VULC ¹ Quando inventum fuerit in terra, quam Dominus Deus tuus daturus est tibi, hominis cadaver occisi, et ignorabitur cædis reus,

WLC ¹ כִּי־ יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נוֹדַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ׃

VULC ² egredientur majores natu, et judices tui, et metientur a loco cadaveris singularum per circuitum spatia civitatum :

WLC ² וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־ הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃

VULC ³ et quam viciniorem ceteris esse perspexerint, seniores civitatis illius tollent vitulam de armento, quæ non traxit jugum, nec terram scidit vomere,

WLC ³ וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־ הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־ מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃

VULC ⁴ et ducent eam ad vallem asperam atque saxosam, quæ numquam arata est, nec sementem recepit : et cædent in ea cervices vitulæ :

WLC ⁴ וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־ הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־ נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־ יֵעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־ שָׁ֥ם אֶת־ הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃

VULC ⁵ accedentque sacerdotes filii Levi, quos elegerit Dominus Deus tuus ut ministrent ei, et benedicant in nomine ejus, et ad verbum eorum omne negotium, et quidquid mundum, vel immundum est, judicetur.

WLC ⁵ וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל־ פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־ רִ֥יב וְכָל־ נָֽגַע׃

VULC ⁶ Et venient majores natu civitatis illius ad interfectum, lavabuntque manus suas super vitulam, quæ in valle percussa est,

WLC ⁶ וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־ הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־ יְדֵיהֶ֔ם עַל־ הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל׃

VULC ⁷ et dicent : Manus nostræ non effuderunt sanguinem hunc, nec oculi viderunt :

WLC ⁷ וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א אֶת־ הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃

VULC ⁸ propitius esto populo tuo Israël, quem redemisti, Domine, et ne reputes sanguinem innocentem in medio populi tui Israël. Et auferetur ab eis reatus sanguinis :

WLC ⁸ כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־ פָּדִ֙יתָ֙ יְהוָ֔ה וְאַל־ תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃

VULC ⁹ tu autem alienus eris ab innocentis cruore, qui fusus est, cum feceris quod præcepit Dominus.

WLC ⁹ וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּֽי־ תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃

VULC ¹⁰ Si egressus fueris ad pugnam contra inimicos tuos, et tradiderit eos Dominus Deus tuus in manu tua, captivosque duxeris,

WLC ¹⁰ כִּֽי־ תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־ אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃

VULC ¹¹ et videris in numero captivorum mulierem pulchram, et adamaveris eam, voluerisque habere uxorem,

WLC ¹¹ וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־ תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃

VULC ¹² introduces eam in domum tuam : quæ radet cæsariem, et circumcidet ungues,

WLC ¹² וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־ תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־ רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־ צִפָּרְנֶֽיהָ׃

VULC ¹³ et deponet vestem, in qua capta est : sedensque in domo tua, flebit patrem et matrem suam uno mense : et postea intrabis ad eam, dormiesque cum illa, et erit uxor tua.

WLC ¹³ וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־ שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה אֶת־ אָבִ֥יהָ וְאֶת־ אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּב֤וֹא אֵלֶ֙יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃

VULC ¹⁴ Si autem postea non sederit animo tuo, dimittes eam liberam, nec vendere poteris pecunia, nec opprimere per potentiam : quia humiliasti eam.

WLC ¹⁴ וְהָיָ֞ה אִם־ לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־ תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־ תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃

VULC ¹⁵ Si habuerit homo uxores duas, unam dilectam, et alteram odiosam, genuerintque ex eo liberos, et fuerit filius odiosæ primogenitus,

WLC ¹⁵ כִּֽי־ תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־ ל֣וֹ בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכ֖וֹר לַשְּׂנִיאָֽה׃

VULC ¹⁶ volueritque substantiam inter filios suos dividere, non poterit filium dilectæ facere primogenitum, et præferre filio odiosæ :

WLC ¹⁶ וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת־ בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־ יִהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־ בֶּן־ הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־ פְּנֵ֥י בֶן־ הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃

VULC ¹⁷ sed filium odiosæ agnoscet primogenitum, dabitque ei de his quæ habuerit cuncta duplicia : iste est enim principium liberorum ejus, et huic debentur primogenita.

WLC ¹⁷ כִּי֩ אֶת־ הַבְּכֹ֨ר בֶּן־ הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־ הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃

VULC ¹⁸ Si genuerit homo filium contumacem et protervum, qui non audiat patris aut matris imperium, et coërcitus obedire contempserit :

WLC ¹⁸ כִּֽי־ יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃

VULC ¹⁹ apprehendent eum, et ducent ad seniores civitatis illius, et ad portam judicii,

WLC ¹⁹ וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ אֶל־ זִקְנֵ֥י עִיר֖וֹ וְאֶל־ שַׁ֥עַר מְקֹמֽוֹ׃

VULC ²⁰ dicentque ad eos : Filius noster iste protervus et contumax est : monita nostra audire contemnit, comessationibus vacat, et luxuriæ atque conviviis :

WLC ²⁰ וְאָמְר֞וּ אֶל־ זִקְנֵ֣י עִיר֗וֹ בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סוֹרֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זוֹלֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃

VULC ²¹ lapidibus eum obruet populus civitatis, et morietur, ut auferatis malum de medio vestri, et universus Israël audiens pertimescat.

WLC ²¹ וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־ אַנְשֵׁ֨י עִיר֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ׃

VULC ²² Quando peccaverit homo quod morte plectendum est, et adjudicatus morti appensus fuerit in patibulo :

WLC ²² וְכִֽי־ יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־ מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־ עֵֽץ׃

VULC ²³ non permanebit cadaver ejus in ligno, sed in eadem die sepelietur : quia maledictus a Deo est qui pendet in ligno : et nequaquam contaminabis terram tuam, quam Dominus Deus tuus dederit tibi in possessionem.

WLC ²³ לֹא־ תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־ הָעֵ֗ץ כִּֽי־ קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־ קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־ אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃