VULC ¹ Psalmus Asaph. [Deus deorum Dominus locutus est,
et vocavit terram a solis ortu usque ad occasum.

WLC ¹ לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־ קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃

VULC ² Ex Sion species decoris ejus :

WLC ² שִׁמְעוּ־ זֹ֭את כָּל־ הָֽעַמִּ֑ים הַ֝אֲזִ֗ינוּ כָּל־ יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד׃

VULC ³ Deus manifeste veniet ;
Deus noster, et non silebit.
Ignis in conspectu ejus exardescet ;
et in circuitu ejus tempestas valida.

WLC ³ גַּם־ בְּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם־ בְּנֵי־ אִ֑ישׁ יַ֝֗חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן׃

VULC ⁴ Advocabit cælum desursum, et terram,
discernere populum suum.

WLC ⁴ פִּ֭י יְדַבֵּ֣ר חָכְמ֑וֹת וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת׃

VULC ⁵ Congregate illi sanctos ejus,
qui ordinant testamentum ejus super sacrificia.

WLC ⁵ אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אָזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בְּ֝כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי׃

VULC ⁶ Et annuntiabunt cæli justitiam ejus,
quoniam Deus judex est.

WLC ⁶ לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֺ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי׃

VULC ⁷ Audi, populus meus, et loquar ;
Israël, et testificabor tibi :
Deus, Deus tuus ego sum.

WLC ⁷ הַבֹּטְחִ֥ים עַל־ חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עָ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ׃

VULC ⁸ Non in sacrificiis tuis arguam te ;
holocausta autem tua in conspectu meo sunt semper.

WLC ⁸ אָ֗ח לֹא־ פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־ יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ׃

VULC ⁹ Non accipiam de domo tua vitulos,
neque de gregibus tuis hircos :

WLC ⁹ וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם׃

VULC ¹⁰ quoniam meæ sunt omnes feræ silvarum,
jumenta in montibus, et boves.

WLC ¹⁰ וִֽיחִי־ ע֥וֹד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת׃

VULC ¹¹ Cognovi omnia volatilia cæli,
et pulchritudo agri mecum est.

WLC ¹¹ כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃

VULC ¹² Si esuriero, non dicam tibi :
meus est enim orbis terræ et plenitudo ejus.

WLC ¹² קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ ׀ לְֽעוֹלָ֗ם מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְדֹ֣ר וָדֹ֑ר קָֽרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת׃

VULC ¹³ Numquid manducabo carnes taurorum ?
aut sanguinem hircorum potabo ?

WLC ¹³ וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־ יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃

VULC ¹⁴ Immola Deo sacrificium laudis,
et redde Altissimo vota tua.

WLC ¹⁴ זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃

VULC ¹⁵ Et invoca me in die tribulationis :
eruam te, et honorificabis me.

WLC ¹⁵ כַּצֹּ֤אן ׀ לִֽשְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים ׀ לַבֹּ֗קֶר לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ׃

VULC ¹⁶ Peccatori autem dixit Deus : Quare tu enarras justitias meas ?
et assumis testamentum meum per os tuum ?

WLC ¹⁶ אַךְ־ אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־ שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה׃

VULC ¹⁷ Tu vero odisti disciplinam,
et projecisti sermones meos retrorsum.

WLC ¹⁷ אַל־ תִּ֭ירָא כִּֽי־ יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי־ יִ֝רְבֶּה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃

VULC ¹⁸ Si videbas furem, currebas cum eo ;
et cum adulteris portionem tuam ponebas.

WLC ¹⁸ כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹא־ יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ׃

VULC ¹⁹ Os tuum abundavit malitia,
et lingua tua concinnabat dolos.

WLC ¹⁹ כִּֽי־ נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־ תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃

VULC ²⁰ Sedens adversus fratrem tuum loquebaris,
et adversus filium matris tuæ ponebas scandalum.

WLC ²⁰ תָּ֭בוֹא עַד־ דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־ נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־ אֽוֹר׃

VULC ²¹ Hæc fecisti, et tacui.
Existimasti inique quod ero tui similis :
arguam te, et statuam contra faciem tuam.

WLC ²¹ אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃

VULC ²² Intelligite hæc, qui obliviscimini Deum,
nequando rapiat, et non sit qui eripiat.

VULC ²³ Sacrificium laudis honorificabit me,
et illic iter quo ostendam illi salutare Dei.]