VULC ¹ In finem. Servo Domini ipsi David.

WLC ¹ לְדָוִ֨ד ׀ רִיבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־ יְרִיבַ֑י לְ֝חַ֗ם אֶת־ לֹֽחֲמָֽי׃

VULC ² [Dixit injustus ut delinquat in semetipso :
non est timor Dei ante oculos ejus.

WLC ² הַחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֝ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי׃

VULC ³ Quoniam dolose egit in conspectu ejus,
ut inveniatur iniquitas ejus ad odium.

WLC ³ וְהָ֘רֵ֤ק חֲנִ֣ית וּ֭סְגֹר לִקְרַ֣את רֹדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֝נַפְשִׁ֗י יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי׃

VULC ⁴ Verba oris ejus iniquitas, et dolus ;
noluit intelligere ut bene ageret.

WLC ⁴ יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּלְמוּ֮ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹ֝שְׁבֵ֗י רָעָתִֽי׃

VULC ⁵ Iniquitatem meditatus est in cubili suo ;
astitit omni viæ non bonæ :
malitiam autem non odivit.

WLC ⁵ יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהוָ֣ה דּוֹחֶֽה׃

VULC ⁶ Domine, in cælo misericordia tua,
et veritas tua usque ad nubes.

WLC ⁶ יְֽהִי־ דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּ֑וֹת וּמַלְאַ֥ךְ יְ֝הוָ֗ה רֹדְפָֽם׃

VULC ⁷ Justitia tua sicut montes Dei ;
judicia tua abyssus multa.
Homines et jumenta salvabis, Domine,

WLC ⁷ כִּֽי־ חִנָּ֣ם טָֽמְנוּ־ לִ֭י שַׁ֣חַת רִשְׁתָּ֑ם חִ֝נָּ֗ם חָפְר֥וּ לְנַפְשִֽׁי׃

VULC ⁸ quemadmodum multiplicasti misericordiam tuam, Deus.
Filii autem hominum in tegmine alarum tuarum sperabunt.

WLC ⁸ תְּבוֹאֵ֣הוּ שׁוֹאָה֮ לֹֽא־ יֵ֫דָ֥ע וְרִשְׁתּ֣וֹ אֲשֶׁר־ טָמַ֣ן תִּלְכְּד֑וֹ בְּ֝שׁוֹאָ֗ה יִפָּל־ בָּֽהּ׃

VULC ⁹ Inebriabuntur ab ubertate domus tuæ,
et torrente voluptatis tuæ potabis eos :

WLC ⁹ וְ֭נַפְשִׁי תָּגִ֣יל בַּיהוָ֑ה תָּ֝שִׂישׂ בִּישׁוּעָתֽוֹ׃

VULC ¹⁰ quoniam apud te est fons vitæ,
et in lumine tuo videbimus lumen.

WLC ¹⁰ כָּ֥ל עַצְמוֹתַ֨י ׀ תֹּאמַרְנָה֮ יְהוָ֗ה מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ מַצִּ֣יל עָ֭נִי מֵחָזָ֣ק מִמֶּ֑נּוּ וְעָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן מִגֹּזְלֽוֹ׃

VULC ¹¹ Prætende misericordiam tuam scientibus te,
et justitiam tuam his qui recto sunt corde.

WLC ¹¹ יְ֭קוּמוּן עֵדֵ֣י חָמָ֑ס אֲשֶׁ֥ר לֹא־ יָ֝דַ֗עְתִּי יִשְׁאָלֽוּנִי׃

VULC ¹² Non veniat mihi pes superbiæ,
et manus peccatoris non moveat me.

WLC ¹² יְשַׁלְּמ֣וּנִי רָ֭עָה תַּ֥חַת טוֹבָ֗ה שְׁכ֣וֹל לְנַפְשִֽׁי׃

VULC ¹³ Ibi ceciderunt qui operantur iniquitatem ;
expulsi sunt, nec potuerunt stare.]

WLC ¹³ וַאֲנִ֤י ׀ בַּחֲלוֹתָ֡ם לְב֬וּשִׁי שָׂ֗ק עִנֵּ֣יתִי בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וּ֝תְפִלָּתִ֗י עַל־ חֵיקִ֥י תָשֽׁוּב׃

WLC ¹⁴ כְּרֵֽעַ־ כְּאָ֣ח לִ֭י הִתְהַלָּ֑כְתִּי כַּאֲבֶל־ אֵ֝֗ם קֹדֵ֥ר שַׁחֽוֹתִי׃

WLC ¹⁵ וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֪וּ וְֽנֶאֱ֫סָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא־ דָֽמּוּ׃

WLC ¹⁶ בְּ֭חַנְפֵי לַעֲגֵ֣י מָע֑וֹג חָרֹ֖ק עָלַ֣י שִׁנֵּֽימוֹ׃

WLC ¹⁷ אֲדֹנָי֮ כַּמָּ֪ה תִּ֫רְאֶ֥ה הָשִׁ֣יבָה נַ֭פְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶ֑ם מִ֝כְּפִירִ֗ים יְחִידָתִֽי׃

WLC ¹⁸ א֭וֹדְךָ בְּקָהָ֣ל רָ֑ב בְּעַ֖ם עָצ֣וּם אֲהַֽלְלֶֽךָּ׃

WLC ¹⁹ אַֽל־ יִשְׂמְחוּ־ לִ֣י אֹיְבַ֣י שֶׁ֑קֶר שֹׂנְאַ֥י חִ֝נָּ֗ם יִקְרְצוּ־ עָֽיִן׃

WLC ²⁰ כִּ֤י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְדַ֫בֵּ֥רוּ וְעַ֥ל רִגְעֵי־ אֶ֑רֶץ דִּבְרֵ֥י מִ֝רְמוֹת יַחֲשֹׁבֽוּן׃

WLC ²¹ וַיַּרְחִ֥יבוּ עָלַ֗י פִּ֫יהֶ֥ם אָ֭מְרוּ הֶאָ֣ח ׀ הֶאָ֑ח רָאֲתָ֥ה עֵינֵֽינוּ׃

WLC ²² רָאִ֣יתָה יְ֭הוָה אַֽל־ תֶּחֱרַ֑שׁ אֲ֝דֹנָ֗י אֲל־ תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃

WLC ²³ הָעִ֣ירָה וְ֭הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי׃

WLC ²⁴ שָׁפְטֵ֣נִי כְ֭צִדְקְךָ יְהוָ֥ה אֱלֹהָ֗י וְאַל־ יִשְׂמְחוּ־ לִֽי׃

WLC ²⁵ אַל־ יֹאמְר֣וּ בְ֭לִבָּם הֶאָ֣ח נַפְשֵׁ֑נוּ אַל־ יֹ֝אמְר֗וּ בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ׃

WLC ²⁶ יֵ֘בֹ֤שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ ׀ יַחְדָּו֮ שְׂמֵחֵ֪י רָעָ֫תִ֥י יִֽלְבְּשׁוּ־ בֹ֥שֶׁת וּכְלִמָּ֑ה הַֽמַּגְדִּילִ֥ים עָלָֽי׃

WLC ²⁷ יָרֹ֣נּוּ וְיִשְׂמְחוּ֮ חֲפֵצֵ֪י צִ֫דְקִ֥י וְיֹאמְר֣וּ תָ֭מִיד יִגְדַּ֣ל יְהוָ֑ה הֶ֝חָפֵ֗ץ שְׁל֣וֹם עַבְדּֽוֹ׃

WLC ²⁸ וּ֭לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקֶ֑ךָ כָּל־ הַ֝יּוֹם תְּהִלָּתֶֽךָ׃