Lueur.org - Un éclairage sur la foi

Comparer

Ruth 4

VULC 1 Ascendit ergo Booz ad portam, et sedit ibi. Cumque vidisset propinquum præterire, de quo prius sermo habitus est, dixit ad eum : Declina paulisper, et sede hic : vocans eum nomine suo. Qui divertit, et sedit.

WLC 1 וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁעַר֮ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־ בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה־ פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב׃

VULC 2 Tollens autem Booz decem viros de senioribus civitatis, dixit ad eos : Sedete hic.

WLC 2 וַיִּקַּ֞ח עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים מִזִּקְנֵ֥י הָעִ֖יר וַיֹּ֣אמֶר שְׁבוּ־ פֹ֑ה וַיֵּשֵֽׁבוּ׃

VULC 3 Quibus sedentibus, locutus est ad propinquum : Partem agri fratris nostri Elimelech vendet Noëmi, quæ reversa est de regione Moabitide :

WLC 3 וַיֹּ֙אמֶר֙ לַגֹּאֵ֔ל חֶלְקַת֙ הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְאָחִ֖ינוּ לֶאֱלִימֶ֑לֶךְ מָכְרָ֣ה נָעֳמִ֔י הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב׃

VULC 4 quod audire te volui, et tibi dicere coram cunctis sedentibus, et majoribus natu de populo meo. Si vis possidere jure propinquitatis, eme, et posside : sin autem displicet tibi, hoc ipsum indica mihi, ut sciam quid facere debeam : nullus enim est propinquus, excepto te, qui prior es, et me, qui secundus sum. At ille respondit : Ego agrum emam.

WLC 4 וַאֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי אֶגְלֶ֧ה אָזְנְךָ֣ לֵאמֹ֗ר קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֮ וְנֶ֣גֶד זִקְנֵ֣י עַמִּי֒ אִם־ תִּגְאַל֙ גְּאָ֔ל וְאִם־ לֹ֨א יִגְאַ֜ל הַגִּ֣ידָה לִּ֗י כִּ֣י אֵ֤ין זוּלָֽתְךָ֙ לִגְא֔וֹל וְאָנֹכִ֖י אַחֲרֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אָנֹכִ֥י אֶגְאָֽל׃

VULC 5 Cui dixit Booz : Quando emeris agrum de manu mulieris, Ruth quoque Moabitidem, quæ uxor defuncti fuit, debes accipere : ut suscites nomen propinqui tui in hæreditate sua.

WLC 5 וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם־ קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת־ הַמֵּת֙ לְהָקִ֥ים שֵׁם־ הַמֵּ֖ת עַל־ נַחֲלָתֽוֹ׃

VULC 6 Qui respondit : Cedo juri propinquitatis : neque enim posteritatem familiæ meæ delere debeo : tu meo utere privilegio, quo me libenter carere profiteor.

WLC 6 וַיֹּ֣אמֶר הַגֹּאֵ֗ל לֹ֤א אוּכַל֙ לִ֔י פֶּן־ אַשְׁחִ֖ית אֶת־ נַחֲלָתִ֑י גְּאַל־ לְךָ֤ אַתָּה֙ אֶת־ גְּאֻלָּתִ֔י כִּ֥י לֹא־ אוּכַ֖ל לִגְאֹֽל׃

VULC 7 Hic autem erat mos antiquitus in Israël inter propinquos, ut siquando alter alteri suo juri cedebat, ut esset firma concessio, solvebat homo calceamentum suum, et dabat proximo suo : hoc erat testimonium cessionis in Israël.

WLC 7 וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַל־ הַגְּאוּלָּ֤ה וְעַל־ הַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כָּל־ דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

VULC 8 Dixit ergo propinquo suo Booz : Tolle calceamentum tuum. Quod statim solvit de pede suo.

WLC 8 וַיֹּ֧אמֶר הַגֹּאֵ֛ל לְבֹ֖עַז קְנֵה־ לָ֑ךְ וַיִּשְׁלֹ֖ף נַעֲלֽוֹ׃

VULC 9 At ille majoribus natu, et universo populo : Testes vos, inquit, estis hodie, quod possederim omnia quæ fuerunt Elimelech, et Chelion, et Mahalon, tradente Noëmi ;

WLC 9 וַיֹּאמֶר֩ בֹּ֨עַז לַזְּקֵנִ֜ים וְכָל־ הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֤י קָנִ֙יתִי֙ אֶת־ כָּל־ אֲשֶׁ֣ר לֶֽאֱלִימֶ֔לֶךְ וְאֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר לְכִלְי֖וֹן וּמַחְל֑וֹן מִיַּ֖ד נָעֳמִֽי׃

VULC 10 et Ruth Moabitidem, uxorem Mahalon, in conjugium sumpserim, ut suscitem nomen defuncti in hæreditate sua, ne vocabulum ejus de familia sua ac fratribus et populo deleatur. Vos, inquam, hujus rei testes estis.

WLC 10 וְגַ֣ם אֶת־ ר֣וּת הַמֹּאֲבִיָּה֩ אֵ֨שֶׁת מַחְל֜וֹן קָנִ֧יתִי לִ֣י לְאִשָּׁ֗ה לְהָקִ֤ים שֵׁם־ הַמֵּת֙ עַל־ נַ֣חֲלָת֔וֹ וְלֹא־ יִכָּרֵ֧ת שֵׁם־ הַמֵּ֛ת מֵעִ֥ם אֶחָ֖יו וּמִשַּׁ֣עַר מְקוֹמ֑וֹ עֵדִ֥ים אַתֶּ֖ם הַיּֽוֹם׃

VULC 11 Respondit omnis populus, qui erat in porta, et majores natu : Nos testes sumus : faciat Dominus hanc mulierem, quæ ingreditur domum tuam, sicut Rachel et Liam, quæ ædificaverunt domum Israël : ut sit exemplum virtutis in Ephratha, et habeat celebre nomen in Bethlehem :

WLC 11 וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּל־ הָעָ֧ם אֲשֶׁר־ בַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֶֽת־ הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־ בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־ חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־ שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃

VULC 12 fiatque domus tua sicut domus Phares, quem Thamar peperit Judæ, de semine quod tibi dederit Dominus ex hac puella.

WLC 12 וִיהִ֤י בֵֽיתְךָ֙ כְּבֵ֣ית פֶּ֔רֶץ אֲשֶׁר־ יָלְדָ֥ה תָמָ֖ר לִֽיהוּדָ֑ה מִן־ הַזֶּ֗רַע אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ מִן־ הַֽנַּעֲרָ֖ה הַזֹּֽאת׃

VULC 13 Tulit itaque Booz Ruth, et accepit uxorem : ingressusque est ad eam, et dedit illi Dominus ut conciperet, et pareret filium.

WLC 13 וַיִּקַּ֨ח בֹּ֤עַז אֶת־ רוּת֙ וַתְּהִי־ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶ֑יהָ וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לָ֛הּ הֵרָי֖וֹן וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃

VULC 14 Dixeruntque mulieres ad Noëmi : Benedictus Dominus, qui non est passus ut deficeret successor familiæ tuæ, et vocaretur nomen ejus in Israël :

WLC 14 וַתֹּאמַ֤רְנָה הַנָּשִׁים֙ אֶֽל־ נָעֳמִ֔י בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א הִשְׁבִּ֥ית לָ֛ךְ גֹּאֵ֖ל הַיּ֑וֹם וְיִקָּרֵ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

VULC 15 et habeas qui consoletur animam tuam, et enutriat senectutem : de nuru enim tua natus est, quæ te diligit, et multo tibi melior est, quam si septem haberes filios.

WLC 15 וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת־ שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲ‍ֽשֶׁר־ אֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר־ הִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים׃

VULC 16 Susceptumque Noëmi puerum posuit in sinu suo, et nutricis ac gerulæ fungebatur officio.

WLC 16 וַתִּקַּ֨ח נָעֳמִ֤י אֶת־ הַיֶּ֙לֶד֙ וַתְּשִׁתֵ֣הוּ בְחֵיקָ֔הּ וַתְּהִי־ ל֖וֹ לְאֹמֶֽנֶת׃

VULC 17 Vicinæ autem mulieris congratulantes ei, et dicentes : Natus est filius Noëmi : vocaverunt nomen ejus Obed : hic est pater Isai, patris David.

WLC 17 וַתִּקְרֶאנָה֩ ל֨וֹ הַשְּׁכֵנ֥וֹת שֵׁם֙ לֵאמֹ֔ר יֻלַּד־ בֵּ֖ן לְנָעֳמִ֑י וַתִּקְרֶ֤אנָֽה שְׁמוֹ֙ עוֹבֵ֔ד ה֥וּא אֲבִי־ יִשַׁ֖י אֲבִ֥י דָוִֽד׃

VULC 18 Hæ sunt generationes Phares : Phares genuit Esron,

WLC 18 וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְד֣וֹת פָּ֔רֶץ פֶּ֖רֶץ הוֹלִ֥יד אֶת־ חֶצְרֽוֹן׃

VULC 19 Esron genuit Aram, Aram genuit Aminadab,

WLC 19 וְחֶצְרוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־ רָ֔ם וְרָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־ עַמִּֽינָדָֽב׃

VULC 20 Aminadab genuit Nahasson, Nahasson genuit Salmon,

WLC 20 וְעַמִּֽינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־ נַחְשׁ֔וֹן וְנַחְשׁ֖וֹן הוֹלִ֥יד אֶת־ שַׂלְמָֽה׃

VULC 21 Salmon genuit Booz, Booz genuit Obed,

WLC 21 וְשַׂלְמוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־ בֹּ֔עַז וּבֹ֖עַז הוֹלִ֥יד אֶת־ עוֹבֵֽד׃

VULC 22 Obed genuit Isai, Isai genuit David.

WLC 22 וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־ יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־ דָּוִֽד׃

La versification des traductions pouvant varier, l'alignement ne correspond parfois pas à la même phrase.

Afficher une version unique pour accéder aux notes et références croisées