VULC ¹ [Responsio mollis frangit iram ;
sermo durus suscitat furorem.

WLC ¹ מַֽעֲנֶה־ רַּ֭ךְ יָשִׁ֣יב חֵמָ֑ה וּדְבַר־ עֶ֝֗צֶב יַעֲלֶה־ אָֽף׃

VULC ² Lingua sapientium ornat scientiam ;
os fatuorum ebullit stultitiam.

WLC ² לְשׁ֣וֹן חֲ֭כָמִים תֵּיטִ֣יב דָּ֑עַת וּפִ֥י כְ֝סִילִ֗ים יַבִּ֥יעַ אִוֶּֽלֶת׃

VULC ³ In omni loco, oculi Domini
contemplantur bonos et malos.

WLC ³ בְּֽכָל־ מָ֭קוֹם עֵינֵ֣י יְהוָ֑ה צֹ֝פ֗וֹת רָעִ֥ים וטוֹבִֽים׃

VULC ⁴ Lingua placabilis lignum vitæ ;
quæ autem immoderata est conteret spiritum.

WLC ⁴ מַרְפֵּ֣א לָ֭שׁוֹן עֵ֣ץ חַיִּ֑ים וְסֶ֥לֶף בָּ֝֗הּ שֶׁ֣בֶר בְּרֽוּחַ׃

VULC ⁵ Stultus irridet disciplinam patris sui ;
qui autem custodit increpationes astutior fiet.
In abundanti justitia virtus maxima est :
cogitationes autem impiorum eradicabuntur.

WLC ⁵ אֱוִ֗יל יִ֭נְאַץ מוּסַ֣ר אָבִ֑יו וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יַעְרִֽם׃

VULC ⁶ Domus justi plurima fortitudo,
et in fructibus impii conturbatio.

WLC ⁶ בֵּ֣ית צַ֭דִּיק חֹ֣סֶן רָ֑ב וּבִתְבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע נֶעְכָּֽרֶת׃

VULC ⁷ Labia sapientium disseminabunt scientiam ;
cor stultorum dissimile erit.

WLC ⁷ שִׂפְתֵ֣י חֲ֭כָמִים יְזָ֣רוּ דָ֑עַת וְלֵ֖ב כְּסִילִ֣ים לֹא־ כֵֽן׃

VULC ⁸ Victimæ impiorum abominabiles Domino ;
vota justorum placabilia.

WLC ⁸ זֶ֣בַח רְ֭שָׁעִים תּוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֑ה וּתְפִלַּ֖ת יְשָׁרִ֣ים רְצוֹנֽוֹ׃

VULC ⁹ Abominatio est Domino via impii ;
qui sequitur justitiam diligitur ab eo.

WLC ⁹ תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה דֶּ֣רֶךְ רָשָׁ֑ע וּמְרַדֵּ֖ף צְדָקָ֣ה יֶאֱהָֽב׃

VULC ¹⁰ Doctrina mala deserenti viam vitæ ;
qui increpationes odit, morietur.

WLC ¹⁰ מוּסָ֣ר רָ֭ע לְעֹזֵ֣ב אֹ֑רַח שׂוֹנֵ֖א תוֹכַ֣חַת יָמֽוּת׃

VULC ¹¹ Infernus et perditio coram Domino ;
quanto magis corda filiorum hominum !

WLC ¹¹ שְׁא֣וֹל וַ֭אֲבַדּוֹן נֶ֣גֶד יְהוָ֑ה אַ֝֗ף כִּֽי־ לִבּ֥וֹת בְּֽנֵי־ אָדָֽם׃

VULC ¹² Non amat pestilens eum qui se corripit,
nec ad sapientes graditur.]

WLC ¹² לֹ֣א יֶאֱהַב־ לֵ֭ץ הוֹכֵ֣חַֽ ל֑וֹ אֶל־ חֲ֝כָמִ֗ים לֹ֣א יֵלֵֽךְ׃

VULC ¹³ [Cor gaudens exhilarat faciem ;
in mœrore animi dejicitur spiritus.

WLC ¹³ לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב פָּנִ֑ים וּבְעַצְּבַת־ לֵ֝ב ר֣וּחַ נְכֵאָֽה׃

VULC ¹⁴ Cor sapientis quærit doctrinam,
et os stultorum pascitur imperitia.

WLC ¹⁴ לֵ֣ב נָ֭בוֹן יְבַקֶּשׁ־ דָּ֑עַת כְ֝סִילִ֗ים יִרְעֶ֥ה אִוֶּֽלֶת׃

VULC ¹⁵ Omnes dies pauperis, mali ;
secura mens quasi juge convivium.

WLC ¹⁵ כָּל־ יְמֵ֣י עָנִ֣י רָעִ֑ים וְטֽוֹב־ לֵ֝֗ב מִשְׁתֶּ֥ה תָמִֽיד׃

VULC ¹⁶ Melius est parum cum timore Domini,
quam thesauri magni et insatiabiles.

WLC ¹⁶ טוֹב־ מְ֭עַט בְּיִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה מֵאוֹצָ֥ר רָ֝֗ב וּמְה֥וּמָה בֽוֹ׃

VULC ¹⁷ Melius est vocari ad olera cum caritate,
quam ad vitulum saginatum cum odio.

WLC ¹⁷ ט֤וֹב אֲרֻחַ֣ת יָ֭רָק וְאַהֲבָה־ שָׁ֑ם מִשּׁ֥וֹר אָ֝ב֗וּס וְשִׂנְאָה־ בֽוֹ׃

VULC ¹⁸ Vir iracundus provocat rixas ;
qui patiens est mitigat suscitatas.

WLC ¹⁸ אִ֣ישׁ חֵ֭מָה יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וְאֶ֥רֶך אַ֝פַּ֗יִם יַשְׁקִ֥יט רִֽיב׃

VULC ¹⁹ Iter pigrorum quasi sepes spinarum ;
via justorum absque offendiculo.

WLC ¹⁹ דֶּ֣רֶךְ עָ֭צֵל כִּמְשֻׂ֣כַת חָ֑דֶק וְאֹ֖רַח יְשָׁרִ֣ים סְלֻלָֽה׃

VULC ²⁰ Filius sapiens lætificat patrem,
et stultus homo despicit matrem suam.

WLC ²⁰ בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־ אָ֑ב וּכְסִ֥יל אָ֝דָ֗ם בּוֹזֶ֥ה אִמּֽוֹ׃

VULC ²¹ Stultitia gaudium stulto,
et vir prudens dirigit gressus suos.

WLC ²¹ אִ֭וֶּלֶת שִׂמְחָ֣ה לַחֲסַר־ לֵ֑ב וְאִ֥ישׁ תְּ֝בוּנָ֗ה יְיַשֶׁר־ לָֽכֶת׃

VULC ²² Dissipantur cogitationes ubi non est consilium ;
ubi vero sunt plures consiliarii, confirmantur.

WLC ²² הָפֵ֣ר מַ֭חֲשָׁבוֹת בְּאֵ֣ין ס֑וֹד וּבְרֹ֖ב יוֹעֲצִ֣ים תָּקֽוּם׃

VULC ²³ Lætatur homo in sententia oris sui,
et sermo opportunus est optimus.

WLC ²³ שִׂמְחָ֣ה לָ֭אִישׁ בְּמַעֲנֵה־ פִ֑יו וְדָבָ֖ר בְּעִתּ֣וֹ מַה־ טּֽוֹב׃

VULC ²⁴ Semita vitæ super eruditum,
ut declinet de inferno novissimo.]

WLC ²⁴ אֹ֣רַח חַ֭יִּים לְמַ֣עְלָה לְמַשְׂכִּ֑יל לְמַ֥עַן ס֝֗וּר מִשְּׁא֥וֹל מָֽטָּה׃

VULC ²⁵ [Domum superborum demolietur Dominus,
et firmos faciet terminos viduæ.

WLC ²⁵ בֵּ֣ית גֵּ֭אִים יִסַּ֥ח ׀ יְהוָ֑ה וְ֝יַצֵּ֗ב גְּב֣וּל אַלְמָנָֽה׃

VULC ²⁶ Abominatio Domini cogitationes malæ,
et purus sermo pulcherrimus firmabitur ab eo.

WLC ²⁶ תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה מַחְשְׁב֣וֹת רָ֑ע וּ֝טְהֹרִ֗ים אִמְרֵי־ נֹֽעַם׃

VULC ²⁷ Conturbat domum suam qui sectatur avaritiam ;
qui autem odit munera, vivet.
Per misericordiam et fidem purgantur peccata :
per timorem autem Domini declinat omnis a malo.

WLC ²⁷ עֹכֵ֣ר בֵּ֭יתוֹ בּוֹצֵ֣עַ בָּ֑צַע וְשׂוֹנֵ֖א מַתָּנֹ֣ת יִחְיֶֽה׃

VULC ²⁸ Mens justi meditatur obedientiam ;
os impiorum redundat malis.

WLC ²⁸ לֵ֣ב צַ֭דִּיק יֶהְגֶּ֣ה לַעֲנ֑וֹת וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יַבִּ֥יעַ רָעֽוֹת׃

VULC ²⁹ Longe est Dominus ab impiis,
et orationes justorum exaudiet.

WLC ²⁹ רָח֣וֹק יְ֭הוָה מֵרְשָׁעִ֑ים וּתְפִלַּ֖ת צַדִּיקִ֣ים יִשְׁמָֽע׃

VULC ³⁰ Lux oculorum lætificat animam ;
fama bona impinguat ossa.

WLC ³⁰ מְֽאוֹר־ עֵ֭ינַיִם יְשַׂמַּֽח־ לֵ֑ב שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־ עָֽצֶם׃

VULC ³¹ Auris quæ audit increpationes vitæ
in medio sapientium commorabitur.

WLC ³¹ אֹ֗זֶן שֹׁ֭מַעַת תּוֹכַ֣חַת חַיִּ֑ים בְּקֶ֖רֶב חֲכָמִ֣ים תָּלִֽין׃

VULC ³² Qui abjicit disciplinam despicit animam suam ;
qui autem acquiescit increpationibus possessor est cordis.

WLC ³² פּוֹרֵ֣עַ מ֭וּסָר מוֹאֵ֣ס נַפְשׁ֑וֹ וְשׁוֹמֵ֥עַ תּ֝וֹכַ֗חַת ק֣וֹנֶה לֵּֽב׃

VULC ³³ Timor Domini disciplina sapientiæ,
et gloriam præcedit humilitas.]

WLC ³³ יִרְאַ֣ת יְ֭הוָה מוּסַ֣ר חָכְמָ֑ה וְלִפְנֵ֖י כָב֣וֹד עֲנָוָֽה׃