VULC ¹ In finem. Psalmus David.

WLC ¹ לַמְנַצֵּ֤חַ ׀ לְעֶ֥בֶד יְהוָ֗ה לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּ֨ר ׀ לַיהוָ֗ה אֶת־ דִּ֭בְרֵי הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־ יְהוָ֘ה אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־ אֹ֝יְבָ֗יו וּמִיַּ֥ד שָׁאֽוּל׃

VULC ² [Cæli enarrant gloriam Dei,
et opera manuum ejus annuntiat firmamentum.

WLC ² וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְהוָ֣ה חִזְקִֽי׃

VULC ³ Dies diei eructat verbum,
et nox nocti indicat scientiam.

WLC ³ יְהוָ֤ה ׀ סַֽלְעִ֥י וּמְצוּדָתִ֗י וּמְפַ֫לְטִ֥י אֵלִ֣י צ֭וּרִי אֶֽחֱסֶה־ בּ֑וֹ מָֽגִנִּ֥י וְקֶֽרֶן־ יִ֝שְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּֽי׃

VULC ⁴ Non sunt loquelæ, neque sermones,
quorum non audiantur voces eorum.

WLC ⁴ מְ֭הֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהוָ֑ה וּמִן־ אֹ֝יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ׃

VULC ⁵ In omnem terram exivit sonus eorum,
et in fines orbis terræ verba eorum.

WLC ⁵ אֲפָפ֥וּנִי חֶבְלֵי־ מָ֑וֶת וְֽנַחֲלֵ֖י בְלִיַּ֣עַל יְבַֽעֲתֽוּנִי׃

VULC ⁶ In sole posuit tabernaculum suum ;
et ipse tamquam sponsus procedens de thalamo suo.
Exsultavit ut gigas ad currendam viam ;

WLC ⁶ חֶבְלֵ֣י שְׁא֣וֹל סְבָב֑וּנִי קִ֝דְּמ֗וּנִי מ֣וֹקְשֵׁי מָֽוֶת׃

VULC ⁷ a summo cælo egressio ejus.
Et occursus ejus usque ad summum ejus ;
nec est qui se abscondat a calore ejus.

WLC ⁷ בַּצַּר־ לִ֤י ׀ אֶֽקְרָ֣א יְהוָה֮ וְאֶל־ אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו ׀ תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו׃

VULC ⁸ Lex Domini immaculata, convertens animas ;
testimonium Domini fidele, sapientiam præstans parvulis.

WLC ⁸ וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ ׀ הָאָ֗רֶץ וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי־ חָ֥רָה לֽוֹ׃

VULC ⁹ Justitiæ Domini rectæ, lætificantes corda ;
præceptum Domini lucidum, illuminans oculos.

WLC ⁹ עָ֘לָ֤ה עָשָׁ֨ן ׀ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ־ מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּ֝חָלִ֗ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃

VULC ¹⁰ Timor Domini sanctus, permanens in sæculum sæculi ;
judicia Domini vera, justificata in semetipsa,

WLC ¹⁰ וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו׃

VULC ¹¹ desiderabilia super aurum et lapidem pretiosum multum,
et dulciora super mel et favum.

WLC ¹¹ וַיִּרְכַּ֣ב עַל־ כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֝יֵּ֗דֶא עַל־ כַּנְפֵי־ רֽוּחַ׃

VULC ¹² Etenim servus tuus custodit ea ;
in custodiendis illis retributio multa.

WLC ¹² יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־ מַ֝֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃

VULC ¹³ Delicta quis intelligit ?
ab occultis meis munda me ;

WLC ¹³ מִנֹּ֗גַהּ נֶ֫גְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־ אֵֽשׁ׃

VULC ¹⁴ et ab alienis parce servo tuo.
Si mei non fuerint dominati, tunc immaculatus ero,
et emundabor a delicto maximo.

WLC ¹⁴ וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם ׀ יְֽהוָ֗ה וְ֭עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־ אֵֽשׁ׃

VULC ¹⁵ Et erunt ut complaceant eloquia oris mei,
et meditatio cordis mei in conspectu tuo semper.
Domine, adjutor meus, et redemptor meus.]

WLC ¹⁵ וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָקִ֥ים רָ֝ב וַיְהֻמֵּֽם׃

WLC ¹⁶ וַיֵּ֤רָא֨וּ ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֪וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהוָ֑ה מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ׃

WLC ¹⁷ יִשְׁלַ֣ח מִ֭מָּרוֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽ֝מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃

WLC ¹⁸ יַצִּילֵ֗נִי מֵאֹיְבִ֥י עָ֑ז וּ֝מִשֹּׂנְאַ֗י כִּֽי־ אָמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי׃

WLC ¹⁹ יְקַדְּמ֥וּנִי בְיוֹם־ אֵידִ֑י וַֽיְהִי־ יְהוָ֖ה לְמִשְׁעָ֣ן לִֽי׃

WLC ²⁰ וַיּוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ב יְ֝חַלְּצֵ֗נִי כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃

WLC ²¹ יִגְמְלֵ֣נִי יְהוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי׃

WLC ²² כִּֽי־ שָׁ֭מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־ רָ֝שַׁ֗עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃

WLC ²³ כִּ֣י כָל־ מִשְׁפָּטָ֣יו לְנֶגְדִּ֑י וְ֝חֻקֹּתָ֗יו לֹא־ אָסִ֥יר מֶֽנִּי׃

WLC ²⁴ וָאֱהִ֣י תָמִ֣ים עִמּ֑וֹ וָ֝אֶשְׁתַּמֵּ֗ר מֵעֲוֺנִֽי׃

WLC ²⁵ וַיָּֽשֶׁב־ יְהוָ֣ה לִ֣י כְצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י לְנֶ֣גֶד עֵינָֽיו׃

WLC ²⁶ עִם־ חָסִ֥יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־ גְּבַ֥ר תָּ֝מִ֗ים תִּתַּמָּֽם׃

WLC ²⁷ עִם־ נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר וְעִם־ עִ֝קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל׃

WLC ²⁸ כִּֽי־ אַ֭תָּה עַם־ עָנִ֣י תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל׃

WLC ²⁹ כִּֽי־ אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי׃

WLC ³⁰ כִּֽי־ בְ֭ךָ אָרֻ֣ץ גְּד֑וּד וּ֝בֵֽאלֹהַ֗י אֲדַלֶּג־ שֽׁוּר׃

WLC ³¹ הָאֵל֮ תָּמִ֪ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־ יְהוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃

WLC ³² כִּ֤י מִ֣י אֱ֭לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֝֗וּר זוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃

WLC ³³ הָ֭אֵל הַמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי׃

WLC ³⁴ מְשַׁוֶּ֣ה רַ֭גְלַי כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּ֝מֹתַ֗י יַעֲמִידֵֽנִי׃

WLC ³⁵ מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־ נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרוֹעֹתָֽי׃

WLC ³⁶ וַתִּתֶּן־ לִי֮ מָגֵ֪ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי וְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי׃

WLC ³⁷ תַּרְחִ֣יב צַעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י וְלֹ֥א מָ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי׃

WLC ³⁸ אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־ אָ֝שׁוּב עַד־ כַּלּוֹתָֽם׃

WLC ³⁹ אֶ֭מְחָצֵם וְלֹא־ יֻ֣כְלוּ ק֑וּם יִ֝פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי׃

WLC ⁴⁰ וַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֭יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי׃

WLC ⁴¹ וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם׃

WLC ⁴² יְשַׁוְּע֥וּ וְאֵין־ מוֹשִׁ֑יעַ עַל־ יְ֝הוָ֗ה וְלֹ֣א עָנָֽם׃

WLC ⁴³ וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־ פְּנֵי־ ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם׃

WLC ⁴⁴ תְּפַלְּטֵנִי֮ מֵרִ֪יבֵ֫י עָ֥ם תְּ֭שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֑ם עַ֖ם לֹא־ יָדַ֣עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי׃

WLC ⁴⁵ לְשֵׁ֣מַֽע אֹ֭זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑י בְּנֵֽי־ נֵ֝כָ֗ר יְכַחֲשׁוּ־ לִֽי׃

WLC ⁴⁶ בְּנֵי־ נֵכָ֥ר יִבֹּ֑לוּ וְ֝יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם׃

WLC ⁴⁷ חַי־ יְ֭הוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְ֝יָר֗וּם אֱלוֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃

WLC ⁴⁸ הָאֵ֗ל הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑י וַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי׃

WLC ⁴⁹ מְפַלְּטִ֗י מֵאֹ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן־ קָ֭מַי תְּרוֹמְמֵ֑נִי מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃

WLC ⁵⁰ עַל־ כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה׃

WLC ⁵¹ יְשׁוּע֪וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד ׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד־ עוֹלָֽם׃