VULC ¹ [Melior est pauper qui ambulat in simplicitate sua
quam dives torquens labia sua, et insipiens.

WLC ¹ טֽוֹב־ רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ שְׂ֝פָתָ֗יו וְה֣וּא כְסִֽיל׃

VULC ² Ubi non est scientia animæ, non est bonum,
et qui festinus est pedibus offendet.

WLC ² גַּ֤ם בְּלֹא־ דַ֣עַת נֶ֣פֶשׁ לֹא־ ט֑וֹב וְאָ֖ץ בְּרַגְלַ֣יִם חוֹטֵֽא׃

VULC ³ Stultitia hominis supplantat gressus ejus,
et contra Deum fervet animo suo.

WLC ³ אִוֶּ֣לֶת אָ֭דָם תְּסַלֵּ֣ף דַּרְכּ֑וֹ וְעַל־ יְ֝הוָ֗ה יִזְעַ֥ף לִבּֽוֹ׃

VULC ⁴ Divitiæ addunt amicos plurimos ;
a paupere autem et hi quos habuit separantur.

WLC ⁴ ה֗וֹן יֹ֭סִיף רֵעִ֣ים רַבִּ֑ים וְ֝דָ֗ל מֵרֵ֥עהוּ יִפָּרֵֽד׃

VULC ⁵ Testis falsus non erit impunitus,
et qui mendacia loquitur non effugiet.

WLC ⁵ עֵ֣ד שְׁ֭קָרִים לֹ֣א יִנָּקֶ֑ה וְיָפִ֥יחַ כְּ֝זָבִ֗ים לֹ֣א יִמָּלֵֽט׃

VULC ⁶ Multi colunt personam potentis,
et amici sunt dona tribuentis.

WLC ⁶ רַ֭בִּים יְחַלּ֣וּ פְנֵֽי־ נָדִ֑יב וְכָל־ הָ֝רֵ֗עַ לְאִ֣ישׁ מַתָּֽן׃

VULC ⁷ Fratres hominis pauperis oderunt eum ;
insuper et amici procul recesserunt ab eo.]
[Qui tantum verba sectatur nihil habebit ;

WLC ⁷ כָּ֥ל אֲחֵי־ רָ֨שׁ ׀ שְֽׂנֵאֻ֗הוּ אַ֤ף כִּ֣י מְ֭רֵעֵהוּ רָחֲק֣וּ מִמֶּ֑נּוּ מְרַדֵּ֖ף אֲמָרִ֣ים הֵֽמָּה׃

VULC ⁸ qui autem possessor est mentis diligit animam suam,
et custos prudentiæ inveniet bona.

WLC ⁸ קֹֽנֶה־ לֵּ֭ב אֹהֵ֣ב נַפְשׁ֑וֹ שֹׁמֵ֥ר תְּ֝בוּנָ֗ה לִמְצֹא־ טֽוֹב׃

VULC ⁹ Falsus testis non erit impunitus,
et qui loquitur mendacia peribit.

WLC ⁹ עֵ֣ד שְׁ֭קָרִים לֹ֣א יִנָּקֶ֑ה וְיָפִ֖יחַ כְּזָבִ֣ים יֹאבֵֽד׃

VULC ¹⁰ Non decent stultum deliciæ,
nec servum dominari principibus.

WLC ¹⁰ לֹֽא־ נָאוֶ֣ה לִכְסִ֣יל תַּעֲנ֑וּג אַ֝֗ף כִּֽי־ לְעֶ֤בֶד ׀ מְשֹׁ֬ל בְּשָׂרִֽים׃

VULC ¹¹ Doctrina viri per patientiam noscitur,
et gloria ejus est iniqua prætergredi.

WLC ¹¹ שֵׂ֣כֶל אָ֭דָם הֶאֱרִ֣יךְ אַפּ֑וֹ וְ֝תִפאַרְתּ֗וֹ עֲבֹ֣ר עַל־ פָּֽשַׁע׃

VULC ¹² Sicut fremitus leonis, ita et regis ira,
et sicut ros super herbam, ita et hilaritas ejus.

WLC ¹² נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר זַ֣עַף מֶ֑לֶךְ וּכְטַ֖ל עַל־ עֵ֣שֶׂב רְצוֹנֽוֹ׃

VULC ¹³ Dolor patris filius stultus,
et tecta jugiter perstillantia litigiosa mulier.

WLC ¹³ הַוֺּ֣ת לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וְדֶ֥לֶף טֹ֝רֵ֗ד מִדְיְנֵ֥י אִשָּֽׁה׃

VULC ¹⁴ Domus et divitiæ dantur a parentibus ;
a Domino autem proprie uxor prudens.

WLC ¹⁴ בַּ֣יִת וָ֭הוֹן נַחֲלַ֣ת אָב֑וֹת וּ֝מֵיְהוָ֗ה אִשָּׁ֥ה מַשְׂכָּֽלֶת׃

VULC ¹⁵ Pigredo immittit soporem,
et anima dissoluta esuriet.

WLC ¹⁵ עַ֭צְלָה תַּפִּ֣יל תַּרְדֵּמָ֑ה וְנֶ֖פֶשׁ רְמִיָּ֣ה תִרְעָֽב׃

VULC ¹⁶ Qui custodit mandatum custodit animam suam ;
qui autem negligit viam suam mortificabitur.

WLC ¹⁶ שֹׁמֵ֣ר מִ֭צְוָה שֹׁמֵ֣ר נַפְשׁ֑וֹ בּוֹזֵ֖ה דְרָכָ֣יו

VULC ¹⁷ Fœneratur Domino qui miseretur pauperis,
et vicissitudinem suam reddet ei.

WLC ¹⁷ מַלְוֵ֣ה יְ֭הוָה ח֣וֹנֵֽן דָּ֑ל וּ֝גְמֻל֗וֹ יְשַׁלֶּם־ לֽוֹ׃

VULC ¹⁸ Erudi filium tuum ; ne desperes :
ad interfectionem autem ejus ne ponas animam tuam.

WLC ¹⁸ יַסֵּ֣ר בִּ֭נְךָ כִּי־ יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה וְאֶל־ הֲ֝מִית֗וֹ אַל־ תִּשָּׂ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃

VULC ¹⁹ Qui impatiens est sustinebit damnum,
et cum rapuerit, aliud apponet.

WLC ¹⁹ חֵ֭מָה נֹ֣שֵׂא עֹ֑נֶשׁ כִּ֥י אִם־ תַּ֝צִּ֗יל וְע֣וֹד תּוֹסִֽף׃

VULC ²⁰ Audi consilium, et suscipe disciplinam,
ut sis sapiens in novissimis tuis.

WLC ²⁰ שְׁמַ֣ע עֵ֭צָה וְקַבֵּ֣ל מוּסָ֑ר לְ֝מַ֗עַן תֶּחְכַּ֥ם בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃

VULC ²¹ Multæ cogitationes in corde viri ;
voluntas autem Domini permanebit.

WLC ²¹ רַבּ֣וֹת מַחֲשָׁב֣וֹת בְּלֶב־ אִ֑ישׁ וַעֲצַ֥ת יְ֝הוָ֗ה הִ֣יא תָקֽוּם׃

VULC ²² Homo indigens misericors est,
et melior est pauper quam vir mendax.

WLC ²² תַּאֲוַ֣ת אָדָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְטֽוֹב־ רָ֝שׁ מֵאִ֥ישׁ כָּזָֽב׃

VULC ²³ Timor Domini ad vitam,
et in plenitudine commorabitur absque visitatione pessima.]

WLC ²³ יִרְאַ֣ת יְהוָ֣ה לְחַיִּ֑ים וְשָׂבֵ֥עַ יָ֝לִ֗ין בַּל־ יִפָּ֥קֶד רָֽע׃

VULC ²⁴ [Abscondit piger manum suam sub ascella,
nec ad os suum applicat eam.

WLC ²⁴ טָ֘מַ֤ן עָצֵ֣ל יָ֭דוֹ בַּצַּלָּ֑חַת גַּם־ אֶל־ פִּ֝֗יהוּ לֹ֣א יְשִׁיבֶֽנָּה׃

VULC ²⁵ Pestilente flagellato stultus sapientior erit ;
si autem corripueris sapientem, intelliget disciplinam.

WLC ²⁵ לֵ֣ץ תַּ֭כֶּה וּפֶ֣תִי יַעְרִ֑ם וְהוֹכִ֥יחַ לְ֝נָב֗וֹן יָבִ֥ין דָּֽעַת׃

VULC ²⁶ Qui affligit patrem, et fugat matrem,
ignominiosus est et infelix.

WLC ²⁶ מְֽשַׁדֶּד־ אָ֭ב יַבְרִ֣יחַ אֵ֑ם בֵּ֝֗ן מֵבִ֥ישׁ וּמַחְפִּֽיר׃

VULC ²⁷ Non cesses, fili, audire doctrinam,
nec ignores sermones scientiæ.

WLC ²⁷ חַֽדַל־ בְּ֭נִי לִשְׁמֹ֣עַ מוּסָ֑ר לִ֝שְׁג֗וֹת מֵֽאִמְרֵי־ דָֽעַת׃

VULC ²⁸ Testis iniquus deridet judicium,
et os impiorum devorat iniquitatem.

WLC ²⁸ עֵ֣ד בְּ֭לִיַּעַל יָלִ֣יץ מִשְׁפָּ֑ט וּפִ֥י רְ֝שָׁעִ֗ים יְבַלַּע־ אָֽוֶן׃

VULC ²⁹ Parata sunt derisoribus judicia,
et mallei percutientes stultorum corporibus.]

WLC ²⁹ נָכ֣וֹנוּ לַלֵּצִ֣ים שְׁפָטִ֑ים וּ֝מַהֲלֻמ֗וֹת לְגֵ֣ו כְּסִילִֽים׃