VULC ¹ [Quare fremuerunt gentes,
et populi meditati sunt inania ?

WLC ¹ לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־ רִֽיק׃

VULC ² Astiterunt reges terræ,
et principes convenerunt in unum
adversus Dominum, et adversus christum ejus.

WLC ² יִ֥תְיַצְּב֨וּ ׀ מַלְכֵי־ אֶ֗רֶץ וְרוֹזְנִ֥ים נֽוֹסְדוּ־ יָ֑חַד עַל־ יְ֝הוָה וְעַל־ מְשִׁיחֽוֹ׃

VULC ³ Dirumpamus vincula eorum,
et projiciamus a nobis jugum ipsorum.

WLC ³ נְֽ֭נַתְּקָה אֶת־ מֽוֹסְרוֹתֵ֑ימוֹ וְנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ׃

VULC ⁴ Qui habitat in cælis irridebit eos,
et Dominus subsannabit eos.

WLC ⁴ יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק אֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג־ לָֽמוֹ׃

VULC ⁵ Tunc loquetur ad eos in ira sua,
et in furore suo conturbabit eos.

WLC ⁵ אָ֤ז יְדַבֵּ֣ר אֵלֵ֣ימוֹ בְאַפּ֑וֹ וּֽבַחֲרוֹנ֥וֹ יְבַהֲלֵֽמוֹ׃

VULC ⁶ Ego autem constitutus sum rex ab eo
super Sion, montem sanctum ejus,
prædicans præceptum ejus.

WLC ⁶ וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־ צִ֝יּ֗וֹן הַר־ קָדְשִֽׁי׃

VULC ⁷ Dominus dixit ad me : Filius meus es tu ;
ego hodie genui te.

WLC ⁷ אֲסַפְּרָ֗ה אֶֽ֫ל חֹ֥ק יְֽהוָ֗ה אָמַ֘ר אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃

VULC ⁸ Postula a me, et dabo tibi gentes hæreditatem tuam,
et possessionem tuam terminos terræ.

WLC ⁸ שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי וְאֶתְּנָ֣ה ג֭וֹיִם נַחֲלָתֶ֑ךָ וַ֝אֲחֻזָּתְךָ֗ אַפְסֵי־ אָֽרֶץ׃

VULC ⁹ Reges eos in virga ferrea,
et tamquam vas figuli confringes eos.

WLC ⁹ תְּ֭רֹעֵם בְּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תְּנַפְּצֵֽם׃

VULC ¹⁰ Et nunc, reges, intelligite ;
erudimini, qui judicatis terram.

WLC ¹⁰ וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ׃

VULC ¹¹ Servite Domino in timore,
et exsultate ei cum tremore.

WLC ¹¹ עִבְד֣וּ אֶת־ יְהוָ֣ה בְּיִרְאָ֑ה וְ֝גִ֗ילוּ בִּרְעָדָֽה׃

VULC ¹² Apprehendite disciplinam, nequando irascatur Dominus,
et pereatis de via justa.

WLC ¹² נַשְּׁקוּ־ בַ֡ר פֶּן־ יֶאֱנַ֤ף ׀ וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ כִּֽי־ יִבְעַ֣ר כִּמְעַ֣ט אַפּ֑וֹ אַ֝שְׁרֵ֗י כָּל־ ח֥וֹסֵי בֽוֹ׃

VULC ¹³ Cum exarserit in brevi ira ejus,
beati omnes qui confidunt in eo.]