VULC ¹ Verba Lamuelis regis. Visio qua erudivit eum mater sua.

WLC ¹ דִּ֭בְרֵי לְמוּאֵ֣ל מֶ֑לֶךְ מַ֝שָּׂ֗א אֲ‍ֽשֶׁר־ יִסְּרַ֥תּוּ אִמּֽוֹ׃

VULC ² [Quid, dilecte mi ? quid, dilecte uteri mei ?
quid, dilecte votorum meorum ?

WLC ² מַה־ בְּ֭רִי וּמַֽה־ בַּר־ בִּטְנִ֑י וּ֝מֶה בַּר־ נְדָרָֽי׃

VULC ³ Ne dederis mulieribus substantiam tuam,
et divitias tuas ad delendos reges.

WLC ³ אַל־ תִּתֵּ֣ן לַנָּשִׁ֣ים חֵילֶ֑ךָ וּ֝דְרָכֶ֗יךָ לַֽמְח֥וֹת מְלָכִֽין׃

VULC ⁴ Noli regibus, o Lamuel, noli regibus dare vinum,
quia nullum secretum est ubi regnat ebrietas ;

WLC ⁴ אַ֤ל לַֽמְלָכִ֨ים ׀ לְֽמוֹאֵ֗ל אַ֣ל לַֽמְלָכִ֣ים שְׁתוֹ־ יָ֑יִן וּ֝לְרוֹזְנִ֗ים שֵׁכָֽר׃

VULC ⁵ et ne forte bibant, et obliviscantur judiciorum,
et mutent causam filiorum pauperis.

WLC ⁵ פֶּן־ יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח מְחֻקָּ֑ק וִֽ֝ישַׁנֶּה דִּ֣ין כָּל־ בְּנֵי־ עֹֽנִי׃

VULC ⁶ Date siceram mœrentibus,
et vinum his qui amaro sunt animo.

WLC ⁶ תְּנוּ־ שֵׁכָ֣ר לְאוֹבֵ֑ד וְ֝יַיִן לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃

VULC ⁷ Bibant, et obliviscantur egestatis suæ,
et doloris sui non recordentur amplius.

WLC ⁷ יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח רִישׁ֑וֹ וַ֝עֲמָל֗וֹ לֹ֣א יִזְכָּר־ עֽוֹד׃

VULC ⁸ Aperi os tuum muto,
et causis omnium filiorum qui pertranseunt.

WLC ⁸ פְּתַח־ פִּ֥יךָ לְאִלֵּ֑ם אֶל־ דִּ֝֗ין כָּל־ בְּנֵ֥י חֲלֽוֹף׃

VULC ⁹ Aperi os tuum, decerne quod justum est,
et judica inopem et pauperem.]

WLC ⁹ פְּתַח־ פִּ֥יךָ שְׁפָט־ צֶ֑דֶק וְ֝דִ֗ין עָנִ֥י וְאֶבְיֽוֹן׃

VULC ¹⁰ [Mulierem fortem quis inveniet ?
procul et de ultimis finibus pretium ejus.

WLC ¹⁰ אֵֽשֶׁת־ חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃

VULC ¹¹ Confidit in ea cor viri sui,
et spoliis non indigebit.

WLC ¹¹ בָּ֣טַח בָּ֭הּ לֵ֣ב בַּעְלָ֑הּ וְ֝שָׁלָ֗ל לֹ֣א יֶחְסָֽר׃

VULC ¹² Reddet ei bonum, et non malum,
omnibus diebus vitæ suæ.

WLC ¹² גְּמָלַ֣תְהוּ ט֣וֹב וְלֹא־ רָ֑ע כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיה׃

VULC ¹³ Quæsivit lanam et linum,
et operata est consilio manuum suarum.

WLC ¹³ דָּ֭רְשָׁה צֶ֣מֶר וּפִשְׁתִּ֑ים וַ֝תַּ֗עַשׂ בְּחֵ֣פֶץ כַּפֶּֽיהָ׃

VULC ¹⁴ Facta est quasi navis institoris,
de longe portans panem suum.

WLC ¹⁴ הָ֭יְתָה כָּאֳנִיּ֣וֹת סוֹחֵ֑ר מִ֝מֶּרְחָ֗ק תָּבִ֥יא לַחְמָֽהּ׃

VULC ¹⁵ Et de nocte surrexit,
deditque prædam domesticis suis,
et cibaria ancillis suis.

WLC ¹⁵ וַתָּ֤קָם ׀ בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃

VULC ¹⁶ Consideravit agrum, et emit eum ;
de fructu manuum suarum plantavit vineam.

WLC ¹⁶ זָמְמָ֣ה שָׂ֭דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָ כָּֽרֶם׃

VULC ¹⁷ Accinxit fortitudine lumbos suos,
et roboravit brachium suum.

WLC ¹⁷ חָֽגְרָ֣ה בְע֣וֹז מָתְנֶ֑יהָ וַ֝תְּאַמֵּ֗ץ זְרֹעוֹתֶֽיהָ׃

VULC ¹⁸ Gustavit, et vidit quia bona est negotiatio ejus ;
non extinguetur in nocte lucerna ejus.

WLC ¹⁸ טָ֭עֲמָה כִּי־ ט֣וֹב סַחְרָ֑הּ לֹֽא־ יִכְבֶּ֖ה נֵרָֽהּ׃

VULC ¹⁹ Manum suam misit ad fortia,
et digiti ejus apprehenderunt fusum.

WLC ¹⁹ יָ֭דֶיהָ שִׁלְּחָ֣ה בַכִּישׁ֑וֹר וְ֝כַפֶּ֗יהָ תָּ֣מְכוּ פָֽלֶךְ׃

VULC ²⁰ Manum suam aperuit inopi,
et palmas suas extendit ad pauperem.

WLC ²⁰ כַּ֭פָּהּ פָּרְשָׂ֣ה לֶעָנִ֑י וְ֝יָדֶ֗יהָ שִׁלְּחָ֥ה לָֽאֶבְיֽוֹן׃

VULC ²¹ Non timebit domui suæ a frigoribus nivis ;
omnes enim domestici ejus vestiti sunt duplicibus.

WLC ²¹ לֹא־ תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג כִּ֥י כָל־ בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃

VULC ²² Stragulatam vestem fecit sibi ;
byssus et purpura indumentum ejus.

WLC ²² מַרְבַדִּ֥ים עָֽשְׂתָה־ לָּ֑הּ שֵׁ֖שׁ וְאַרְגָּמָ֣ן לְבוּשָֽׁהּ׃

VULC ²³ Nobilis in portis vir ejus,
quando sederit cum senatoribus terræ.

WLC ²³ נוֹדָ֣ע בַּשְּׁעָרִ֣ים בַּעְלָ֑הּ בְּ֝שִׁבְתּ֗וֹ עִם־ זִקְנֵי־ אָֽרֶץ׃

VULC ²⁴ Sindonem fecit, et vendidit,
et cingulum tradidit Chananæo.

WLC ²⁴ סָדִ֣ין עָ֭שְׂתָה וַתִּמְכֹּ֑ר וַ֝חֲג֗וֹר נָתְנָ֥ה לַֽכְּנַעֲנִֽי׃

VULC ²⁵ Fortitudo et decor indumentum ejus,
et ridebit in die novissimo.

WLC ²⁵ עֹז־ וְהָדָ֥ר לְבוּשָׁ֑הּ וַ֝תִּשְׂחַ֗ק לְי֣וֹם אַחֲרֽוֹן׃

VULC ²⁶ Os suum aperuit sapientiæ,
et lex clementiæ in lingua ejus.

WLC ²⁶ פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחָכְמָ֑ה וְתֽוֹרַת־ חֶ֝֗סֶד עַל־ לְשׁוֹנָֽהּ׃

VULC ²⁷ Consideravit semitas domus suæ,
et panem otiosa non comedit.

WLC ²⁷ צ֭וֹפִיָּה הֲלִיכ֣וֹת בֵּיתָ֑הּ וְלֶ֥חֶם עַ֝צְל֗וּת לֹ֣א תֹאכֵֽל׃

VULC ²⁸ Surrexerunt filii ejus, et beatissimam prædicaverunt ;
vir ejus, et laudavit eam.

WLC ²⁸ קָ֣מוּ בָ֭נֶיהָ וַֽיְאַשְּׁר֑וּהָ בַּ֝עְלָ֗הּ וַֽיְהַֽלְלָהּ׃

VULC ²⁹ Multæ filiæ congregaverunt divitias ;
tu supergressa es universas.

WLC ²⁹ רַבּ֣וֹת בָּ֭נוֹת עָ֣שׂוּ חָ֑יִל וְ֝אַ֗תְּ עָלִ֥ית עַל־ כֻּלָּֽנָה׃

VULC ³⁰ Fallax gratia, et vana est pulchritudo :
mulier timens Dominum, ipsa laudabitur.

WLC ³⁰ שֶׁ֣קֶר הַ֭חֵן וְהֶ֣בֶל הַיֹּ֑פִי אִשָּׁ֥ה יִרְאַת־ יְ֝הוָ֗ה הִ֣יא תִתְהַלָּֽל׃

VULC ³¹ Date ei de fructu manuum suarum,
et laudent eam in portis opera ejus.]

WLC ³¹ תְּנוּ־ לָ֭הּ מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִֽיהַלְל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים מַעֲשֶֽׂיהָ׃