Lueur.org - Un éclairage sur la foi

Comparer

Proverbes 27

VULC 1 [Ne glorieris in crastinum,
ignorans quid superventura pariat dies.

WLC 1 אַֽל־ תִּ֭תְהַלֵּל בְּי֣וֹם מָחָ֑ר כִּ֤י לֹא־ תֵ֝דַ֗ע מַה־ יֵּ֥לֶד יֽוֹם׃

VULC 2 Laudet te alienus, et non os tuum ;
extraneus, et non labia tua.

WLC 2 יְהַלֶּלְךָ֣ זָ֣ר וְלֹא־ פִ֑יךָ נָ֝כְרִ֗י וְאַל־ שְׂפָתֶֽיךָ׃

VULC 3 Grave est saxum, et onerosa arena,
sed ira stulti utroque gravior.

WLC 3 כֹּֽבֶד־ אֶ֭בֶן וְנֵ֣טֶל הַח֑וֹל וְכַ֥עַס אֱ֝וִ֗יל כָּבֵ֥ד מִשְּׁנֵיהֶֽם׃

VULC 4 Ira non habet misericordiam nec erumpens furor,
et impetum concitati ferre quis poterit ?

WLC 4 אַכְזְרִיּ֣וּת חֵ֭מָה וְשֶׁ֣טֶף אָ֑ף וּמִ֥י יַ֝עֲמֹד לִפְנֵ֥י קִנְאָֽה׃

VULC 5 Melior est manifesta correptio
quam amor absconditus.

WLC 5 ט֭וֹבָה תּוֹכַ֣חַת מְגֻלָּ֑ה מֵֽאַהֲבָ֥ה מְסֻתָּֽרֶת׃

VULC 6 Meliora sunt vulnera diligentis
quam fraudulenta oscula odientis.

WLC 6 נֶ֭אֱמָנִים פִּצְעֵ֣י אוֹהֵ֑ב וְ֝נַעְתָּר֗וֹת נְשִׁיק֥וֹת שׂוֹנֵֽא׃

VULC 7 Anima saturata calcabit favum,
et anima esuriens etiam amarum pro dulci sumet.

WLC 7 נֶ֣פֶשׁ שְׂ֭בֵעָה תָּב֣וּס נֹ֑פֶת וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה כָּל־ מַ֥ר מָתֽוֹק׃

VULC 8 Sicut avis transmigrans de nido suo,
sic vir qui derelinquit locum suum.

WLC 8 כְּ֭צִפּוֹר נוֹדֶ֣דֶת מִן־ קִנָּ֑הּ כֵּֽן־ אִ֝֗ישׁ נוֹדֵ֥ד מִמְּקוֹמֽוֹ׃

VULC 9 Unguento et variis odoribus delectatur cor,
et bonis amici consiliis anima dulcoratur.]

WLC 9 שֶׁ֣מֶן וּ֭קְטֹרֶת יְשַׂמַּֽח־ לֵ֑ב וּמֶ֥תֶק רֵ֝עֵ֗הוּ מֵֽעֲצַת־ נָֽפֶשׁ׃

VULC 10 [Amicum tuum et amicum patris tui ne dimiseris,
et domum fratris tui ne ingrediaris in die afflictionis tuæ.
Melior est vicinus juxta
quam frater procul.

WLC 10 רֵֽעֲךָ֨ אָבִ֡יךָ אַֽל־ תַּעֲזֹ֗ב וּבֵ֥ית אָחִ֗יךָ אַל־ תָּ֭בוֹא בְּי֣וֹם אֵידֶ֑ךָ ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק׃

VULC 11 Stude sapientiæ, fili mi, et lætifica cor meum,
ut possis exprobranti respondere sermonem.

WLC 11 חֲכַ֣ם בְּ֭נִי וְשַׂמַּ֣ח לִבִּ֑י וְאָשִׁ֖יבָה חֹרְפִ֣י דָבָֽר׃

VULC 12 Astutus videns malum, absconditus est :
parvuli transeuntes sustinuerunt dispendia.

WLC 12 עָר֤וּם רָאָ֣ה רָעָ֣ה נִסְתָּ֑ר פְּ֝תָאיִ֗ם עָבְר֥וּ נֶעֱנָֽשׁוּ׃

VULC 13 Tolle vestimentum ejus qui spopondit pro extraneo,
et pro alienis aufer ei pignus.

WLC 13 קַח־ בִּ֭גְדוֹ כִּי־ עָ֣רַב זָ֑ר וּבְעַ֖ד נָכְרִיָּ֣ה חַבְלֵֽהוּ׃

VULC 14 Qui benedicit proximo suo voce grandi,
de nocte consurgens maledicenti similis erit.

WLC 14 מְבָ֘רֵ֤ךְ רֵעֵ֨הוּ ׀ בְּק֣וֹל גָּ֭דוֹל בַּבֹּ֣קֶר הַשְׁכֵּ֑ים קְ֝לָלָ֗ה תֵּחָ֥שֶׁב לֽוֹ׃

VULC 15 Tecta perstillantia in die frigoris
et litigiosa mulier comparantur.

WLC 15 דֶּ֣לֶף ט֭וֹרֵד בְּי֣וֹם סַגְרִ֑יר וְאֵ֥שֶׁת נִשְׁתָּוָֽה׃

VULC 16 Qui retinet eam quasi qui ventum teneat,
et oleum dexteræ suæ vocabit.

WLC 16 צֹפְנֶ֥יהָ צָֽפַן־ ר֑וּחַ וְשֶׁ֖מֶן יְמִינ֣וֹ יִקְרָֽא׃

VULC 17 Ferrum ferro exacuitur,
et homo exacuit faciem amici sui.

WLC 17 בַּרְזֶ֣ל בְּבַרְזֶ֣ל יָ֑חַד וְ֝אִ֗ישׁ יַ֣חַד פְּנֵֽי־ רֵעֵֽהוּ׃

VULC 18 Qui servat ficum comedet fructus ejus,
et qui custos est domini sui glorificabitur.

WLC 18 נֹצֵ֣ר תְּ֭אֵנָה יֹאכַ֣ל פִּרְיָ֑הּ וְשֹׁמֵ֖ר אֲדֹנָ֣יו יְכֻבָּֽד׃

VULC 19 Quomodo in aquis resplendent vultus prospicientium,
sic corda hominum manifesta sunt prudentibus.

WLC 19 כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־ הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם׃

VULC 20 Infernus et perditio numquam implentur :
similiter et oculi hominum insatiabiles.

WLC 20 שְׁא֣וֹל לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה וְעֵינֵ֥י הָ֝אָדָ֗ם לֹ֣א תִשְׂבַּֽעְנָה׃

VULC 21 Quomodo probatur in conflatorio argentum et in fornace aurum,
sic probatur homo ore laudantis.
Cor iniqui inquirit mala,
cor autem rectum inquirit scientiam.

WLC 21 מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב וְ֝אִ֗ישׁ לְפִ֣י מַהֲלָלֽוֹ׃

VULC 22 Si contuderis stultum in pila
quasi ptisanas feriente desuper pilo,
non auferetur ab eo stultitia ejus.]

WLC 22 אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־ אֶת־ הָאֱוִ֨יל ׀ בַּֽמַּכְתֵּ֡שׁ בְּת֣וֹךְ הָ֭רִיפוֹת בַּֽעֱלִ֑י לֹא־ תָס֥וּר מֵ֝עָלָ֗יו אִוַּלְתּֽוֹ׃

VULC 23 [Diligenter agnosce vultum pecoris tui,
tuosque greges considera :

WLC 23 יָדֹ֣עַ תֵּ֭דַע פְּנֵ֣י צֹאנֶ֑ךָ שִׁ֥ית לִ֝בְּךָ֗ לַעֲדָרִֽים׃

VULC 24 non enim habebis jugiter potestatem,
sed corona tribuetur in generationem et generationem.

WLC 24 כִּ֤י לֹ֣א לְעוֹלָ֣ם חֹ֑סֶן וְאִם־ נֵ֝֗זֶר לְד֣וֹר

VULC 25 Aperta sunt prata, et apparuerunt herbæ virentes,
et collecta sunt fœna de montibus.

WLC 25 גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־ דֶ֑שֶׁא וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים׃

VULC 26 Agni ad vestimentum tuum,
et hædi ad agri pretium.

WLC 26 כְּבָשִׂ֥ים לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּמְחִ֥יר שָׂ֝דֶ֗ה עַתּוּדִֽים׃

VULC 27 Sufficiat tibi lac caprarum in cibos tuos,
et in necessaria domus tuæ, et ad victum ancillis tuis.]

WLC 27 וְדֵ֤י ׀ חֲלֵ֬ב עִזִּ֗ים לְֽ֭לַחְמְךָ לְלֶ֣חֶם בֵּיתֶ֑ךָ וְ֝חַיִּ֗ים לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃

La versification des traductions pouvant varier, l'alignement ne correspond parfois pas à la même phrase.

Afficher une version unique pour accéder aux notes et références croisées