VULC ¹ [Statera dolosa abominatio est apud Dominum,
et pondus æquum voluntas ejus.

WLC ¹ מֹאזְנֵ֣י מִ֭רְמָה תּוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֑ה וְאֶ֖בֶן שְׁלֵמָ֣ה רְצוֹנֽוֹ׃

VULC ² Ubi fuerit superbia, ibi erit et contumelia ;
ubi autem est humilitas, ibi et sapientia.

WLC ² בָּֽא־ זָ֭דוֹן וַיָּבֹ֣א קָל֑וֹן וְֽאֶת־ צְנוּעִ֥ים חָכְמָֽה׃

VULC ³ Simplicitas justorum diriget eos,
et supplantatio perversorum vastabit illos.

WLC ³ תֻּמַּ֣ת יְשָׁרִ֣ים תַּנְחֵ֑ם וְסֶ֖לֶף בּוֹגְדִ֣ים

VULC ⁴ Non proderunt divitiæ in die ultionis ;
justitia autem liberabit a morte.

WLC ⁴ לֹא־ יוֹעִ֣יל ה֭וֹן בְּי֣וֹם עֶבְרָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃

VULC ⁵ Justitia simplicis diriget viam ejus,
et in impietate sua corruet impius.

WLC ⁵ צִדְקַ֣ת תָּ֭מִים תְּיַשֵּׁ֣ר דַּרְכּ֑וֹ וּ֝בְרִשְׁעָת֗וֹ יִפֹּ֥ל רָשָֽׁע׃

VULC ⁶ Justitia rectorum liberabit eos,
et in insidiis suis capientur iniqui.

WLC ⁶ צִדְקַ֣ת יְ֭שָׁרִים תַּצִּילֵ֑ם וּ֝בְהַוַּ֗ת בֹּגְדִ֥ים יִלָּכֵֽדוּ׃

VULC ⁷ Mortuo homine impio, nulla erit ultra spes,
et exspectatio sollicitorum peribit.

WLC ⁷ בְּמ֤וֹת אָדָ֣ם רָ֭שָׁע תֹּאבַ֣ד תִּקְוָ֑ה וְתוֹחֶ֖לֶת אוֹנִ֣ים אָבָֽדָה׃

VULC ⁸ Justus de angustia liberatus est,
et tradetur impius pro eo.]

WLC ⁸ צַ֭דִּיק מִצָּרָ֣ה נֶחֱלָ֑ץ וַיָּבֹ֖א רָשָׁ֣ע תַּחְתָּֽיו׃

VULC ⁹ [Simulator ore decipit amicum suum ;
justi autem liberabuntur scientia.

WLC ⁹ בְּפֶ֗ה חָ֭נֵף יַשְׁחִ֣ת רֵעֵ֑הוּ וּ֝בְדַ֗עַת צַדִּיקִ֥ים יֵחָלֵֽצוּ׃

VULC ¹⁰ In bonis justorum exsultabit civitas,
et in perditione impiorum erit laudatio.

WLC ¹⁰ בְּט֣וּב צַ֭דִּיקִים תַּעֲלֹ֣ץ קִרְיָ֑ה וּבַאֲבֹ֖ד רְשָׁעִ֣ים רִנָּֽה׃

VULC ¹¹ Benedictione justorum exaltabitur civitas,
et ore impiorum subvertetur.

WLC ¹¹ בְּבִרְכַּ֣ת יְ֭שָׁרִים תָּר֣וּם קָ֑רֶת וּבְפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים תֵּהָרֵֽס׃

VULC ¹² Qui despicit amicum suum indigens corde est ;
vir autem prudens tacebit.

WLC ¹² בָּז־ לְרֵעֵ֥הוּ חֲסַר־ לֵ֑ב וְאִ֖ישׁ תְּבוּנ֣וֹת יַחֲרִֽישׁ׃

VULC ¹³ Qui ambulat fraudulenter, revelat arcana ;
qui autem fidelis est animi, celat amici commissum.

WLC ¹³ הוֹלֵ֣ךְ רָ֭כִיל מְגַלֶּה־ סּ֑וֹד וְנֶאֱמַן־ ר֝֗וּחַ מְכַסֶּ֥ה דָבָֽר׃

VULC ¹⁴ Ubi non est gubernator, populus corruet ;
salus autem, ubi multa consilia.

WLC ¹⁴ בְּאֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלוֹת יִפָּל־ עָ֑ם וּ֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ׃

VULC ¹⁵ Affligetur malo qui fidem facit pro extraneo ;
qui autem cavet laqueos securus erit.

WLC ¹⁵ רַע־ יֵ֭רוֹעַ כִּי־ עָ֣רַב זָ֑ר וְשֹׂנֵ֖א תֹקְעִ֣ים בּוֹטֵֽחַ׃

VULC ¹⁶ Mulier gratiosa inveniet gloriam,
et robusti habebunt divitias.]

WLC ¹⁶ אֵֽשֶׁת־ חֵ֭ן תִּתְמֹ֣ךְ כָּב֑וֹד וְ֝עָרִיצִ֗ים יִתְמְכוּ־ עֹֽשֶׁר׃

VULC ¹⁷ [Benefacit animæ suæ vir misericors ;
qui autem crudelis est, etiam propinquos abjicit.

WLC ¹⁷ גֹּמֵ֣ל נַ֭פְשׁוֹ אִ֣ישׁ חָ֑סֶד וְעֹכֵ֥ר שְׁ֝אֵר֗וֹ אַכְזָרִֽי׃

VULC ¹⁸ Impius facit opus instabile,
seminanti autem justitiam merces fidelis.

WLC ¹⁸ רָשָׁ֗ע עֹשֶׂ֥ה פְעֻלַּת־ שָׁ֑קֶר וְזֹרֵ֥עַ צְ֝דָקָ֗ה שֶׂ֣כֶר אֱמֶֽת׃

VULC ¹⁹ Clementia præparat vitam,
et sectatio malorum mortem.

WLC ¹⁹ כֵּן־ צְדָקָ֥ה לְחַיִּ֑ים וּמְרַדֵּ֖ף רָעָ֣ה לְמוֹתֽוֹ׃

VULC ²⁰ Abominabile Domino cor pravum,
et voluntas ejus in iis qui simpliciter ambulant.

WLC ²⁰ תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה עִקְּשֵׁי־ לֵ֑ב וּ֝רְצוֹנ֗וֹ תְּמִ֣ימֵי דָֽרֶךְ׃

VULC ²¹ Manus in manu non erit innocens malus ;
semen autem justorum salvabitur.

WLC ²¹ יָ֣ד לְ֭יָד לֹא־ יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע וְזֶ֖רַע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט׃

VULC ²² Circulus aureus in naribus suis,
mulier pulchra et fatua.

WLC ²² נֶ֣זֶם זָ֭הָב בְּאַ֣ף חֲזִ֑יר אִשָּׁ֥ה יָ֝פָ֗ה וְסָ֣רַת טָֽעַם׃

VULC ²³ Desiderium justorum omne bonum est ;
præstolatio impiorum furor.

WLC ²³ תַּאֲוַ֣ת צַדִּיקִ֣ים אַךְ־ ט֑וֹב תִּקְוַ֖ת רְשָׁעִ֣ים עֶבְרָֽה׃

VULC ²⁴ Alii dividunt propria, et ditiores fiunt ;
alii rapiunt non sua, et semper in egestate sunt.

WLC ²⁴ יֵ֣שׁ מְ֭פַזֵּר וְנוֹסָ֥ף ע֑וֹד וְחוֹשֵׂ֥ךְ מִ֝יֹּ֗שֶׁר אַךְ־ לְמַחְסֽוֹר׃

VULC ²⁵ Anima quæ benedicit impinguabitur,
et qui inebriat, ipse quoque inebriabitur.

WLC ²⁵ נֶֽפֶשׁ־ בְּרָכָ֥ה תְדֻשָּׁ֑ן וּ֝מַרְוֶ֗ה גַּם־ ה֥וּא יוֹרֶֽא׃

VULC ²⁶ Qui abscondit frumenta maledicetur in populis ;
benedictio autem super caput vendentium.

WLC ²⁶ מֹ֣נֵֽעַ בָּ֭ר יִקְּבֻ֣הוּ לְא֑וֹם וּ֝בְרָכָ֗ה לְרֹ֣אשׁ מַשְׁבִּֽיר׃

VULC ²⁷ Bene consurgit diluculo qui quærit bona ;
qui autem investigator malorum est, opprimetur ab eis.

WLC ²⁷ שֹׁ֣חֵֽר ט֭וֹב יְבַקֵּ֣שׁ רָצ֑וֹן וְדֹרֵ֖שׁ רָעָ֣ה תְבוֹאֶֽנּוּ׃

VULC ²⁸ Qui confidit in divitiis suis corruet :
justi autem quasi virens folium germinabunt.

WLC ²⁸ בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭עָשְׁרוֹ ה֣וּא יִפֹּ֑ל וְ֝כֶעָלֶ֗ה צַדִּיקִ֥ים יִפְרָֽחוּ׃

VULC ²⁹ Qui conturbat domum suam possidebit ventos,
et qui stultus est serviet sapienti.

WLC ²⁹ עוֹכֵ֣ר בֵּ֭יתוֹ יִנְחַל־ ר֑וּחַ וְעֶ֥בֶד אֱ֝וִ֗יל לַחֲכַם־ לֵֽב׃

VULC ³⁰ Fructus justi lignum vitæ,
et qui suscipit animas sapiens est.

WLC ³⁰ פְּֽרִי־ צַ֭דִּיק עֵ֣ץ חַיִּ֑ים וְלֹקֵ֖חַ נְפָשׂ֣וֹת חָכָֽם׃

VULC ³¹ Si justus in terra recipit,
quanto magis impius et peccator !]

WLC ³¹ הֵ֣ן צַ֭דִּיק בָּאָ֣רֶץ יְשֻׁלָּ֑ם אַ֝֗ף כִּֽי־ רָשָׁ֥ע וְחוֹטֵֽא׃