VULC ¹ In finem, pro iis qui commutabuntur. David.

WLC ¹ לַמְנַצֵּ֥חַ לְדָוִ֗ד מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃

VULC ² [Salvum me fac, Deus,
quoniam intraverunt aquæ usque ad animam meam.

WLC ² יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו׃

VULC ³ Infixus sum in limo profundi et non est substantia.
Veni in altitudinem maris, et tempestas demersit me.

WLC ³ כְּהִנְדֹּ֥ף עָשָׁ֗ן תִּ֫נְדֹּ֥ף כְּהִמֵּ֣ס דּ֭וֹנַג מִפְּנֵי־ אֵ֑שׁ יֹאבְד֥וּ רְ֝שָׁעִ֗ים מִפְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃

VULC ⁴ Laboravi clamans, raucæ factæ sunt fauces meæ ;
defecerunt oculi mei, dum spero in Deum meum.

WLC ⁴ וְֽצַדִּיקִ֗ים יִשְׂמְח֣וּ יַֽ֭עַלְצוּ לִפְנֵ֥י אֱלֹהִ֗ים וְיָשִׂ֥ישׂוּ בְשִׂמְחָֽה׃

VULC ⁵ Multiplicati sunt super capillos capitis mei
qui oderunt me gratis.
Confortati sunt qui persecuti sunt me
inimici mei injuste ;
quæ non rapui, tunc exsolvebam.

WLC ⁵ שִׁ֤ירוּ ׀ לֵֽאלֹהִים֮ זַמְּר֪וּ שְׁ֫מ֥וֹ סֹ֡לּוּ לָרֹכֵ֣ב בָּ֭עֲרָבוֹת בְּיָ֥הּ שְׁמ֗וֹ וְעִלְז֥וּ לְפָנָֽיו׃

VULC ⁶ Deus, tu scis insipientiam meam ;
et delicta mea a te non sunt abscondita.

WLC ⁶ אֲבִ֣י יְ֭תוֹמִים וְדַיַּ֣ן אַלְמָנ֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים בִּמְע֥וֹן קָדְשֽׁוֹ׃

VULC ⁷ Non erubescant in me qui exspectant te, Domine, Domine virtutum ;
non confundantur super me qui quærunt te, Deus Israël.

WLC ⁷ אֱלֹהִ֤ים ׀ מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים ׀ בַּ֗יְתָה מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּוֹשָׁר֑וֹת אַ֥ךְ ס֝וֹרֲרִ֗ים שָׁכְנ֥וּ צְחִיחָֽה׃

VULC ⁸ Quoniam propter te sustinui opprobrium ;
operuit confusio faciem meam.

WLC ⁸ אֱ‍ֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִֽישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה׃

VULC ⁹ Extraneus factus sum fratribus meis,
et peregrinus filiis matris meæ.

WLC ⁹ אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה ׀ אַף־ שָׁמַ֣יִם נָטְפוּ֮ מִפְּנֵ֪י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ¹⁰ Quoniam zelus domus tuæ comedit me,
et opprobria exprobrantium tibi ceciderunt super me.

WLC ¹⁰ גֶּ֣שֶׁם נְ֭דָבוֹת תָּנִ֣יף אֱלֹהִ֑ים נַחֲלָתְךָ֥ וְ֝נִלְאָ֗ה אַתָּ֥ה כֽוֹנַנְתָּֽהּ׃

VULC ¹¹ Et operui in jejunio animam meam,
et factum est in opprobrium mihi.

WLC ¹¹ חַיָּתְךָ֥ יָֽשְׁבוּ־ בָ֑הּ תָּ֤כִ֥ין בְּטוֹבָתְךָ֖ לֶעָנִ֣י אֱלֹהִֽים׃

VULC ¹² Et posui vestimentum meum cilicium ;
et factus sum illis in parabolam.

WLC ¹² אֲדֹנָ֥י יִתֶּן־ אֹ֑מֶר הַֽ֝מְבַשְּׂר֗וֹת צָבָ֥א רָֽב׃

VULC ¹³ Adversum me loquebantur qui sedebant in porta,
et in me psallebant qui bibebant vinum.

WLC ¹³ מַלְכֵ֣י צְ֭בָאוֹת יִדֹּד֣וּן יִדֹּד֑וּן וּנְוַת בַּ֝֗יִת תְּחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃

VULC ¹⁴ Ego vero orationem meam ad te, Domine ;
tempus beneplaciti, Deus.
In multitudine misericordiæ tuæ,
exaudi me in veritate salutis tuæ.

WLC ¹⁴ אִֽם־ תִּשְׁכְּבוּן֮ בֵּ֪ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף וְ֝אֶבְרוֹתֶ֗יהָ בִּֽירַקְרַ֥ק חָרֽוּץ׃

VULC ¹⁵ Eripe me de luto, ut non infigar ;
libera me ab iis qui oderunt me, et de profundis aquarum.

WLC ¹⁵ בְּפָ֘רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֘כִ֤ים בָּ֗הּ תַּשְׁלֵ֥ג בְּצַלְמֽוֹן׃

VULC ¹⁶ Non me demergat tempestas aquæ,
neque absorbeat me profundum,
neque urgeat super me puteus os suum.

WLC ¹⁶ הַר־ אֱ֭לֹהִים הַר־ בָּשָׁ֑ן הַ֥ר גַּ֝בְנֻנִּ֗ים הַר־ בָּשָֽׁן׃

VULC ¹⁷ Exaudi me, Domine, quoniam benigna est misericordia tua ;
secundum multitudinem miserationum tuarum respice in me.

WLC ¹⁷ לָ֤מָּה ׀ תְּֽרַצְּדוּן֮ הָרִ֪ים גַּבְנֻ֫נִּ֥ים הָהָ֗ר חָמַ֣ד אֱלֹהִ֣ים לְשִׁבְתּ֑וֹ אַף־ יְ֝הוָ֗ה יִשְׁכֹּ֥ן לָנֶֽצַח׃

VULC ¹⁸ Et ne avertas faciem tuam a puero tuo ;
quoniam tribulor, velociter exaudi me.

WLC ¹⁸ רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים רִבֹּתַ֣יִם אַלְפֵ֣י שִׁנְאָ֑ן אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃

VULC ¹⁹ Intende animæ meæ, et libera eam ;
propter inimicos meos, eripe me.

WLC ¹⁹ עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם ׀ שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּאָדָ֑ם וְאַ֥ף ס֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן ׀ יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃

VULC ²⁰ Tu scis improperium meum, et confusionem meam, et reverentiam meam ;

WLC ²⁰ בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ י֤וֹם ׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־ לָ֗נוּ הָ֘אֵ֤ל יְֽשׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה׃

VULC ²¹ in conspectu tuo sunt omnes qui tribulant me.
Improperium exspectavit cor meum et miseriam :
et sustinui qui simul contristaretur, et non fuit ;
et qui consolaretur, et non inveni.

WLC ²¹ הָ֤אֵ֣ל ׀ לָנוּ֮ אֵ֤ל לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת וְלֵיהוִ֥ה אֲדֹנָ֑י לַ֝מָּ֗וֶת תּוֹצָאֽוֹת׃

VULC ²² Et dederunt in escam meam fel,
et in siti mea potaverunt me aceto.

WLC ²² אַךְ־ אֱלֹהִ֗ים יִמְחַץ֮ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו קָדְקֹ֥ד שֵׂעָ֑ר מִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בַּאֲשָׁמָֽיו׃

VULC ²³ Fiat mensa eorum coram ipsis in laqueum,
et in retributiones, et in scandalum.

WLC ²³ אָמַ֣ר אֲ֭דֹנָי מִבָּשָׁ֣ן אָשִׁ֑יב אָ֝שִׁ֗יב מִֽמְּצֻל֥וֹת יָֽם׃

VULC ²⁴ Obscurentur oculi eorum, ne videant,
et dorsum eorum semper incurva.

WLC ²⁴ לְמַ֤עַן ׀ תִּֽמְחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ בְּ֫דָ֥ם לְשׁ֥וֹן כְּלָבֶ֑יךָ מֵאֹיְבִ֥ים מִנֵּֽהוּ׃

VULC ²⁵ Effunde super eos iram tuam,
et furor iræ tuæ comprehendat eos.

WLC ²⁵ רָא֣וּ הֲלִיכוֹתֶ֣יךָ אֱלֹהִ֑ים הֲלִ֘יכ֤וֹת אֵלִ֖י מַלְכִּ֣י בַקֹּֽדֶשׁ׃

VULC ²⁶ Fiat habitatio eorum deserta,
et in tabernaculis eorum non sit qui inhabitet.

WLC ²⁶ קִדְּמ֣וּ שָׁ֭רִים אַחַ֣ר נֹגְנִ֑ים בְּת֥וֹךְ עֲ֝לָמ֗וֹת תּוֹפֵפֽוֹת׃

VULC ²⁷ Quoniam quem tu percussisti persecuti sunt,
et super dolorem vulnerum meorum addiderunt.

WLC ²⁷ בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת בָּרְכ֣וּ אֱלֹהִ֑ים יְ֝הוָ֗ה מִמְּק֥וֹר יִשְׂרָאֵֽל׃

VULC ²⁸ Appone iniquitatem super iniquitatem eorum,
et non intrent in justitiam tuam.

WLC ²⁸ שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן ׀ צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃

VULC ²⁹ Deleantur de libro viventium,
et cum justis non scribantur.

WLC ²⁹ צִוָּ֥ה אֱלֹהֶ֗יךָ עֻ֫זֶּ֥ךָ עוּזָּ֥ה אֱלֹהִ֑ים ז֝֗וּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃

VULC ³⁰ Ego sum pauper et dolens ;
salus tua, Deus, suscepit me.

WLC ³⁰ מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ עַל־ יְרוּשָׁלִָ֑ם לְךָ֤ יוֹבִ֖ילוּ מְלָכִ֣ים שָֽׁי׃

VULC ³¹ Laudabo nomen Dei cum cantico,
et magnificabo eum in laude :

WLC ³¹ גְּעַ֨ר חַיַּ֪ת קָנֶ֡ה עֲדַ֤ת אַבִּירִ֨ים ׀ בְּעֶגְלֵ֬י עַמִּ֗ים מִתְרַפֵּ֥ס בְּרַצֵּי־ כָ֑סֶף בִּזַּ֥ר עַ֝מִּ֗ים קְרָב֥וֹת יֶחְפָּֽצוּ׃

VULC ³² et placebit Deo super vitulum novellum,
cornua producentem et ungulas.

WLC ³² יֶאֱתָ֣יוּ חַ֭שְׁמַנִּים מִנִּ֣י מִצְרָ֑יִם כּ֥וּשׁ תָּרִ֥יץ יָ֝דָ֗יו לֵאלֹהִֽים׃

VULC ³³ Videant pauperes, et lætentur ;
quærite Deum, et vivet anima vestra :

WLC ³³ מַמְלְכ֣וֹת הָ֭אָרֶץ שִׁ֣ירוּ לֵאלֹהִ֑ים זַמְּר֖וּ אֲדֹנָ֣י סֶֽלָה׃

VULC ³⁴ quoniam exaudivit pauperes Dominus,
et vinctos suos non despexit.

WLC ³⁴ לָ֭רֹכֵב בִּשְׁמֵ֣י שְׁמֵי־ קֶ֑דֶם הֵ֥ן יִתֵּ֥ן בְּ֝קוֹלוֹ ק֣וֹל עֹֽז׃

VULC ³⁵ Laudent illum cæli et terra ;
mare, et omnia reptilia in eis.

WLC ³⁵ תְּנ֥וּ עֹ֗ז לֵֽאלֹ֫הִ֥ים עַֽל־ יִשְׂרָאֵ֥ל גַּאֲוָת֑וֹ וְ֝עֻזּ֗וֹ בַּשְּׁחָקִֽים׃

VULC ³⁶ Quoniam Deus salvam faciet Sion,
et ædificabuntur civitates Juda,
et inhabitabunt ibi, et hæreditate acquirent eam.

WLC ³⁶ נ֤וֹרָ֥א אֱלֹהִ֗ים מִֽמִּקְדָּ֫שֶׁ֥יךָ אֵ֤ל יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וּא נֹתֵ֨ן ׀ עֹ֖ז וְתַעֲצֻמ֥וֹת לָעָ֗ם בָּר֥וּךְ אֱלֹהִֽים׃

VULC ³⁷ Et semen servorum ejus possidebit eam ;
et qui diligunt nomen ejus habitabunt in ea.]