapientis invenitur sapientia,
et virga in dorso ejus qui indiget corde.

WLC ¹³ בְּשִׂפְתֵ֣י נָ֭בוֹן תִּמָּצֵ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו חֲסַר־ לֵֽב׃

VULC ¹⁴ Sapientes abscondunt scientiam ;
os autem stulti confusioni proximum est.

WLC ¹⁴ חֲכָמִ֥ים יִצְפְּנוּ־ דָ֑עַת וּפִֽי־ אֱ֝וִיל מְחִתָּ֥ה קְרֹבָֽה׃

VULC ¹⁵ Substantia divitis, urbs fortitudinis ejus ;
pavor pauperum egestas eorum.

WLC ¹⁵ ה֣וֹן עָ֭שִׁיר קִרְיַ֣ת עֻזּ֑וֹ מְחִתַּ֖ת דַּלִּ֣ים רֵישָֽׁם׃

VULC ¹⁶ Opus justi ad vitam,
fructus autem impii ad peccatum.

WLC ¹⁶ פְּעֻלַּ֣ת צַדִּ֣יק לְחַיִּ֑ים תְּבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע לְחַטָּֽאת׃

VULC ¹⁷ Via vitæ custodienti disciplinam ;
qui autem increpationes relinquit, errat.

WLC ¹⁷ אֹ֣רַח לְ֭חַיִּים שׁוֹמֵ֣ר מוּסָ֑ר וְעוֹזֵ֖ב תּוֹכַ֣חַת מַתְעֶֽה׃

VULC ¹⁸ Abscondunt odium labia mendacia ;
qui profert contumeliam, insipiens est.

WLC ¹⁸ מְכַסֶּ֣ה שִׂ֭נְאָה שִׂפְתֵי־ שָׁ֑קֶר וּמוֹצִ֥א דִ֝בָּ֗ה ה֣וּא כְסִֽיל׃

VULC ¹⁹ In multiloquio non deerit peccatum,
qui autem moderatur labia sua prudentissimus est.

WLC ¹⁹ בְּרֹ֣ב דְּ֭בָרִים לֹ֣א יֶחְדַּל־ פָּ֑שַׁע וְחֹשֵׂ֖ךְ שְׂפָתָ֣יו מַשְׂכִּֽיל׃

VULC ²⁰ Argentum electum lingua justi ;
cor autem impiorum pro nihilo.

WLC ²⁰ כֶּ֣סֶף נִ֭בְחָר לְשׁ֣וֹן צַדִּ֑יק לֵ֖ב רְשָׁעִ֣ים כִּמְעָֽט׃

VULC ²¹ Labia justi erudiunt plurimos ;
qui autem indocti sunt in cordis egestate morientur.]

WLC ²¹ שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יִרְע֣וּ רַבִּ֑ים וֶֽ֝אֱוִילִ֗ים בַּחֲסַר־ לֵ֥ב יָמֽוּתוּ׃

VULC ²² [Benedictio Domini divites facit,
nec sociabitur eis afflictio.

WLC ²² בִּרְכַּ֣ת יְ֭הוָה הִ֣יא תַעֲשִׁ֑יר וְלֹֽא־ יוֹסִ֖ף עֶ֣צֶב עִמָּֽהּ׃

VULC ²³ Quasi per risum stultus operatur scelus,
sapientia autem est viro prudentia.

WLC ²³ כִּשְׂח֣וֹק לִ֭כְסִיל עֲשׂ֣וֹת זִמָּ֑ה וְ֝חָכְמָ֗ה לְאִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃

VULC ²⁴ Quod timet impius veniet super eum ;
desiderium suum justis dabitur.

WLC ²⁴ מְגוֹרַ֣ת רָ֭שָׁע הִ֣יא תְבוֹאֶ֑נּוּ וְתַאֲוַ֖ת צַדִּיקִ֣ים יִתֵּֽן׃

VULC ²⁵ Quasi tempestas transiens non erit impius ;
justus autem quasi fundamentum sempiternum.

WLC ²⁵ כַּעֲב֣וֹר ס֭וּפָה וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּ֗יק יְס֣וֹד עוֹלָֽם׃

VULC ²⁶ Sicut acetum dentibus, et fumus oculis,
sic piger his qui miserunt eum.

WLC ²⁶ כַּחֹ֤מֶץ ׀ לַשִּׁנַּ֗יִם וְכֶעָשָׁ֥ן לָעֵינָ֑יִם כֵּ֥ן הֶ֝עָצֵ֗ל לְשֹׁלְחָֽיו׃

VULC ²⁷ Timor Domini apponet dies,
et anni impiorum breviabuntur.

WLC ²⁷ יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה תּוֹסִ֣יף יָמִ֑ים וּשְׁנ֖וֹת רְשָׁעִ֣ים תִּקְצֹֽרְנָה׃

VULC ²⁸ Exspectatio justorum lætitia,
spes autem impiorum peribit.

WLC ²⁸ תּוֹחֶ֣לֶת צַדִּיקִ֣ים שִׂמְחָ֑ה וְתִקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃

VULC ²⁹ Fortitudo simplicis via Domini,
et pavor his qui operantur malum.

WLC ²⁹ מָע֣וֹז לַ֭תֹּם דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֑ה וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃

VULC ³⁰ Justus in æternum non commovebitur,
impii autem non habitabunt super terram.

WLC ³⁰ צַדִּ֣יק לְעוֹלָ֣ם בַּל־ יִמּ֑וֹט וּ֝רְשָׁעִ֗ים לֹ֣א יִשְׁכְּנוּ־ אָֽרֶץ׃

VULC ³¹ Os justi parturiet sapientiam ;
lingua pravorum peribit.

WLC ³¹ פִּֽי־ צַ֭דִּיק יָנ֣וּב חָכְמָ֑ה וּלְשׁ֥וֹן תַּ֝הְפֻּכ֗וֹת תִּכָּרֵֽת׃

VULC ³² Labia justi considerant placita,
et os impiorum perversa.]

WLC ³² שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יֵדְע֣וּן רָצ֑וֹן וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תַּהְפֻּכֽוֹת׃