VULC ¹ [Fugit impius nemine persequente ;
justus autem, quasi leo confidens, absque terrore erit.

WLC ¹ נָ֣סוּ וְאֵין־ רֹדֵ֣ף רָשָׁ֑ע וְ֝צַדִּיקִ֗ים כִּכְפִ֥יר יִבְטָֽח׃

VULC ² Propter peccata terræ multi principes ejus ;
et propter hominis sapientiam, et horum scientiam quæ dicuntur,
vita ducis longior erit.

WLC ² בְּפֶ֣שַֽׁע אֶ֭רֶץ רַבִּ֣ים שָׂרֶ֑יהָ וּבְאָדָ֥ם מֵבִ֥ין יֹ֝דֵ֗עַ כֵּ֣ן יַאֲרִֽיךְ׃

VULC ³ Vir pauper calumnians pauperes
similis est imbri vehementi in quo paratur fames.]

WLC ³ גֶּ֣בֶר רָ֭שׁ וְעֹשֵׁ֣ק דַּלִּ֑ים מָטָ֥ר סֹ֝חֵ֗ף וְאֵ֣ין לָֽחֶם׃

VULC ⁴ [Qui derelinquunt legem laudant impium ;
qui custodiunt, succenduntur contra eum.

WLC ⁴ עֹזְבֵ֣י ת֭וֹרָה יְהַֽלְל֣וּ רָשָׁ֑ע וְשֹׁמְרֵ֥י ת֝וֹרָ֗ה יִתְגָּ֥רוּ בָֽם׃

VULC ⁵ Viri mali non cogitant judicium ;
qui autem inquirunt Dominum animadvertunt omnia.

WLC ⁵ אַנְשֵׁי־ רָ֭ע לֹא־ יָבִ֣ינוּ מִשְׁפָּ֑ט וּמְבַקְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה יָבִ֥ינוּ כֹֽל׃

VULC ⁶ Melior est pauper ambulans in simplicitate sua
quam dives in pravis itineribus.

WLC ⁶ טֽוֹב־ רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם וְה֣וּא עָשִֽׁיר׃

VULC ⁷ Qui custodit legem filius sapiens est ;
qui autem comessatores pascit confundit patrem suum.

WLC ⁷ נוֹצֵ֣ר תּ֭וֹרָה בֵּ֣ן מֵבִ֑ין וְרֹעֶה זֽ֝וֹלְלִ֗ים יַכְלִ֥ים אָבִֽיו׃

VULC ⁸ Qui coacervat divitias usuris et fœnore,
liberali in pauperes congregat eas.

WLC ⁸ מַרְבֶּ֣ה ה֭וֹנוֹ בְּנֶ֣שֶׁךְ לְחוֹנֵ֖ן דַּלִּ֣ים יִקְבְּצֶֽנּוּ׃

VULC ⁹ Qui declinat aures suas ne audiat legem,
oratio ejus erit execrabilis.

WLC ⁹ מֵסִ֣יר אָ֭זְנוֹ מִשְּׁמֹ֣עַ תּוֹרָ֑ה גַּֽם־ תְּ֝פִלָּת֗וֹ תּוֹעֵבָֽה׃

VULC ¹⁰ Qui decipit justos in via mala, in interitu suo corruet,
et simplices possidebunt bona ejus.

WLC ¹⁰ מַשְׁגֶּ֤ה יְשָׁרִ֨ים ׀ בְּדֶ֥רֶךְ רָ֗ע בִּשְׁחוּת֥וֹ הֽוּא־ יִפּ֑וֹל וּ֝תְמִימִ֗ים יִנְחֲלוּ־ טֽוֹב׃

VULC ¹¹ Sapiens sibi videtur vir dives ;
pauper autem prudens scrutabitur eum.

WLC ¹¹ חָכָ֣ם בְּ֭עֵינָיו אִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר וְדַ֖ל מֵבִ֣ין יַחְקְרֶֽנּוּ׃

VULC ¹² In exsultatione justorum multa gloria est ;
regnantibus impiis, ruinæ hominum.

WLC ¹² בַּעֲלֹ֣ץ צַ֭דִּיקִים רַבָּ֣ה תִפְאָ֑רֶת וּבְק֥וּם רְ֝שָׁעִ֗ים יְחֻפַּ֥שׂ אָדָֽם׃

VULC ¹³ Qui abscondit scelera sua non dirigetur ;
qui autem confessus fuerit et reliquerit ea, misericordiam consequetur.

WLC ¹³ מְכַסֶּ֣ה פְ֭שָׁעָיו לֹ֣א יַצְלִ֑יחַ וּמוֹדֶ֖ה וְעֹזֵ֣ב יְרֻחָֽם׃

VULC ¹⁴ Beatus homo qui semper est pavidus ;
qui vero mentis est duræ corruet in malum.

WLC ¹⁴ אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד וּמַקְשֶׁ֥ה לִ֝בּ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃

VULC ¹⁵ Leo rugiens et ursus esuriens,
princeps impius super populum pauperem.

WLC ¹⁵ אֲרִי־ נֹ֭הֵם וְדֹ֣ב שׁוֹקֵ֑ק מֹשֵׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע עַ֣ל עַם־ דָּֽל׃

VULC ¹⁶ Dux indigens prudentia multos opprimet per calumniam ;
qui autem odit avaritiam, longi fient dies ejus.

WLC ¹⁶ נָגִ֗יד חֲסַ֣ר תְּ֭בוּנוֹת וְרַ֥ב מַעֲשַׁקּ֑וֹת בֶ֝֗צַע יַאֲרִ֥יךְ יָמִֽים׃

VULC ¹⁷ Hominem qui calumniatur animæ sanguinem,
si usque ad lacum fugerit, nemo sustinet.

WLC ¹⁷ אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם־ נָפֶשׁ עַד־ בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־ יִתְמְכוּ־ בֽוֹ׃

VULC ¹⁸ Qui ambulat simpliciter salvus erit ;
qui perversis graditur viis concidet semel.

WLC ¹⁸ הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים יִוָּשֵׁ֑עַ וְנֶעְקַ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם יִפּ֥וֹל בְּאֶחָֽת׃

VULC ¹⁹ Qui operatur terram suam satiabitur panibus ;
qui autem sectatur otium replebitur egestate.]

WLC ¹⁹ עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־ לָ֑חֶם וּמְרַדֵּ֥ף רֵ֝קִ֗ים יִֽשְׂבַּֽע־ רִֽישׁ׃

VULC ²⁰ [Vir fidelis multum laudabitur ;
qui autem festinat ditari non erit innocens.

WLC ²⁰ אִ֣ישׁ אֱ֭מוּנוֹת רַב־ בְּרָכ֑וֹת וְאָ֥ץ לְ֝הַעֲשִׁ֗יר לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃

VULC ²¹ Qui cognoscit in judicio faciem non bene facit ;
iste et pro buccella panis deserit veritatem.

WLC ²¹ הַֽכֵּר־ פָּנִ֥ים לֹא־ ט֑וֹב וְעַל־ פַּת־ לֶ֝֗חֶם יִפְשַׁע־ גָּֽבֶר׃

VULC ²² Vir qui festinat ditari, et aliis invidet,
ignorat quod egestas superveniet ei.

WLC ²² נִֽבֳהָ֥ל לַה֗וֹן אִ֭ישׁ רַ֣ע עָ֑יִן וְלֹֽא־ יֵ֝דַע כִּי־ חֶ֥סֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃

VULC ²³ Qui corripit hominem gratiam postea inveniet apud eum,
magis quam ille qui per linguæ blandimenta decipit.

WLC ²³ מ֘וֹכִ֤יחַ אָדָ֣ם אַ֭חֲרַי חֵ֣ן יִמְצָ֑א מִֽמַּחֲלִ֥יק לָשֽׁוֹן׃

VULC ²⁴ Qui subtrahit aliquid a patre suo et a matre,
et dicit hoc non esse peccatum,
particeps homicidæ est.

WLC ²⁴ גּוֹזֵ֤ל ׀ אָ֘בִ֤יו וְאִמּ֗וֹ וְאֹמֵ֥ר אֵֽין־ פָּ֑שַׁע חָבֵ֥ר ה֝֗וּא לְאִ֣ישׁ מַשְׁחִֽית׃

VULC ²⁵ Qui se jactat et dilatat, jurgia concitat ;
qui vero sperat in Domino sanabitur.

WLC ²⁵ רְחַב־ נֶ֭פֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּבוֹטֵ֖חַ עַל־ יְהוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן׃

VULC ²⁶ Qui confidit in corde suo stultus est ;
qui autem graditur sapienter, ipse salvabitur.

WLC ²⁶ בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭לִבּוֹ ה֣וּא כְסִ֑יל וְהוֹלֵ֥ךְ בְּ֝חָכְמָ֗ה ה֣וּא יִמָּלֵֽט׃

VULC ²⁷ Qui dat pauperi non indigebit ;
qui despicit deprecantem sustinebit penuriam.

WLC ²⁷ נוֹתֵ֣ן לָ֭רָשׁ אֵ֣ין מַחְס֑וֹר וּמַעְלִ֥ים עֵ֝ינָ֗יו רַב־ מְאֵרֽוֹת׃

VULC ²⁸ Cum surrexerint impii, abscondentur homines ;
cum illi perierint, multiplicabuntur justi.]

WLC ²⁸ בְּק֣וּם רְ֭שָׁעִים יִסָּתֵ֣ר אָדָ֑ם וּ֝בְאָבְדָ֗ם יִרְבּ֥וּ צַדִּיקִֽים׃