VULC ¹⁶ [Posside sapientiam, quia auro melior est,
et acquire prudentiam, quia pretiosior est argento.

WLC ¹⁶ קְֽנֹה־ חָכְמָ֗ה מַה־ טּ֥וֹב מֵחָר֑וּץ וּקְנ֥וֹת בִּ֝ינָ֗ה נִבְחָ֥ר מִכָּֽסֶף׃

VULC ¹⁷ Semita justorum declinat mala ;
custos animæ suæ servat viam suam.

WLC ¹⁷ מְסִלַּ֣ת יְ֭שָׁרִים ס֣וּר מֵרָ֑ע שֹׁמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ נֹצֵ֥ר דַּרְכּֽוֹ׃

VULC ¹⁸ Contritionem præcedit superbia,
et ante ruinam exaltatur spiritus.

WLC ¹⁸ לִפְנֵי־ שֶׁ֥בֶר גָּא֑וֹן וְלִפְנֵ֥י כִ֝שָּׁל֗וֹן גֹּ֣בַהּ רֽוּחַ׃

VULC ¹⁹ Melius est humiliari cum mitibus
quam dividere spolia cum superbis.

WLC ¹⁹ ט֣וֹב שְׁפַל־ ר֭וּחַ אֶת־ מֵֽחַלֵּ֥ק שָׁ֝לָ֗ל אֶת־ גֵּאִֽים׃

VULC ²⁰ Eruditus in verbo reperiet bona,
et qui sperat in Domino beatus est.

WLC ²⁰ מַשְׂכִּ֣יל עַל־ דָּ֭בָר יִמְצָא־ ט֑וֹב וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהוָ֣ה אַשְׁרָֽיו׃

VULC ²¹ Qui sapiens est corde appellabitur prudens,
et qui dulcis eloquio majora percipiet.

WLC ²¹ לַחֲכַם־ לֵ֭ב יִקָּרֵ֣א נָב֑וֹן וּמֶ֥תֶק שְׂ֝פָתַ֗יִם יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃

VULC ²² Fons vitæ eruditio possidentis ;
doctrina stultorum fatuitas.]

WLC ²² מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃