VULC ¹ [Fili mi, ne obliviscaris legis meæ,
et præcepta mea cor tuum custodiat :

WLC ¹ בְּ֭נִי תּוֹרָתִ֣י אַל־ תִּשְׁכָּ֑ח וּ֝מִצְוֺתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ׃

VULC ² longitudinem enim dierum, et annos vitæ, et pacem,
apponent tibi.

WLC ² כִּ֤י אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים וְ֝שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ׃

VULC ³ Misericordia et veritas te non deserant ;
circumda eas gutturi tuo,
et describe in tabulis cordis tui :

WLC ³ חֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗ת אַֽל־ יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־ גַּרְגְּרוֹתֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃

VULC ⁴ et invenies gratiam, et disciplinam bonam,
coram Deo et hominibus.

WLC ⁴ וּמְצָא־ חֵ֖ן וְשֵֽׂכֶל־ ט֑וֹב בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם׃

VULC ⁵ Habe fiduciam in Domino ex toto corde tuo,
et ne innitaris prudentiæ tuæ.

WLC ⁵ בְּטַ֣ח אֶל־ יְ֭הוָה בְּכָל־ לִבֶּ֑ךָ וְאֶל־ בִּֽ֝ינָתְךָ֗ אַל־ תִּשָּׁעֵֽן׃

VULC ⁶ In omnibus viis tuis cogita illum,
et ipse diriget gressus tuos.

WLC ⁶ בְּכָל־ דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ וְ֝ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃

VULC ⁷ Ne sis sapiens apud temetipsum ;
time Deum, et recede a malo :

WLC ⁷ אַל־ תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ יְרָ֥א אֶת־ יְ֝הוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע׃

VULC ⁸ sanitas quippe erit umbilico tuo,
et irrigatio ossium tuorum.

WLC ⁸ רִ֭פְאוּת תְּהִ֣י לְשָׁרֶּ֑ךָ וְ֝שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃

VULC ⁹ Honora Dominum de tua substantia,
et de primitiis omnium frugum tuarum da ei :

WLC ⁹ כַּבֵּ֣ד אֶת־ יְ֭הוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ וּ֝מֵרֵאשִׁ֗ית כָּל־ תְּבוּאָתֶֽךָ׃

VULC ¹⁰ et implebuntur horrea tua saturitate,
et vino torcularia tua redundabunt.]

WLC ¹⁰ וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע וְ֝תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ׃

VULC ¹¹ [Disciplinam Domini, fili mi, ne abjicias,
nec deficias cum ab eo corriperis :

WLC ¹¹ מוּסַ֣ר יְ֭הוָה בְּנִ֣י אַל־ תִּמְאָ֑ס וְאַל־ תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃

VULC ¹² quem enim diligit Dominus, corripit,
et quasi pater in filio complacet sibi.

WLC ¹² כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֝כְאָ֗ב אֶת־ בֵּ֥ן יִרְצֶֽה׃

VULC ¹³ Beatus homo qui invenit sapientiam,
et qui affluit prudentia.

WLC ¹³ אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מָצָ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה׃

VULC ¹⁴ Melior est acquisitio ejus negotiatione argenti,
et auri primi et purissimi fructus ejus.

WLC ¹⁴ כִּ֤י ט֣וֹב סַ֭חְרָהּ מִסְּחַר־ כָּ֑סֶף וּ֝מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃

VULC ¹⁵ Pretiosior est cunctis opibus,
et omnia quæ desiderantur huic non valent comparari.

WLC ¹⁵ יְקָ֣רָה הִ֭יא וְכָל־ חֲ֝פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־ בָֽהּ׃

VULC ¹⁶ Longitudo dierum in dextera ejus,
et in sinistra illius divitiæ et gloria.

WLC ¹⁶ אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹד׃

VULC ¹⁷ Viæ ejus viæ pulchræ,
et omnes semitæ illius pacificæ.

WLC ¹⁷ דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־ נֹ֑עַם וְֽכָל־ נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם׃

VULC ¹⁸ Lignum vitæ est his qui apprehenderint eam,
et qui tenuerit eam beatus.

WLC ¹⁸ עֵץ־ חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃

VULC ¹⁹ Dominus sapientia fundavit terram ;
stabilivit cælos prudentia.

WLC ¹⁹ יְֽהוָ֗ה בְּחָכְמָ֥ה יָֽסַד־ אָ֑רֶץ כּוֹנֵ֥ן שָׁ֝מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה׃

VULC ²⁰ Sapientia illius eruperunt abyssi,
et nubes rore concrescunt.]

WLC ²⁰ בְּ֭דַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ וּ֝שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־ טָֽל׃

VULC ²¹ [Fili mi, ne effluant hæc ab oculis tuis.
Custodi legem atque consilium,

WLC ²¹ בְּ֭נִי אַל־ יָלֻ֣זוּ מֵעֵינֶ֑יךָ נְצֹ֥ר תֻּ֝שִׁיָּ֗ה וּמְזִמָּֽה׃

VULC ²² et erit vita animæ tuæ,
et gratia faucibus tuis.

WLC ²² וְיִֽהְי֣וּ חַיִּ֣ים לְנַפְשֶׁ֑ךָ וְ֝חֵ֗ן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃

VULC ²³ Tunc ambulabis fiducialiter in via tua,
et pes tuus non impinget.

WLC ²³ אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֝רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף׃

VULC ²⁴ Si dormieris, non timebis ;
quiesces, et suavis erit somnus tuus.

WLC ²⁴ אִם־ תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־ תִפְחָ֑ד וְ֝שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ׃

VULC ²⁵ Ne paveas repentino terrore,
et irruentes tibi potentias impiorum.

WLC ²⁵ אַל־ תִּ֭ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא׃

VULC ²⁶ Dominus enim erit in latere tuo,
et custodiet pedem tuum, ne capiaris.]

WLC ²⁶ כִּֽי־ יְ֭הוָה יִהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד׃

VULC ²⁷ [Noli prohibere benefacere eum qui potest :
si vales, et ipse benefac.

WLC ²⁷ אַל־ תִּמְנַע־ ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּהְי֨וֹת לְאֵ֖ל לַעֲשֽׂוֹת׃

VULC ²⁸ Ne dicas amico tuo : Vade, et revertere : cras dabo tibi :
cum statim possis dare.

WLC ²⁸ אַל־ תֹּ֘אמַ֤ר לֵ֣ךְ וָ֭שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ׃

VULC ²⁹ Ne moliaris amico tuo malum,
cum ille in te habeat fiduciam.

WLC ²⁹ אַל־ תַּחֲרֹ֣שׁ עַל־ רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה וְהֽוּא־ יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ׃

VULC ³⁰ Ne contendas adversus hominem frustra,
cum ipse tibi nihil mali fecerit.

WLC ³⁰ אַל־ עִם־ אָדָ֣ם חִנָּ֑ם אִם־ לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה׃

VULC ³¹ Ne æmuleris hominem injustum,
nec imiteris vias ejus :

WLC ³¹ אַל־ תְּ֭קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס וְאַל־ תִּ֝בְחַ֗ר בְּכָל־ דְּרָכָֽיו׃

VULC ³² quia abominatio Domini est omnis illusor,
et cum simplicibus sermocinatio ejus.

WLC ³² כִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֣ה נָל֑וֹז וְֽאֶת־ יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽוֹ׃

VULC ³³ Egestas a Domino in domo impii ;
habitacula autem justorum benedicentur.

WLC ³³ מְאֵרַ֣ת יְ֭הוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע וּנְוֵ֖ה צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ׃

VULC ³⁴ Ipse deludet illusores,
et mansuetis dabit gratiam.

WLC ³⁴ אִם־ לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־ יָלִ֑יץ יִתֶּן־ חֵֽן׃

VULC ³⁵ Gloriam sapientes possidebunt ;
stultorum exaltatio ignominia.]

WLC ³⁵ כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן׃