VULC ¹ In finem, pro iis qui commutabuntur. David.

WLC ¹ לַמְנַצֵּ֥חַ לְדָוִ֗ד מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃

VULC ² [Salvum me fac, Deus,
quoniam intraverunt aquæ usque ad animam meam.

WLC ² יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו׃

VULC ³ Infixus sum in limo profundi et non est substantia.
Veni in altitudinem maris, et tempestas demersit me.

WLC ³ כְּהִנְדֹּ֥ף עָשָׁ֗ן תִּ֫נְדֹּ֥ף כְּהִמֵּ֣ס דּ֭וֹנַג מִפְּנֵי־ אֵ֑שׁ יֹאבְד֥וּ רְ֝שָׁעִ֗ים מִפְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃

VULC ⁴ Laboravi clamans, raucæ factæ sunt fauces meæ ;
defecerunt oculi mei, dum spero in Deum meum.

WLC ⁴ וְֽצַדִּיקִ֗ים יִשְׂמְח֣וּ יַֽ֭עַלְצוּ לִפְנֵ֥י אֱלֹהִ֗ים וְיָשִׂ֥ישׂוּ בְשִׂמְחָֽה׃

VULC ⁵ Multiplicati sunt super capillos capitis mei
qui oderunt me gratis.
Confortati sunt qui persecuti sunt me
inimici mei injuste ;
quæ non rapui, tunc exsolvebam.

WLC ⁵ שִׁ֤ירוּ ׀ לֵֽאלֹהִים֮ זַמְּר֪וּ שְׁ֫מ֥וֹ סֹ֡לּוּ לָרֹכֵ֣ב בָּ֭עֲרָבוֹת בְּיָ֥הּ שְׁמ֗וֹ וְעִלְז֥וּ לְפָנָֽיו׃

VULC ⁶ Deus, tu scis insipientiam meam ;
et delicta mea a te non sunt abscondita.

WLC ⁶ אֲבִ֣י יְ֭תוֹמִים וְדַיַּ֣ן אַלְמָנ֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים בִּמְע֥וֹן קָדְשֽׁוֹ׃

VULC ⁷ Non erubescant in me qui exspectant te, Domine, Domine virtutum ;
non confundantur super me qui quærunt te, Deus Israël.

WLC ⁷ אֱלֹהִ֤ים ׀ מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים ׀ בַּ֗יְתָה מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת אַ֥ךְ ס֝וֹרֲרִ֗ים שָׁכְנ֥וּ צְחִיחָֽה׃

VULC ⁸ Quoniam propter te sustinui opprobrium ;
operuit confusio faciem meam.

WLC ⁸ אֱ‍ֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִֽישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה׃

VULC ⁹ Extraneus factus sum fratribus meis,
et peregrinus filiis matris meæ.

WLC ⁹ אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה ׀ אַף־ שָׁמַ֣יִם נָטְפוּ֮ מִפְּנֵ֪י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹⁰ Quoniam zelus domus tuæ comedit me,
et opprobria exprobrantium tibi ceciderunt super me.

WLC ¹⁰ גֶּ֣שֶׁם נְ֭דָבוֹת תָּנִ֣יף אֱלֹהִ֑ים נַחֲלָתְךָ֥ וְ֝נִלְאָ֗ה אַתָּ֥ה כֽוֹנַנְתָּֽהּ׃

VULC ¹¹ Et operui in jejunio animam meam,
et factum est in opprobrium mihi.

WLC ¹¹ חַיָּתְךָ֥ יָֽשְׁבוּ־ בָ֑הּ תָּ֤כִ֥ין בְּטוֹבָתְךָ֖ לֶעָנִ֣י אֱלֹהִֽים׃

VULC ¹² Et posui vestimentum meum cilicium ;
et factus sum illis in parabolam.

WLC ¹² אֲדֹנָ֥י יִתֶּן־ אֹ֑מֶר הַֽ֝מְבַשְּׂר֗וֹת צָבָ֥א רָֽב׃

VULC ¹³ Adversum me loquebantur qui sedebant in porta,
et in me psallebant qui bibebant vinum.

WLC ¹³ מַלְכֵ֣י צְ֭בָאוֹת יִדֹּד֣וּן יִדֹּד֑וּן וּנְוַת בַּ֝֗יִת תְּחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃

VULC ¹⁴ Ego vero orationem meam ad te, Domine ;
tempus beneplaciti, Deus.
In multitudine misericordiæ tuæ,
exaudi me in veritate salutis tuæ.

WLC ¹⁴ אִֽם־ תִּשְׁכְּבוּן֮ בֵּ֪ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף וְ֝אֶבְרוֹתֶ֗יהָ בִּֽירַקְרַ֥ק חָרֽוּץ׃

VULC ¹⁵ Eripe me de luto, ut non infigar ;
libera me ab iis qui oderunt me, et de profundis aquarum.

WLC ¹⁵ בְּפָ֘רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֘כִ֤ים בָּ֗הּ תַּשְׁלֵ֥ג בְּצַלְמֽוֹן׃

VULC ¹⁶ Non me demergat tempestas aquæ,
neque absorbeat me profundum,
neque urgeat super me puteus os suum.

WLC ¹⁶ הַר־ אֱ֭לֹהִים הַר־ בָּשָׁ֑ן הַ֥ר גַּ֝בְנֻנִּ֗ים הַר־ בָּשָֽׁן׃

VULC ¹⁷ Exaudi me, Domine, quoniam benigna est misericordia tua ;
secundum multitudinem miserationum tuarum respice in me.

WLC ¹⁷ לָ֤מָּה ׀ תְּֽרַצְּדוּן֮ הָרִ֪ים גַּבְנֻ֫נִּ֥ים הָהָ֗ר חָמַ֣ד אֱלֹהִ֣ים לְשִׁבְתּ֑וֹ אַף־ יְ֝הוָ֗ה יִשְׁכֹּ֥ן לָנֶֽצַח׃

VULC ¹⁸ Et ne avertas faciem tuam a puero tuo ;
quoniam tribulor, velociter exaudi me.

WLC ¹⁸ רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים רִבֹּתַ֣יִם אַלְפֵ֣י שִׁנְאָ֑ן אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃

VULC ¹⁹ Intende animæ meæ, et libera eam ;
propter inimicos meos, eripe me.

WLC ¹⁹ עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם ׀ שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּאָדָ֑ם וְאַ֥ף ס֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן ׀ יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃

VULC ²⁰ Tu scis improperium meum, et confusionem meam, et reverentiam meam ;

WLC ²⁰ בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ י֤וֹם ׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־ לָ֗נוּ הָ֘אֵ֤ל יְֽשׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה׃

VULC ²¹ in conspectu tuo sunt omnes qui tribulant me.
Improperium exspectavit cor meum et miseriam :
et sustinui qui simul contristaretur, et non fuit ;
et qui consolaretur, et non inveni.

WLC ²¹ הָ֤אֵ֣ל ׀ לָנוּ֮ אֵ֤ל לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת וְלֵיהוִ֥ה אֲדֹנָ֑י לַ֝מָּ֗וֶת תּוֹצָאֽוֹת׃