VULC ¹ In finem, pro iis qui commutabuntur. Testimonium Asaph, psalmus.

WLC ¹ מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱ‍ֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם ׀ בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת־ הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת־ יְרוּשָׁלִַ֣ם לְעִיִּֽים׃

VULC ² [Qui regis Israël, intende ;
qui deducis velut ovem Joseph.
Qui sedes super cherubim, manifestare

WLC ² נָֽתְנ֡וּ אֶת־ נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ־ אָֽרֶץ׃

VULC ³ coram Ephraim, Benjamin, et Manasse.
Excita potentiam tuam, et veni,
ut salvos facias nos.

WLC ³ שָׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם ׀ כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר׃

VULC ⁴ Deus, converte nos, et ostende faciem tuam,
et salvi erimus.

WLC ⁴ הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃

VULC ⁵ Domine Deus virtutum,
quousque irasceris super orationem servi tui ?

WLC ⁵ עַד־ מָ֣ה יְ֭הוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֥ר כְּמוֹ־ אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ׃

VULC ⁶ cibabis nos pane lacrimarum,
et potum dabis nobis in lacrimis in mensura ?

WLC ⁶ שְׁפֹ֤ךְ חֲמָתְךָ֨ אֶֽל־ הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹא־ יְדָ֫ע֥וּךָ וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ׃

VULC ⁷ Posuisti nos in contradictionem vicinis nostris,
et inimici nostri subsannaverunt nos.

WLC ⁷ כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת־ יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת־ נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃

VULC ⁸ Deus virtutum, converte nos, et ostende faciem tuam,
et salvi erimus.

WLC ⁸ אַֽל־ תִּזְכָּר־ לָנוּ֮ עֲוֺנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד׃

VULC ⁹ Vineam de Ægypto transtulisti :
ejecisti gentes, et plantasti eam.

WLC ⁹ עָזְרֵ֤נוּ ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל־ דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־ שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל־ חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ׃

VULC ¹⁰ Dux itineris fuisti in conspectu ejus ;
plantasti radices ejus, et implevit terram.

WLC ¹⁰ לָ֤מָּה ׀ יֹאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱ‍ֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם יִוָּדַ֣ע לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם־ עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃

VULC ¹¹ Operuit montes umbra ejus,
et arbusta ejus cedros Dei.

WLC ¹¹ תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֪ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃

VULC ¹² Extendit palmites suos usque ad mare,
et usque ad flumen propagines ejus.

WLC ¹² וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל־ חֵיקָ֑ם חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי׃

VULC ¹³ Ut quid destruxisti maceriam ejus,
et vindemiant eam omnes qui prætergrediuntur viam ?

WLC ¹³ וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ ׀ וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְדֹ֥ר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ׃

VULC ¹⁴ Exterminavit eam aper de silva,
et singularis ferus depastus est eam.

VULC ¹⁵ Deus virtutum, convertere,
respice de cælo, et vide,
et visita vineam istam :

VULC ¹⁶ et perfice eam quam plantavit dextera tua,
et super filium hominis quem confirmasti tibi.

VULC ¹⁷ Incensa igni et suffossa,
ab increpatione vultus tui peribunt.

VULC ¹⁸ Fiat manus tua super virum dexteræ tuæ,
et super filium hominis quem confirmasti tibi.

VULC ¹⁹ Et non discedimus a te :
vivificabis nos, et nomen tuum invocabimus.

VULC ²⁰ Domine Deus virtutum, converte nos, et ostende faciem tuam,
et salvi erimus.]