VULC ¹ Canticum graduum. [Ad te levavi oculos meos,
qui habitas in cælis.

WLC ¹ שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃

VULC ² Ecce sicut oculi servorum
in manibus dominorum suorum ;
sicut oculi ancillæ
in manibus dominæ suæ :
ita oculi nostri ad Dominum Deum nostrum,
donec misereatur nostri.

WLC ² עֹ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרוּשָׁלִָֽם׃

VULC ³ Miserere nostri, Domine, miserere nostri,
quia multum repleti sumus despectione ;

WLC ³ יְרוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־ לָּ֥הּ יַחְדָּֽו׃

VULC ⁴ quia multum repleta est anima nostra
opprobrium abundantibus, et despectio superbis.]

WLC ⁴ שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־ יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃

WLC ⁵ כִּ֤י שָׁ֨מָּה ׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽיד׃

WLC ⁶ שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלִָ֑ם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ׃

WLC ⁷ יְהִֽי־ שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃

WLC ⁸ לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י אֲדַבְּרָה־ נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ׃

WLC ⁹ לְ֭מַעַן בֵּית־ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃