VULC ¹ In finem, pro susceptione matutina. Psalmus David.

WLC ¹ לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃

VULC ² [Deus, Deus meus, respice in me : quare me dereliquisti ?
longe a salute mea verba delictorum meorum.

WLC ² יְֽהוָ֗ה בְּעָזְּךָ֥ יִשְׂמַח־ מֶ֑לֶךְ וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־ מְאֹֽד׃

VULC ³ Deus meus, clamabo per diem, et non exaudies ;
et nocte, et non ad insipientiam mihi.

WLC ³ תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַאֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗יו בַּל־ מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה׃

VULC ⁴ Tu autem in sancto habitas, laus Israël.

WLC ⁴ כִּֽי־ תְ֭קַדְּמֶנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֝רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז׃

VULC ⁵ In te speraverunt patres nostri ;
speraverunt, et liberasti eos.

WLC ⁵ חַיִּ֤ים ׀ שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

VULC ⁶ Ad te clamaverunt, et salvi facti sunt ;
in te speraverunt, et non sunt confusi.

WLC ⁶ גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃

VULC ⁷ Ego autem sum vermis, et non homo ;
opprobrium hominum, et abjectio plebis.

WLC ⁷ כִּֽי־ תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־ פָּנֶֽיךָ׃

VULC ⁸ Omnes videntes me deriserunt me ;
locuti sunt labiis, et moverunt caput.

WLC ⁸ כִּֽי־ הַ֭מֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּיהוָ֑ה וּבְחֶ֥סֶד עֶ֝לְי֗וֹן בַּל־ יִמּֽוֹט׃

VULC ⁹ Speravit in Domino, eripiat eum :
salvum faciat eum, quoniam vult eum.

WLC ⁹ תִּמְצָ֣א יָ֭דְךָ לְכָל־ אֹיְבֶ֑יךָ יְ֝מִֽינְךָ תִּמְצָ֥א שֹׂנְאֶֽיךָ׃

VULC ¹⁰ Quoniam tu es qui extraxisti me de ventre,
spes mea ab uberibus matris meæ.

WLC ¹⁰ תְּשִׁיתֵ֤מוֹ ׀ כְּתַנּ֥וּר אֵשׁ֮ לְעֵ֪ת פָּ֫נֶ֥יךָ יְ֭הוָה בְּאַפּ֣וֹ יְבַלְּעֵ֑ם וְֽתֹאכְלֵ֥ם אֵֽשׁ׃

VULC ¹¹ In te projectus sum ex utero ;
de ventre matris meæ Deus meus es tu :

WLC ¹¹ פִּ֭רְיָמוֹ מֵאֶ֣רֶץ תְּאַבֵּ֑ד וְ֝זַרְעָ֗ם מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃

VULC ¹² ne discesseris a me,
quoniam tribulatio proxima est,
quoniam non est qui adjuvet.

WLC ¹² כִּי־ נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֝זִמָּ֗ה בַּל־ יוּכָֽלוּ׃

VULC ¹³ Circumdederunt me vituli multi ;
tauri pingues obsederunt me.

WLC ¹³ כִּ֭י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם בְּ֝מֵֽיתָרֶ֗יךָ תְּכוֹנֵ֥ן עַל־ פְּנֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁴ Aperuerunt super me os suum,
sicut leo rapiens et rugiens.

WLC ¹⁴ ר֣וּמָה יְהוָ֣ה בְּעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽ֝נְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ׃