VULC ¹ In finem, pro Maëleth intelligentiæ David. [Dixit insipiens in corde suo : Non est Deus.

WLC ¹ לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃

VULC ² Corrupti sunt, et abominabiles facti sunt in iniquitatibus ;
non est qui faciat bonum.

WLC ² בְּב֤וֹא ׀ דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֪ד לְשָׁ֫א֥וּל וַיֹּ֥אמֶר ל֑וֹ בָּ֥א דָ֝וִ֗ד אֶל־ בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ׃

VULC ³ Deus de cælo prospexit super filios hominum,
ut videat si est intelligens, aut requirens Deum.

WLC ³ מַה־ תִּתְהַלֵּ֣ל בְּ֭רָעָה הַגִּבּ֑וֹר חֶ֥סֶד אֵ֝֗ל כָּל־ הַיּֽוֹם׃

VULC ⁴ Omnes declinaverunt ; simul inutiles facti sunt :
non est qui faciat bonum, non est usque ad unum.

WLC ⁴ הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה׃

VULC ⁵ Nonne scient omnes qui operantur iniquitatem,
qui devorant plebem meam ut cibum panis ?

WLC ⁵ אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר ׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה׃

VULC ⁶ Deum non invocaverunt ;
illic trepidaverunt timore, ubi non erat timor.
Quoniam Deus dissipavit ossa eorum qui hominibus placent :
confusi sunt, quoniam Deus sprevit eos.

WLC ⁶ אָהַ֥בְתָּ כָֽל־ דִּבְרֵי־ בָ֗לַע לְשׁ֣וֹן מִרְמָֽה׃

VULC ⁷ Quis dabit ex Sion salutare Israël ?
cum converterit Deus captivitatem plebis suæ,
exsultabit Jacob, et lætabitur Israël.]

WLC ⁷ גַּם־ אֵל֮ יִתָּצְךָ֪ לָ֫נֶ֥צַח יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ֨ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה׃

WLC ⁸ וְיִרְא֖וּ צַדִּיקִ֥ים וְיִירָ֗אוּ וְעָלָ֥יו יִשְׂחָֽקוּ׃

WLC ⁹ הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ׃

WLC ¹⁰ וַאֲנִ֤י ׀ כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד־ אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

WLC ¹¹ אוֹדְךָ֣ לְ֭עוֹלָם כִּ֣י עָשִׂ֑יתָ וַאֲקַוֶּ֖ה שִׁמְךָ֥ כִֽי־ ט֝֗וֹב נֶ֣גֶד חֲסִידֶֽיךָ׃