VULC ¹ In finem, pro susceptione matutina. Psalmus David.

WLC ¹ לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃

VULC ² [Deus, Deus meus, respice in me : quare me dereliquisti ?
longe a salute mea verba delictorum meorum.

WLC ² יְֽהוָ֗ה בְּעָזְּךָ֥ יִשְׂמַח־ מֶ֑לֶךְ וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־ מְאֹֽד׃

VULC ³ Deus meus, clamabo per diem, et non exaudies ;
et nocte, et non ad insipientiam mihi.

WLC ³ תַּאֲוַ֣ת לִ֭בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַאֲרֶ֥שֶׁת שְׂ֝פָתָ֗יו בַּל־ מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה׃

VULC ⁴ Tu autem in sancto habitas, laus Israël.

WLC ⁴ כִּֽי־ תְ֭קַדְּמֶנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֝רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז׃

VULC ⁵ In te speraverunt patres nostri ;
speraverunt, et liberasti eos.

WLC ⁵ חַיִּ֤ים ׀ שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

VULC ⁶ Ad te clamaverunt, et salvi facti sunt ;
in te speraverunt, et non sunt confusi.

WLC ⁶ גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃

VULC ⁷ Ego autem sum vermis, et non homo ;
opprobrium hominum, et abjectio plebis.

WLC ⁷ כִּֽי־ תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־ פָּנֶֽיךָ׃

VULC ⁸ Omnes videntes me deriserunt me ;
locuti sunt labiis, et moverunt caput.

WLC ⁸ כִּֽי־ הַ֭מֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּיהוָ֑ה וּבְחֶ֥סֶד עֶ֝לְי֗וֹן בַּל־ יִמּֽוֹט׃