VULC ¹ Verba Ecclesiastæ, filii David, regis Jerusalem.

WLC ¹ דִּבְרֵי֙ קֹהֶ֣לֶת בֶּן־ דָּוִ֔ד מֶ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃

VULC ² [Vanitas vanitatum, dixit Ecclesiastes ;
vanitas vanitatum, et omnia vanitas.

WLC ² הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל׃

VULC ³ Quid habet amplius homo
de universo labore suo quo laborat sub sole ?]

WLC ³ מַה־ יִּתְר֖וֹן לָֽאָדָ֑ם בְּכָל־ עֲמָל֔וֹ שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

VULC ⁴ [Generatio præterit, et generatio advenit ;
terra autem in æternum stat.

WLC ⁴ דּ֤וֹר הֹלֵךְ֙ וְד֣וֹר בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעוֹלָ֥ם עֹמָֽדֶת׃

VULC ⁵ Oritur sol et occidit,
et ad locum suum revertitur ;
ibique renascens,

WLC ⁵ וְזָרַ֥ח הַשֶּׁ֖מֶשׁ וּבָ֣א הַשָּׁ֑מֶשׁ וְאֶ֨ל־ מְקוֹמ֔וֹ שׁוֹאֵ֛ף זוֹרֵ֥חַֽ ה֖וּא שָֽׁם׃

VULC ⁶ gyrat per meridiem, et flectitur ad aquilonem.
Lustrans universa in circuitu pergit spiritus,
et in circulos suos revertitur.

WLC ⁶ הוֹלֵךְ֙ אֶל־ דָּר֔וֹם וְסוֹבֵ֖ב אֶל־ צָפ֑וֹן סוֹבֵ֤ב ׀ סֹבֵב֙ הוֹלֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל־ סְבִיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ׃

VULC ⁷ Omnia flumina intrant in mare,
et mare non redundat ;
ad locum unde exeunt flumina
revertuntur ut iterum fluant.

WLC ⁷ כָּל־ הַנְּחָלִים֙ הֹלְכִ֣ים אֶל־ הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־ מְק֗וֹם שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת׃

VULC ⁸ Cunctæ res difficiles ;
non potest eas homo explicare sermone.
Non saturatur oculus visu,
nec auris auditu impletur.

WLC ⁸ כָּל־ הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־ יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־ תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־ תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ׃

VULC ⁹ Quid est quod fuit ? Ipsum quod futurum est.
Quid est quod factum est ? Ipsum quod faciendum est.

WLC ⁹ מַה־ שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־ שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־ חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

VULC ¹⁰ Nihil sub sole novum,
nec valet quisquam dicere : Ecce hoc recens est :
jam enim præcessit in sæculis quæ fuerunt ante nos.

WLC ¹⁰ יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־ זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה מִלְּפָנֵֽנוּ׃

VULC ¹¹ Non est priorum memoria ;
sed nec eorum quidem quæ postea futura sunt
erit recordatio apud eos qui futuri sunt in novissimo.]

WLC ¹¹ אֵ֥ין זִכְר֖וֹן לָרִאשֹׁנִ֑ים וְגַ֨ם לָאַחֲרֹנִ֜ים שֶׁיִּהְי֗וּ לֹֽא־ יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ זִכָּר֔וֹן עִ֥ם שֶׁיִּהְי֖וּ לָאַחֲרֹנָֽה׃

VULC ¹² [Ego Ecclesiastes fui rex Israël in Jerusalem ;

WLC ¹² אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת הָיִ֥יתִי מֶ֛לֶךְ עַל־ יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלִָֽם׃

VULC ¹³ et proposui in animo meo quærere et investigare sapienter
de omnibus quæ fiunt sub sole.
Hanc occupationem pessimam
dedit Deus filiis hominum, ut occuparentur in ea.

WLC ¹³ וְנָתַ֣תִּי אֶת־ לִבִּ֗י לִדְר֤וֹשׁ וְלָתוּר֙ בַּֽחָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־ אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁמָ֑יִם ה֣וּא ׀ עִנְיַ֣ן רָ֗ע נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ׃

VULC ¹⁴ Vidi cuncta quæ fiunt sub sole,
et ecce universa vanitas et afflictio spiritus.

WLC ¹⁴ רָאִ֙יתִי֙ אֶת־ כָּל־ הַֽמַּעֲשִׂ֔ים שֶֽׁנַּעֲשׂ֖וּ תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֥ה הַכֹּ֛ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃

VULC ¹⁵ Perversi difficile corriguntur,
et stultorum infinitus est numerus.

WLC ¹⁵ מְעֻוָּ֖ת לֹא־ יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־ יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת׃

VULC ¹⁶ Locutus sum in corde meo, dicens :
Ecce magnus effectus sum, et præcessi omnes sapientia
qui fuerunt ante me in Jerusalem ;
et mens mea contemplata est multa sapienter, et didici.

WLC ¹⁶ דִּבַּ֨רְתִּי אֲנִ֤י עִם־ לִבִּי֙ לֵאמֹ֔ר אֲנִ֗י הִנֵּ֨ה הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה עַ֛ל כָּל־ אֲשֶׁר־ הָיָ֥ה לְפָנַ֖י עַל־ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְלִבִּ֛י רָאָ֥ה הַרְבֵּ֖ה חָכְמָ֥ה וָדָֽעַת׃

VULC ¹⁷ Dedique cor meum ut scirem prudentiam atque doctrinam,
erroresque et stultitiam ;
et agnovi quod in his quoque esset labor et afflictio spiritus :

WLC ¹⁷ וָאֶתְּנָ֤ה לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְדַ֥עַת הוֹלֵל֖וֹת וְשִׂכְל֑וּת יָדַ֕עְתִּי שֶׁגַּם־ זֶ֥ה ה֖וּא רַעְי֥וֹן רֽוּחַ׃

VULC ¹⁸ eo quod in multa sapientia multa sit indignatio ;
et qui addit scientiam, addit et laborem.]

WLC ¹⁸ כִּ֛י בְּרֹ֥ב חָכְמָ֖ה רָב־ כָּ֑עַס וְיוֹסִ֥יף דַּ֖עַת יוֹסִ֥יף מַכְאֽוֹב׃