VULC ¹ In finem. Psalmus David,

WLC ¹ מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֵ֤ל ׀ אֱ‍ֽלֹהִ֡ים יְֽהוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־ אָ֑רֶץ מִמִּזְרַח־ שֶׁ֝֗מֶשׁ עַד־ מְבֹאֽוֹ׃

VULC ² cum venit ad eum Nathan propheta, quando intravit ad Bethsabee.

WLC ² מִצִּיּ֥וֹן מִכְלַל־ יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ׃

VULC ³ [Miserere mei, Deus, secundum magnam misericordiam tuam ;
et secundum multitudinem miserationum tuarum, dele iniquitatem meam.

WLC ³ יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־ יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־ לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל וּ֝סְבִיבָ֗יו נִשְׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד׃

VULC ⁴ Amplius lava me ab iniquitate mea,
et a peccato meo munda me.

WLC ⁴ יִקְרָ֣א אֶל־ הַשָּׁמַ֣יִם מֵעָ֑ל וְאֶל־ הָ֝אָ֗רֶץ לָדִ֥ין עַמּֽוֹ׃

VULC ⁵ Quoniam iniquitatem meam ego cognosco,
et peccatum meum contra me est semper.

WLC ⁵ אִסְפוּ־ לִ֥י חֲסִידָ֑י כֹּרְתֵ֖י בְרִיתִ֣י עֲלֵי־ זָֽבַח׃

VULC ⁶ Tibi soli peccavi, et malum coram te feci ;
ut justificeris in sermonibus tuis,
et vincas cum judicaris.

WLC ⁶ וַיַּגִּ֣ידוּ שָׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ כִּֽי־ אֱלֹהִ֓ים ׀ שֹׁפֵ֖ט ה֣וּא סֶֽלָה׃

VULC ⁷ Ecce enim in iniquitatibus conceptus sum,
et in peccatis concepit me mater mea.

WLC ⁷ שִׁמְעָ֤ה עַמִּ֨י ׀ וַאֲדַבֵּ֗רָה יִ֭שְׂרָאֵל וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֶ֣יךָ אָנֹֽכִי׃

VULC ⁸ Ecce enim veritatem dilexisti ;
incerta et occulta sapientiæ tuæ manifestasti mihi.

WLC ⁸ לֹ֣א עַל־ זְ֭בָחֶיךָ אוֹכִיחֶ֑ךָ וְעוֹלֹתֶ֖יךָ לְנֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃

VULC ⁹ Asperges me hyssopo, et mundabor ;
lavabis me, et super nivem dealbabor.

WLC ⁹ לֹא־ אֶקַּ֣ח מִבֵּיתְךָ֣ פָ֑ר מִ֝מִּכְלְאֹתֶ֗יךָ עַתּוּדִֽים׃

VULC ¹⁰ Auditui meo dabis gaudium et lætitiam,
et exsultabunt ossa humiliata.

WLC ¹⁰ כִּי־ לִ֥י כָל־ חַיְתוֹ־ יָ֑עַר בְּ֝הֵמ֗וֹת בְּהַרְרֵי־ אָֽלֶף׃

VULC ¹¹ Averte faciem tuam a peccatis meis,
et omnes iniquitates meas dele.

WLC ¹¹ יָ֭דַעְתִּי כָּל־ ע֣וֹף הָרִ֑ים וְזִ֥יז שָׂ֝דַ֗י עִמָּדִֽי׃

VULC ¹² Cor mundum crea in me, Deus,
et spiritum rectum innova in visceribus meis.

WLC ¹² אִם־ אֶ֭רְעַב לֹא־ אֹ֣מַר לָ֑ךְ כִּי־ לִ֥י תֵ֝בֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ׃

VULC ¹³ Ne projicias me a facie tua,
et spiritum sanctum tuum ne auferas a me.

WLC ¹³ הַֽ֭אוֹכַל בְּשַׂ֣ר אַבִּירִ֑ים וְדַ֖ם עַתּוּדִ֣ים אֶשְׁתֶּֽה׃

VULC ¹⁴ Redde mihi lætitiam salutaris tui,
et spiritu principali confirma me.

WLC ¹⁴ זְבַ֣ח לֵאלֹהִ֣ים תּוֹדָ֑ה וְשַׁלֵּ֖ם לְעֶלְי֣וֹן נְדָרֶֽיךָ׃

VULC ¹⁵ Docebo iniquos vias tuas,
et impii ad te convertentur.

WLC ¹⁵ וּ֭קְרָאֵנִי בְּי֣וֹם צָרָ֑ה אֲ֝חַלֶּצְךָ֗ וּֽתְכַבְּדֵֽנִי׃

VULC ¹⁶ Libera me de sanguinibus, Deus, Deus salutis meæ,
et exsultabit lingua mea justitiam tuam.

WLC ¹⁶ וְלָ֤רָשָׁ֨ע ׀ אָ֘מַ֤ר אֱלֹהִ֗ים מַה־ לְּ֭ךָ לְסַפֵּ֣ר חֻקָּ֑י וַתִּשָּׂ֖א בְרִיתִ֣י עֲלֵי־ פִֽיךָ׃

VULC ¹⁷ Domine, labia mea aperies,
et os meum annuntiabit laudem tuam.

WLC ¹⁷ וְ֭אַתָּה שָׂנֵ֣אתָ מוּסָ֑ר וַתַּשְׁלֵ֖ךְ דְּבָרַ֣י אַחֲרֶֽיךָ׃

VULC ¹⁸ Quoniam si voluisses sacrificium, dedissem utique ;
holocaustis non delectaberis.

WLC ¹⁸ אִם־ רָאִ֣יתָ גַ֭נָּב וַתִּ֣רֶץ עִמּ֑וֹ וְעִ֖ם מְנָאֲפִ֣ים חֶלְקֶֽךָ׃

VULC ¹⁹ Sacrificium Deo spiritus contribulatus ;
cor contritum et humiliatum, Deus, non despicies.

WLC ¹⁹ פִּ֭יךָ שָׁלַ֣חְתָּ בְרָעָ֑ה וּ֝לְשׁוֹנְךָ֗ תַּצְמִ֥יד מִרְמָֽה׃

VULC ²⁰ Benigne fac, Domine, in bona voluntate tua Sion,
ut ædificentur muri Jerusalem.

WLC ²⁰ תֵּ֭שֵׁב בְּאָחִ֣יךָ תְדַבֵּ֑ר בְּבֶֽן־ אִ֝מְּךָ֗ תִּתֶּן־ דֹּֽפִי׃

VULC ²¹ Tunc acceptabis sacrificium justitiæ, oblationes et holocausta ;
tunc imponent super altare tuum vitulos.]

WLC ²¹ אֵ֤לֶּה עָשִׂ֨יתָ ׀ וְֽהֶחֱרַ֗שְׁתִּי דִּמִּ֗יתָ הֱֽיוֹת־ אֶֽהְיֶ֥ה כָמ֑וֹךָ אוֹכִיחֲךָ֖ וְאֶֽעֶרְכָ֣ה לְעֵינֶֽיךָ׃

WLC ²² בִּֽינוּ־ נָ֣א זֹ֭את שֹׁכְחֵ֣י אֱל֑וֹהַּ פֶּן־ אֶ֝טְרֹ֗ף וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃

WLC ²³ זֹבֵ֥חַ תּוֹדָ֗ה יְֽכַ֫בְּדָ֥נְנִי וְשָׂ֥ם דֶּ֑רֶךְ אַ֝רְאֶ֗נּוּ בְּיֵ֣שַׁע אֱלֹהִֽים׃