VULC ¹ Psalmus cantici. Filiis Core, secunda sabbati.

WLC ¹ לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־ קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃

VULC ² [Magnus Dominus et laudabilis nimis,
in civitate Dei nostri, in monte sancto ejus.

WLC ² כָּֽל־ הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־ כָ֑ף הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִ֗ים בְּק֣וֹל רִנָּֽה׃

VULC ³ Fundatur exsultatione universæ terræ mons Sion ;
latera aquilonis, civitas regis magni.

WLC ³ כִּֽי־ יְהוָ֣ה עֶלְי֣וֹן נוֹרָ֑א מֶ֥לֶךְ גָּ֝דוֹל עַל־ כָּל־ הָאָֽרֶץ׃

VULC ⁴ Deus in domibus ejus cognoscetur
cum suscipiet eam.

WLC ⁴ יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ׃

VULC ⁵ Quoniam ecce reges terræ congregati sunt ;
convenerunt in unum.

WLC ⁵ יִבְחַר־ לָ֥נוּ אֶת־ נַחֲלָתֵ֑נוּ אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־ אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃

VULC ⁶ Ipsi videntes, sic admirati sunt,
conturbati sunt, commoti sunt.

WLC ⁶ עָלָ֣ה אֱ֭לֹהִים בִּתְרוּעָ֑ה יְ֝הֹוָ֗ה בְּק֣וֹל שׁוֹפָֽר׃

VULC ⁷ Tremor apprehendit eos ;
ibi dolores ut parturientis :

WLC ⁷ זַמְּר֣וּ אֱלֹהִ֣ים זַמֵּ֑רוּ זַמְּר֖וּ לְמַלְכֵּ֣נוּ זַמֵּֽרוּ׃

VULC ⁸ in spiritu vehementi conteres naves Tharsis.

WLC ⁸ כִּ֤י מֶ֖לֶךְ כָּל־ הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים זַמְּר֥וּ מַשְׂכִּֽיל׃

VULC ⁹ Sicut audivimus, sic vidimus,
in civitate Domini virtutum, in civitate Dei nostri :
Deus fundavit eam in æternum.

WLC ⁹ מָלַ֣ךְ אֱ֭לֹהִים עַל־ גּוֹיִ֑ם אֱ֝לֹהִ֗ים יָשַׁ֤ב ׀ עַל־ כִּסֵּ֬א קָדְשֽׁוֹ׃

VULC ¹⁰ Suscepimus, Deus, misericordiam tuam
in medio templi tui.

WLC ¹⁰ נְדִ֘יבֵ֤י עַמִּ֨ים ׀ נֶאֱסָ֗פוּ עַם֮ אֱלֹהֵ֪י אַבְרָ֫הָ֥ם כִּ֣י לֵֽ֭אלֹהִים מָֽגִנֵּי־ אֶ֗רֶץ מְאֹ֣ד נַעֲלָֽה׃

VULC ¹¹ Secundum nomen tuum, Deus,
sic et laus tua in fines terræ ;
justitia plena est dextera tua.

VULC ¹² Lætetur mons Sion,
et exsultent filiæ Judæ,
propter judicia tua, Domine.

VULC ¹³ Circumdate Sion, et complectimini eam ;
narrate in turribus ejus.

VULC ¹⁴ Ponite corda vestra in virtute ejus,
et distribuite domos ejus, ut enarretis in progenie altera.

VULC ¹⁵ Quoniam hic est Deus,
Deus noster in æternum, et in sæculum sæculi :
ipse reget nos in sæcula.]

VULC ¹ In finem, filiis Core. Psalmus.

WLC ¹ שִׁ֥יר מִ֝זְמוֹר לִבְנֵי־ קֹֽרַח׃

VULC ² [Audite hæc, omnes gentes ;
auribus percipite, omnes qui habitatis orbem :

WLC ² גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד בְּעִ֥יר אֱ֝לֹהֵ֗ינוּ הַר־ קָדְשֽׁוֹ׃

VULC ³ quique terrigenæ et filii hominum,
simul in unum dives et pauper.

WLC ³ יְפֵ֥ה נוֹף֮ מְשׂ֪וֹשׂ כָּל־ הָ֫אָ֥רֶץ הַר־ צִ֭יּוֹן יַרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן קִ֝רְיַ֗ת מֶ֣לֶךְ רָֽב׃

VULC ⁴ Os meum loquetur sapientiam,
et meditatio cordis mei prudentiam.

WLC ⁴ אֱלֹהִ֥ים בְּאַרְמְנוֹתֶ֗יהָ נוֹדַ֥ע לְמִשְׂגָּֽב׃

VULC ⁵ Inclinabo in parabolam aurem meam ;
aperiam in psalterio propositionem meam.

WLC ⁵ כִּֽי־ הִנֵּ֣ה הַ֭מְּלָכִים נֽוֹעֲד֑וּ עָבְר֥וּ יַחְדָּֽו׃

VULC ⁶ Cur timebo in die mala ?
iniquitas calcanei mei circumdabit me.

WLC ⁶ הֵ֣מָּה רָ֭אוּ כֵּ֣ן תָּמָ֑הוּ נִבְהֲל֥וּ נֶחְפָּֽזוּ׃

VULC ⁷ Qui confidunt in virtute sua,
et in multitudine divitiarum suarum, gloriantur.

WLC ⁷ רְ֭עָדָה אֲחָזָ֣תַם שָׁ֑ם חִ֝֗יל כַּיּוֹלֵֽדָה׃

VULC ⁸ Frater non redimit, redimet homo :
non dabit Deo placationem suam,

WLC ⁸ בְּר֥וּחַ קָדִ֑ים תְּ֝שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃

VULC ⁹ et pretium redemptionis animæ suæ.
Et laborabit in æternum ;

WLC ⁹ כַּאֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְנוּ ׀ כֵּ֤ן רָאִ֗ינוּ בְּעִיר־ יְהוָ֣ה צְ֭בָאוֹת בְּעִ֣יר אֱלֹהֵ֑ינוּ אֱלֹ֘הִ֤ים יְכוֹנְנֶ֖הָ עַד־ עוֹלָ֣ם סֶֽלָה׃

VULC ¹⁰ et vivet adhuc in finem.

WLC ¹⁰ דִּמִּ֣ינוּ אֱלֹהִ֣ים חַסְדֶּ֑ךָ בְּ֝קֶ֗רֶב הֵיכָלֶֽךָ׃

VULC ¹¹ Non videbit interitum,
cum viderit sapientes morientes :
simul insipiens et stultus peribunt.
Et relinquent alienis divitias suas,

WLC ¹¹ כְּשִׁמְךָ֤ אֱלֹהִ֗ים כֵּ֣ן תְּ֭הִלָּתְךָ עַל־ קַצְוֵי־ אֶ֑רֶץ צֶ֝֗דֶק מָלְאָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃

VULC ¹² et sepulchra eorum domus illorum in æternum ;
tabernacula eorum in progenie et progenie :
vocaverunt nomina sua in terris suis.

WLC ¹² יִשְׂמַ֤ח ׀ הַר־ צִיּ֗וֹן תָּ֭גֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה לְ֝מַ֗עַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃

VULC ¹³ Et homo, cum in honore esset, non intellexit.
Comparatus est jumentis insipientibus,
et similis factus est illis.

WLC ¹³ סֹ֣בּוּ צִ֭יּוֹן וְהַקִּיפ֑וּהָ סִ֝פְר֗וּ מִגְדָּלֶֽיהָ׃

VULC ¹⁴ Hæc via illorum scandalum ipsis ;
et postea in ore suo complacebunt.

WLC ¹⁴ שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם ׀ לְֽחֵילָ֗ה פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַחֲרֽוֹן׃

VULC ¹⁵ Sicut oves in inferno positi sunt :
mors depascet eos.
Et dominabuntur eorum justi in matutino ;
et auxilium eorum veterascet in inferno a gloria eorum.

WLC ¹⁵ כִּ֤י זֶ֨ה ׀ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל־ מֽוּת׃

VULC ¹⁶ Verumtamen Deus redimet animam meam de manu inferi,
cum acceperit me.

VULC ¹⁷ Ne timueris cum dives factus fuerit homo,
et cum multiplicata fuerit gloria domus ejus :

VULC ¹⁸ quoniam, cum interierit, non sumet omnia,
neque descendet cum eo gloria ejus.

VULC ¹⁹ Quia anima ejus in vita ipsius benedicetur ;
confitebitur tibi cum benefeceris ei.

VULC ²⁰ Introibit usque in progenies patrum suorum ;
et usque in æternum non videbit lumen.

VULC ²¹ Homo, cum in honore esset, non intellexit.
Comparatus est jumentis insipientibus,
et similis factus est illis.]

VULC ¹ Psalmus Asaph. [Deus deorum Dominus locutus est,
et vocavit terram a solis ortu usque ad occasum.

WLC ¹ לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־ קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃

VULC ² Ex Sion species decoris ejus :

WLC ² שִׁמְעוּ־ זֹ֭את כָּל־ הָֽעַמִּ֑ים הַ֝אֲזִ֗ינוּ כָּל־ יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד׃

VULC ³ Deus manifeste veniet ;
Deus noster, et non silebit.
Ignis in conspectu ejus exardescet ;
et in circuitu ejus tempestas valida.

WLC ³ גַּם־ בְּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם־ בְּנֵי־ אִ֑ישׁ יַ֝֗חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן׃

VULC ⁴ Advocabit cælum desursum, et terram,
discernere populum suum.

WLC ⁴ פִּ֭י יְדַבֵּ֣ר חָכְמ֑וֹת וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת׃

VULC ⁵ Congregate illi sanctos ejus,
qui ordinant testamentum ejus super sacrificia.

WLC ⁵ אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אָזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בְּ֝כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי׃

VULC ⁶ Et annuntiabunt cæli justitiam ejus,
quoniam Deus judex est.

WLC ⁶ לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֺ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃

VULC ⁷ Audi, populus meus, et loquar ;
Israël, et testificabor tibi :
Deus, Deus tuus ego sum.

WLC ⁷ הַבֹּטְחִ֥ים עַל־ חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עָ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ׃

VULC ⁸ Non in sacrificiis tuis arguam te ;
holocausta autem tua in conspectu meo sunt semper.

WLC ⁸ אָ֗ח לֹא־ פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־ יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ׃

VULC ⁹ Non accipiam de domo tua vitulos,
neque de gregibus tuis hircos :

WLC ⁹ וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם׃

VULC ¹⁰ quoniam meæ sunt omnes feræ silvarum,
jumenta in montibus, et boves.

WLC ¹⁰ וִֽיחִי־ ע֥וֹד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת׃

VULC ¹¹ Cognovi omnia volatilia cæli,
et pulchritudo agri mecum est.

WLC ¹¹ כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃

VULC ¹² Si esuriero, non dicam tibi :
meus est enim orbis terræ et plenitudo ejus.

WLC ¹² קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ ׀ לְֽעוֹלָ֗ם מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְדֹ֣ר וָדֹ֑ר קָֽרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת׃

VULC ¹³ Numquid manducabo carnes taurorum ?
aut sanguinem hircorum potabo ?

WLC ¹³ וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־ יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃

VULC ¹⁴ Immola Deo sacrificium laudis,
et redde Altissimo vota tua.

WLC ¹⁴ זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃

VULC ¹⁵ Et invoca me in die tribulationis :
eruam te, et honorificabis me.

WLC ¹⁵ כַּצֹּ֤אן ׀ לִֽשְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים ׀ לַבֹּ֗קֶר לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ׃

VULC ¹⁶ Peccatori autem dixit Deus : Quare tu enarras justitias meas ?
et assumis testamentum meum per os tuum ?

WLC ¹⁶ אַךְ־ אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־ שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה׃

VULC ¹⁷ Tu vero odisti disciplinam,
et projecisti sermones meos retrorsum.

WLC ¹⁷ אַל־ תִּ֭ירָא כִּֽי־ יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי־ יִ֝רְבֶּה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃

VULC ¹⁸ Si videbas furem, currebas cum eo ;
et cum adulteris portionem tuam ponebas.

WLC ¹⁸ כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹא־ יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ׃

VULC ¹⁹ Os tuum abundavit malitia,
et lingua tua concinnabat dolos.

WLC ¹⁹ כִּֽי־ נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־ תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃

VULC ²⁰ Sedens adversus fratrem tuum loquebaris,
et adversus filium matris tuæ ponebas scandalum.

WLC ²⁰ תָּ֭בוֹא עַד־ דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־ נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־ אֽוֹר׃

VULC ²¹ Hæc fecisti, et tacui.
Existimasti inique quod ero tui similis :
arguam te, et statuam contra faciem tuam.

WLC ²¹ אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃

VULC ²² Intelligite hæc, qui obliviscimini Deum,
nequando rapiat, et non sit qui eripiat.

VULC ²³ Sacrificium laudis honorificabit me,
et illic iter quo ostendam illi salutare Dei.]