VULC ¹ Oratio David. [Exaudi, Domine, justitiam meam ;
intende deprecationem meam.
Auribus percipe orationem meam,
non in labiis dolosis.

WLC ¹ מִכְתָּ֥ם לְדָוִ֑ד שָֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֝֗ל כִּֽי־ חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃

VULC ² De vultu tuo judicium meum prodeat ;
oculi tui videant æquitates.

WLC ² אָמַ֣רְתְּ לַֽ֭יהוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה ט֝וֹבָתִ֗י בַּל־ עָלֶֽיךָ׃

VULC ³ Probasti cor meum, et visitasti nocte ;
igne me examinasti, et non est inventa in me iniquitas.

WLC ³ לִ֭קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־ בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה וְ֝אַדִּירֵ֗י כָּל־ חֶפְצִי־ בָֽם׃

VULC ⁴ Ut non loquatur os meum opera hominum :
propter verba labiorum tuorum, ego custodivi vias duras.

WLC ⁴ יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֪ר מָ֫הָ֥רוּ בַּל־ אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם וּֽבַל־ אֶשָּׂ֥א אֶת־ שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל־ שְׂפָתָֽי׃

VULC ⁵ Perfice gressus meos in semitis tuis,
ut non moveantur vestigia mea.

WLC ⁵ יְֽהוָ֗ה מְנָת־ חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי׃

VULC ⁶ Ego clamavi, quoniam exaudisti me, Deus ;
inclina aurem tuam mihi, et exaudi verba mea.

WLC ⁶ חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־ לִ֭י בַּנְּעִמִ֑ים אַף־ נַ֝חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי׃

VULC ⁷ Mirifica misericordias tuas,
qui salvos facis sperantes in te.

WLC ⁷ אֲבָרֵ֗ךְ אֶת־ יְ֭הוָה אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי אַף־ לֵ֝יל֗וֹת יִסְּר֥וּנִי כִלְיוֹתָֽי׃

VULC ⁸ A resistentibus dexteræ tuæ custodi me
ut pupillam oculi.
Sub umbra alarum tuarum protege me

WLC ⁸ שִׁוִּ֬יתִי יְהוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל־ אֶמּֽוֹט׃

VULC ⁹ a facie impiorum qui me afflixerunt.
Inimici mei animam meam circumdederunt ;

WLC ⁹ לָכֵ֤ן ׀ שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף־ בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח׃

VULC ¹⁰ adipem suum concluserunt :
os eorum locutum est superbiam.

WLC ¹⁰ כִּ֤י ׀ לֹא־ תַעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל לֹֽא־ תִתֵּ֥ן חֲ֝סִידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת׃

VULC ¹¹ Projicientes me nunc circumdederunt me ;
oculos suos statuerunt declinare in terram.

WLC ¹¹ תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־ פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃

VULC ¹² Susceperunt me sicut leo paratus ad prædam,
et sicut catulus leonis habitans in abditis.

VULC ¹³ Exsurge, Domine : præveni eum, et supplanta eum :
eripe animam meam ab impio ;
frameam tuam

VULC ¹⁴ ab inimicis manus tuæ.
Domine, a paucis de terra divide eos in vita eorum ;
de absconditis tuis adimpletus est venter eorum.
Saturati sunt filiis,
et dimiserunt reliquias suas parvulis suis.

VULC ¹⁵ Ego autem in justitia apparebo conspectui tuo ;
satiabor cum apparuerit gloria tua.]