VULC ¹ Iniit autem consilium David cum tribunis, et centurionibus, et universis principibus,

WLC ¹ וַיִּוָּעַ֣ץ דָּוִ֗יד עִם־ שָׂרֵ֧י הָאֲלָפִ֛ים וְהַמֵּא֖וֹת לְכָל־ נָגִֽיד׃

VULC ² et ait ad omnem cœtum Israël : Si placet vobis, et a Domino Deo nostro egreditur sermo quem loquor, mittamus ad fratres nostros reliquos in universas regiones Israël, et ad sacerdotes et Levitas qui habitant in suburbanis urbium, ut congregentur ad nos,

WLC ² וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד לְכֹ֣ל ׀ קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־ עֲלֵיכֶ֨ם ט֜וֹב וּמִן־ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ נִפְרְצָה֙ נִשְׁלְחָ֞ה עַל־ אַחֵ֣ינוּ הַנִּשְׁאָרִ֗ים בְּכֹל֙ אַרְצ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל וְעִמָּהֶ֛ם הַכֹּהֲנִ֥ים וְהַלְוִיִּ֖ם בְּעָרֵ֣י מִגְרְשֵׁיהֶ֑ם וְיִקָּבְצ֖וּ אֵלֵֽינוּ׃

VULC ³ et reducamus arcam Dei nostri ad nos : non enim requisivimus eam in diebus Saul.

WLC ³ וְנָסֵ֛בָּה אֶת־ אֲר֥וֹן אֱלֹהֵ֖ינוּ אֵלֵ֑ינוּ כִּי־ לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ בִּימֵ֥י שָׁאֽוּל׃

VULC ⁴ Et respondit universa multitudo ut ita fieret : placuerat enim sermo omni populo.

WLC ⁴ וַיֹּאמְר֥וּ כָֽל־ הַקָּהָ֖ל לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֑ן כִּֽי־ יָשַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֥י כָל־ הָעָֽם׃

VULC ⁵ Congregavit ergo David cunctum Israël, a Sihor Ægypti usque dum ingrediaris Emath, ut adduceret arcam Dei de Cariathiarim.

WLC ⁵ וַיַּקְהֵ֤ל דָּוִיד֙ אֶת־ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֔ל מִן־ שִׁיח֥וֹר מִצְרַ֖יִם וְעַד־ לְב֣וֹא חֲמָ֑ת לְהָבִיא֙ אֶת־ אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים מִקִּרְיַ֖ת יְעָרִֽים׃

VULC ⁶ Et ascendit David, et omnis vir Israël, ad collem Cariathiarim, qui est in Juda, ut afferret inde arcam Domini Dei sedentis super cherubim, ubi invocatum est nomen ejus.

WLC ⁶ וַיַּ֨עַל דָּוִ֤יד וְכָל־ יִשְׂרָאֵל֙ בַּעֲלָ֔תָה אֶל־ קִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה לְהַעֲל֣וֹת מִשָּׁ֗ם אֵת֩ אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֧ים ׀ יְהוָ֛ה יוֹשֵׁ֥ב הַכְּרוּבִ֖ים אֲשֶׁר־ נִקְרָ֥א שֵֽׁם׃

VULC ⁷ Imposueruntque arcam Dei super plaustrum novum, de domo Abinadab : Oza autem, et frater ejus minabant plaustrum.

WLC ⁷ וַיַּרְכִּ֜יבוּ אֶת־ אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עַל־ עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה מִבֵּ֖ית אֲבִינָדָ֑ב וְעֻזָּ֣א וְאַחְי֔וֹ נֹהֲגִ֖ים בָּעֲגָלָֽה׃

VULC ⁸ Porro David, et universus Israël, ludebant coram Deo omni virtute in canticis, et in citharis, et psalteriis, et tympanis, et cymbalis, et tubis.

WLC ⁸ וְדָוִ֣יד וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֗ל מְשַׂחֲקִ֛ים לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִ֖ים בְּכָל־ עֹ֑ז וּבְשִׁירִ֤ים וּבְכִנֹּרוֹת֙ וּבִנְבָלִ֣ים וּבְתֻפִּ֔ים וּבִמְצִלְתַּ֖יִם וּבַחֲצֹצְרֽוֹת׃

VULC ⁹ Cum autem pervenisset ad aream Chidon, tetendit Oza manum suam, ut sustentaret arcam : bos quippe lasciviens paululum inclinaverat eam.

WLC ⁹ וַיָּבֹ֖אוּ עַד־ גֹּ֣רֶן כִּידֹ֑ן וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜א אֶת־ יָד֗וֹ לֶאֱחֹז֙ אֶת־ הָ֣אָר֔וֹן כִּ֥י שָֽׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר׃

VULC ¹⁰ Iratus est itaque Dominus contra Ozam, et percussit eum, eo quod tetigisset arcam : et mortuus est ibi coram Domino.

WLC ¹⁰ וַיִּֽחַר־ אַ֤ף יְהוָה֙ בְּעֻזָּ֔א וַיַּכֵּ֕הוּ עַ֛ל אֲשֶׁר־ שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ עַל־ הָאָר֑וֹן וַיָּ֥מָת שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃

VULC ¹¹ Contristatusque est David, eo quod divisisset Dominus Ozam : vocavitque locum illum Divisio Ozæ, usque in præsentem diem.

WLC ¹¹ וַיִּ֣חַר לְדָוִ֔יד כִּֽי־ פָרַ֧ץ יְהוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּעֻזָּ֑א וַיִּקְרָ֞א לַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ פֶּ֣רֶץ עֻזָּ֔א עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

VULC ¹² Et timuit Deum tunc temporis, dicens : Quomodo possum ad me introducere arcam Dei ?

WLC ¹² וַיִּירָ֤א דָוִיד֙ אֶת־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר הֵ֚יךְ אָבִ֣יא אֵלַ֔י אֵ֖ת אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃

VULC ¹³ et ob hanc causam non adduxit eam ad se, hoc est, in civitatem David, sed avertit in domum Obededom Gethæi.

WLC ¹³ וְלֹֽא־ הֵסִ֨יר דָּוִ֧יד אֶת־ הָאָר֛וֹן אֵלָ֖יו אֶל־ עִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּטֵּ֕הוּ אֶל־ בֵּ֥ית עֹבֵֽד־ אֱדֹ֖ם הַגִּתִּֽי׃

VULC ¹⁴ Mansit ergo arca Dei in domo Obededom tribus mensibus : et benedixit Dominus domui ejus, et omnibus quæ habebat.

WLC ¹⁴ וַיֵּשֶׁב֩ אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֜ים עִם־ בֵּ֨ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם בְּבֵית֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־ בֵּ֥ית עֹבֵֽד־ אֱדֹ֖ם וְאֶת־ כָּל־ אֲשֶׁר־ לֽוֹ׃