VULC ¹ Ipsi David. [Judica, Domine, nocentes me ;
expugna impugnantes me.

WLC ¹ לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־ טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַֽ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ׃

VULC ² Apprehende arma et scutum,
et exsurge in adjutorium mihi.

WLC ² אֲבָרֲכָ֣ה אֶת־ יְהוָ֣ה בְּכָל־ עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי׃

VULC ³ Effunde frameam, et conclude adversus eos qui persequuntur me ;
dic animæ meæ : Salus tua ego sum.

WLC ³ בַּ֭יהוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ׃

VULC ⁴ Confundantur et revereantur quærentes animam meam ;
avertantur retrorsum et confundantur cogitantes mihi mala.

WLC ⁴ גַּדְּל֣וּ לַיהוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו׃

VULC ⁵ Fiant tamquam pulvis ante faciem venti,
et angelus Domini coarctans eos.

WLC ⁵ דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־ יְהוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכָּל־ מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃

VULC ⁶ Fiat via illorum tenebræ et lubricum,
et angelus Domini persequens eos.

WLC ⁶ הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־ יֶחְפָּֽרוּ׃

VULC ⁷ Quoniam gratis absconderunt mihi interitum laquei sui ; supervacue exprobraverunt animam meam.

WLC ⁷ זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־ צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃

VULC ⁸ Veniat illi laqueus quem ignorat,
et captio quam abscondit apprehendat eum,
et in laqueum cadat in ipsum.

WLC ⁸ חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־ יְהוָ֓ה סָ֘בִ֤יב לִֽירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם׃

VULC ⁹ Anima autem mea exsultabit in Domino,
et delectabitur super salutari suo.

WLC ⁹ טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּי־ ט֣וֹב יְהוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־ בּֽוֹ׃

VULC ¹⁰ Omnia ossa mea dicent :
Domine, quis similis tibi ?
eripiens inopem de manu fortiorum ejus ;
egenum et pauperem a diripientibus eum.

WLC ¹⁰ יְר֣אוּ אֶת־ יְהוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּי־ אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו׃

VULC ¹¹ Surgentes testes iniqui,
quæ ignorabam interrogabant me.

WLC ¹¹ כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא־ יַחְסְר֥וּ כָל־ טֽוֹב׃

VULC ¹² Retribuebant mihi mala pro bonis,
sterilitatem animæ meæ.

WLC ¹² לְֽכוּ־ בָ֭נִים שִׁמְעוּ־ לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃

VULC ¹³ Ego autem, cum mihi molesti essent, induebar cilicio ;
humiliabam in jejunio animam meam,
et oratio mea in sinu meo convertetur.

WLC ¹³ מִֽי־ הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃

VULC ¹⁴ Quasi proximum et quasi fratrem nostrum sic complacebam ;
quasi lugens et contristatus sic humiliabar.

WLC ¹⁴ נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃

VULC ¹⁵ Et adversum me lætati sunt, et convenerunt ;
congregata sunt super me flagella, et ignoravi.

WLC ¹⁵ ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃

VULC ¹⁶ Dissipati sunt, nec compuncti ;
tentaverunt me, subsannaverunt me subsannatione ;
frenduerunt super me dentibus suis.

WLC ¹⁶ עֵינֵ֣י יְ֭הוָה אֶל־ צַדִּיקִ֑ים וְ֝אָזְנָ֗יו אֶל־ שַׁוְעָתָֽם׃

VULC ¹⁷ Domine, quando respicies ?
Restitue animam meam a malignitate eorum ;
a leonibus unicam meam.

WLC ¹⁷ פְּנֵ֣י יְ֭הוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃

VULC ¹⁸ Confitebor tibi in ecclesia magna ; in populo gravi laudabo te.

WLC ¹⁸ צָעֲק֣וּ וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־ צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם׃

VULC ¹⁹ Non supergaudeant mihi qui adversantur mihi inique,
qui oderunt me gratis, et annuunt oculis.

WLC ¹⁹ קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְנִשְׁבְּרֵי־ לֵ֑ב וְֽאֶת־ דַּכְּאֵי־ ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃

VULC ²⁰ Quoniam mihi quidem pacifice loquebantur ;
et in iracundia terræ loquentes, dolos cogitabant.

WLC ²⁰ רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יְהוָֽה׃

VULC ²¹ Et dilataverunt super me os suum ;
dixerunt : Euge, euge ! viderunt oculi nostri.

WLC ²¹ שֹׁמֵ֥ר כָּל־ עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה׃

VULC ²² Vidisti, Domine : ne sileas ;
Domine, ne discedas a me.

WLC ²² תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֹׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ׃

VULC ²³ Exsurge et intende judicio meo, Deus meus ;
et Dominus meus, in causam meam.

WLC ²³ פּוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֝אְשְׁמ֗וּ כָּֽל־ הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃

VULC ²⁴ Judica me secundum justitiam tuam, Domine Deus meus,
et non supergaudeant mihi.

VULC ²⁵ Non dicant in cordibus suis : Euge, euge, animæ nostræ ;
nec dicant : Devoravimus eum.

VULC ²⁶ Erubescant et revereantur simul qui gratulantur malis meis ;
induantur confusione et reverentia qui magna loquuntur super me.

VULC ²⁷ Exsultent et lætentur qui volunt justitiam meam ;
et dicant semper : Magnificetur Dominus, qui volunt pacem servi ejus.

VULC ²⁸ Et lingua mea meditabitur justitiam tuam ;
tota die laudem tuam.]