VULC ¹ Alleluja. [Lauda, Jerusalem, Dominum ;
lauda Deum tuum, Sion.

WLC ¹ הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ כִּי־ ט֭וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ כִּֽי־ נָ֝עִים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃

VULC ² Quoniam confortavit seras portarum tuarum ;
benedixit filiis tuis in te.

WLC ² בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁלִַ֣ם יְהוָ֑ה נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס׃

VULC ³ Qui posuit fines tuos pacem,
et adipe frumenti satiat te.

WLC ³ הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃

VULC ⁴ Qui emittit eloquium suum terræ :
velociter currit sermo ejus.

WLC ⁴ מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא׃

VULC ⁵ Qui dat nivem sicut lanam ;
nebulam sicut cinerem spargit.

WLC ⁵ גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב־ כֹּ֑חַ לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃

VULC ⁶ Mittit crystallum suam sicut buccellas :
ante faciem frigoris ejus quis sustinebit ?

WLC ⁶ מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְהוָ֑ה מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי־ אָֽרֶץ׃

VULC ⁷ Emittet verbum suum, et liquefaciet ea ;
flabit spiritus ejus, et fluent aquæ.

WLC ⁷ עֱנ֣וּ לַיהוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃

VULC ⁸ Qui annuntiat verbum suum Jacob,
justitias et judicia sua Israël.

WLC ⁸ הַֽמְכַסֶּ֬ה שָׁמַ֨יִם ׀ בְּעָבִ֗ים הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר׃

VULC ⁹ Non fecit taliter omni nationi,
et judicia sua non manifestavit eis.
Alleluja.]

WLC ⁹ נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃

WLC ¹⁰ לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ לֹֽא־ בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה׃

WLC ¹¹ רוֹצֶ֣ה יְ֭הוָה אֶת־ יְרֵאָ֑יו אֶת־ הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃

WLC ¹² שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלִַם אֶת־ יְהוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃

WLC ¹³ כִּֽי־ חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃

WLC ¹⁴ הַשָּׂם־ גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃

WLC ¹⁵ הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ עַד־ מְ֝הֵרָ֗ה יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ׃

WLC ¹⁶ הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר׃

WLC ¹⁷ מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד׃

WLC ¹⁸ יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־ מָֽיִם׃

WLC ¹⁹ מַגִּ֣יד לְיַעֲקֹ֑ב חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל׃

WLC ²⁰ לֹ֘א עָ֤שָׂה כֵ֨ן ׀ לְכָל־ גּ֗וֹי וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־ יְדָע֗וּם הַֽלְלוּ־ יָֽהּ׃