VULC ¹ In finem, ne corrumpas. Psalmus cantici Asaph.

WLC ¹ מַשְׂכִּ֗יל לְאָ֫סָ֥ף לָמָ֣ה אֱ֭לֹהִים זָנַ֣חְתָּ לָנֶ֑צַח יֶעְשַׁ֥ן אַ֝פְּךָ֗ בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ׃

VULC ² [Confitebimur tibi, Deus, confitebimur,
et invocabimus nomen tuum ;
narrabimus mirabilia tua.

WLC ² זְכֹ֤ר עֲדָתְךָ֨ ׀ קָ֘נִ֤יתָ קֶּ֗דֶם גָּ֭אַלְתָּ שֵׁ֣בֶט נַחֲלָתֶ֑ךָ הַר־ צִ֝יּ֗וֹן זֶ֤ה ׀ שָׁכַ֬נְתָּ בּֽוֹ׃

VULC ³ Cum accepero tempus,
ego justitias judicabo.

WLC ³ הָרִ֣ימָה פְ֭עָמֶיךָ לְמַשֻּׁא֣וֹת נֶ֑צַח כָּל־ הֵרַ֖ע אוֹיֵ֣ב בַּקֹּֽדֶשׁ׃

VULC ⁴ Liquefacta est terra et omnes qui habitant in ea :
ego confirmavi columnas ejus.

WLC ⁴ שָׁאֲג֣וּ צֹ֭רְרֶיךָ בְּקֶ֣רֶב מוֹעֲדֶ֑ךָ שָׂ֖מוּ אוֹתֹתָ֣ם אֹתֽוֹת׃

VULC ⁵ Dixi iniquis : Nolite inique agere :
et delinquentibus : Nolite exaltare cornu :

WLC ⁵ יִ֭וָּדַע כְּמֵבִ֣יא לְמָ֑עְלָה בִּֽסֲבָךְ־ עֵ֝֗ץ קַרְדֻּמּֽוֹת׃

VULC ⁶ nolite extollere in altum cornu vestrum ;
nolite loqui adversus Deum iniquitatem.

WLC ⁶ פִּתּוּחֶ֣יהָ יָּ֑חַד בְּכַשִּׁ֥יל וְ֝כֵֽילַפֹּ֗ת יַהֲלֹמֽוּן׃

VULC ⁷ Quia neque ab oriente, neque ab occidente,
neque a desertis montibus :

WLC ⁷ שִׁלְח֣וּ בָ֭אֵשׁ מִקְדָּשֶׁ֑ךָ לָ֝אָ֗רֶץ חִלְּל֥וּ מִֽשְׁכַּן־ שְׁמֶֽךָ׃

VULC ⁸ quoniam Deus judex est.
Hunc humiliat, et hunc exaltat :

WLC ⁸ אָמְר֣וּ בְ֭לִבָּם נִינָ֣ם יָ֑חַד שָׂרְפ֖וּ כָל־ מוֹעֲדֵי־ אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ׃

VULC ⁹ quia calix in manu Domini vini meri, plenus misto.
Et inclinavit ex hoc in hoc ;
verumtamen fæx ejus non est exinanita :
bibent omnes peccatores terræ.

WLC ⁹ אֽוֹתֹתֵ֗ינוּ לֹ֥א רָ֫אִ֥ינוּ אֵֽין־ ע֥וֹד נָבִ֑יא וְלֹֽא־ אִ֝תָּ֗נוּ יֹדֵ֥עַ עַד־ מָֽה׃

VULC ¹⁰ Ego autem annuntiabo in sæculum ;
cantabo Deo Jacob :

WLC ¹⁰ עַד־ מָתַ֣י אֱ֭לֹהִים יְחָ֣רֶף צָ֑ר יְנָ֘אֵ֤ץ אוֹיֵ֖ב שִׁמְךָ֣ לָנֶֽצַח׃

VULC ¹¹ et omnia cornua peccatorum confringam,
et exaltabuntur cornua justi.]

WLC ¹¹ לָ֤מָּה תָשִׁ֣יב יָ֭דְךָ וִֽימִינֶ֑ךָ מִקֶּ֖רֶב כַלֵּֽה׃

WLC ¹² וֵ֭אלֹהִים מַלְכִּ֣י מִקֶּ֑דֶם פֹּעֵ֥ל יְ֝שׁוּע֗וֹת בְּקֶ֣רֶב הָאָֽרֶץ׃

WLC ¹³ אַתָּ֤ה פוֹרַ֣רְתָּ בְעָזְּךָ֣ יָ֑ם שִׁבַּ֖רְתָּ רָאשֵׁ֥י תַ֝נִּינִ֗ים עַל־ הַמָּֽיִם׃

WLC ¹⁴ אַתָּ֣ה רִ֭צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן תִּתְּנֶ֥נּוּ מַ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים׃

WLC ¹⁵ אַתָּ֣ה בָ֭קַעְתָּ מַעְיָ֣ן וָנָ֑חַל אַתָּ֥ה ה֝וֹבַ֗שְׁתָּ נַהֲר֥וֹת אֵיתָֽן׃

WLC ¹⁶ לְךָ֣ י֭וֹם אַף־ לְךָ֥ לָ֑יְלָה אַתָּ֥ה הֲ֝כִינ֗וֹתָ מָא֥וֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃

WLC ¹⁷ אַתָּ֣ה הִ֭צַּבְתָּ כָּל־ גְּבוּל֣וֹת אָ֑רֶץ קַ֥יִץ וָ֝חֹ֗רֶף אַתָּ֥ה יְצַרְתָּם׃

WLC ¹⁸ זְכָר־ זֹ֗את א֭וֹיֵב חֵרֵ֣ף ׀ יְהוָ֑ה וְעַ֥ם נָ֝בָ֗ל נִֽאֲצ֥וּ שְׁמֶֽךָ׃

WLC ¹⁹ אַל־ תִּתֵּ֣ן לְ֭חַיַּת נֶ֣פֶשׁ תּוֹרֶ֑ךָ חַיַּ֥ת עֲ֝נִיֶּ֗יךָ אַל־ תִּשְׁכַּ֥ח לָנֶֽצַח׃

WLC ²⁰ הַבֵּ֥ט לַבְּרִ֑ית כִּ֥י מָלְא֥וּ מַחֲשַׁכֵּי־ אֶ֝֗רֶץ נְא֣וֹת חָמָֽס׃

WLC ²¹ אַל־ יָשֹׁ֣ב דַּ֣ךְ נִכְלָ֑ם עָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן יְֽהַלְל֥וּ שְׁמֶֽךָ׃

WLC ²² קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִיבָ֣ה רִיבֶ֑ךָ זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־ נָ֝בָ֗ל כָּל־ הַיּֽוֹם׃

WLC ²³ אַל־ תִּ֭שְׁכַּח ק֣וֹל צֹרְרֶ֑יךָ שְׁא֥וֹן קָ֝מֶ֗יךָ עֹלֶ֥ה תָמִֽיד׃