VULC ⁷ Non habebis deos alienos in conspectu meo.

WLC ⁷ לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־ לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־ פָּנָֽ֗יַ׃

VULC ⁸ Non facies tibi sculptile, nec similitudinem omnium, quæ in cælo sunt desuper, et quæ in terra deorsum, et quæ versantur in aquis sub terra.

WLC ⁸ לֹֽ֣א־ תַעֲשֶׂ֥ה־ לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ כָּל־ תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃

VULC ⁹ Non adorabis ea, et non coles. Ego enim sum Dominus Deus tuus : Deus æmulator, reddens iniquitatem patrum super filios in tertiam et quartam generationem his qui oderunt me :

WLC ⁹ לֹא־ תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־ בָּנִ֛ים וְעַל־ שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־ רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃

VULC ¹⁰ et faciens misericordiam in multa millia diligentibus me, et custodientibus præcepta mea.

WLC ¹⁰ וְעֹ֤֥שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י

VULC ¹¹ Non usurpabis nomen Domini Dei tui frustra : quia non erit impunitus qui super re vana nomen ejus assumpserit.

WLC ¹¹ לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־ שֵֽׁם־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־ יִשָּׂ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃

VULC ¹² Observa diem sabbati, ut sanctifices eum, sicut præcepit tibi Dominus Deus tuus.

WLC ¹² שָׁמ֣֛וֹר אֶת־ י֥וֹם֩ הַשַׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשׁ֑֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ יְהוָ֥֣ה אֱלֹהֶֽ֗יךָ

VULC ¹³ Sex diebus operaberis, et facies omnia opera tua.

WLC ¹³ שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּֿל־ מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃

VULC ¹⁴ Septimus dies sabbati est, id est, requies Domini Dei tui. Non facies in eo quidquam operis tu, et filius tuus, et filia, servus et ancilla, et bos, et asinus, et omne jumentum tuum, et peregrinus qui est intra portas tuas : ut requiescat servus tuus, et ancilla tua, sicut et tu.

WLC ¹⁴ וְי֙וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֜֔י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהוָ֖֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־ מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־ וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־ וַ֠אֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכָל־ בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽ֑וֹךָ׃

VULC ¹⁵ Memento quod et ipse servieris in Ægypto, et eduxerit te inde Dominus Deus tuus in manu forti, et brachio extento. Idcirco præcepit tibi ut observares diem sabbati.

WLC ¹⁵ וְזָכַרְתָּ֞֗ כִּ֣י־ עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְהוָ֤֨ה אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֤֥ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־ כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־ י֥וֹם הַשַׁבָּֽת׃

VULC ¹⁶ Honora patrem tuum et matrem, sicut præcepit tibi Dominus Deus tuus, ut longo vivas tempore, et bene sit tibi in terra, quam Dominus Deus tuus daturus est tibi.

WLC ¹⁶ כַּבֵּ֤ד אֶת־ אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־ אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן ׀ יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

VULC ¹⁷ Non occides,

WLC ¹⁷ לֹ֥֖א תִּֿרְצָֽח׃

VULC ¹⁸ neque mœchaberis,

WLC ¹⁸ וְלֹ֖֣א תִּֿנְאָֽ֑ף׃

VULC ¹⁹ furtumque non facies :

WLC ¹⁹ וְלֹ֖֣א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃

VULC ²⁰ nec loqueris contra proximum tuum falsum testimonium.

WLC ²⁰ וְלֹֽא־ תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃

VULC ²¹ Non concupisces uxorem proximi tui : non domum, non agrum, non servum, non ancillam, non bovem, non asinum, et universa quæ illius sunt.

WLC ²¹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃